נתניהו ביקש תוכנית בלוקצ'יין לעקיפת סנקציות בנקאיות, ובכירים לשעבר במשק משווים את הרעיון לאיראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון לרועי כ"ץ בערוץ 10, ארבעה ימים לפני הבחירות של 27 באוקטובר, שביקש להכין תוכנית שתשתמש בבלוקצ'יין ובמטבעות דיגיטליים כדי להתמודד עם סנקציות בנקאיות אפשריות על ישראל. "בטח שאני חושש", השיב כשנשאל על האפשרות שהסנקציות של מדינות המערב יזלגו למערכת הפיננסית. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת". כשכ"ץ שאל אם הוא מתכוון לבלוקצ'יין כחלופה, ענה: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה".

באותו ראיון אמר נתניהו שהסיוע הביטחוני האמריקאי ייגמר, "רק שאלה של זמן", וקרא לישראלים להתכונן ליום סגריר בעולם שאחרי טראמפ. לפי גלובס, הסכם הסיוע הנוכחי נחתם ב-2016 בתקופת ממשל אובמה ועומד על כ-38 מיליארד דולר לעשור. לפי Decrypt מדובר ב-3.8 מיליארד דולר בשנה, וההסכם פוקע בספטמבר 2028, רגע לפני הבחירות הבאות לנשיאות בארה"ב.

תוכנית שבמשרדים הכלכליים לא מכירים

נתניהו לא פירט מי מנסח את התוכנית, באיזה מטבע או רשת היא תשתמש ומתי תהיה מוכנה. לפי ynet, אף גורם ממשלתי במשרדים הכלכליים לא שמע עליה, וגם בכירים במשרד ראש הממשלה אינם מודעים לצוות שעובד על הנושא.

בכירי המשק לשעבר הגיבו בחריפות. יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, אמר שהעברת עסקה לרשת בלוקצ'יין או שימוש באסימון דיגיטלי "אינם מבטלים איסור משפטי ואינם משנים את חובות הצדדים לעסקה". לדבריו, כדי שרשת כזו תאפשר תשלומים צריך שבנקים, ספקי תשלום ושותפי סחר יסכימו להשתתף, והם כפופים לדין ולסיכוני הציות שלהם. אבידן כן רואה לבלוקצ'יין מקום כרכיב בתוכנית להמשכיות תשלומים, אם תשתיות התשלום נפגעות בעת משבר, אבל לדבריו הוא "אינו תרופה לסנקציות".

ירום אריאב, מנכ"ל האוצר בתקופת משבר 2008, אמר שעצם העלאת הרעיון "מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן". הוא הזכיר את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד והזהיר מטלטלה בשוק ההון ומהורדת דירוג האשראי. פרופ' יאיר זימון מאוניברסיטת תל אביב כינה את ההצעה "מהלך קיצוני, מסוכן וחסר אחריות". לדעתו, מהלך כזה יביא לבריחת הון המונית וזינוק חד בדולר, והבורסה בתל אביב תיפול.

הארנקים שקופים, והמנפיק יכול להקפיא

אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן קוליידר, כתב ב-X שנתניהו "טועה ומטעה" ושמדובר ב"דרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות". הוא נימק זאת בכך שכמעט אין מטבעות פרטיות בשימוש, כל טרנזקציה מתועדת, ובקצה תמיד יש גוף שממיר דולרים לקריפטו ובחזרה.

ישראל עצמה הדגימה את זה. ב-1 ביולי חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על צווי סנקציות נגד 37 ארנקים שהחזיקו יותר מ-24 מיליון שקל, שלפי ישראל שייכים למשמרות המהפכה ונועדו לממן את חיזבאללה. גם סטייבלקוין, מטבע דיגיטלי שצמוד לדולר כמו USDT, ניתן להקפאה בידי המנפיקה טת'ר. לפי Decrypt, החברה הקפיאה 344 מיליון דולר באפריל בשיתוף רשויות אמריקאיות, וביולי עוד 131 מיליון דולר בארנקים שקשורים לבנק המרכזי ולכוחות המזוינים של איראן. דוח של הסנאט האמריקאי שבחן 846 ארנקים הקשורים לאיראן ולארגונים שהיא תומכת בהם מצא ש-84% מהם השתמשו כמעט רק בטת'ר.

גם ברוסיה הכלי נתקע. לפי גלובס, שמצטט את FinCEN, כ-180 גורמים עיבדו עסקאות בהיקף של לפחות 179 מיליארד דולר עד יוני 2026 ברשת שסביב A7A5. אבל בורסת גרינקס, שבה נסחר המטבע בעיקר, השביתה את פעילותה באפריל אחרי פריצה לכאורה.

121 צעדים נגד ישראל ב-62 מדינות

סנקציה בנקאית פירושה שבנקים זרים מסרבים לעבד תשלומים של הבנקים במדינה. יבואן שלא מצליח לשלם לספק בחו"ל מגלגל את העלות הלאה, ובסוף היא מגיעה למדף בסופר. המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מיפה 121 צעדים נגד ישראל ב-62 מדינות, מתוכם 93 בתוקף, 19 היסטוריים ותשעה מוצעים או מתוכננים. הקטגוריה הגדולה ביותר במיפוי היא הפיננסית, עם 40 צעדים, כשליש מהסך. ספרד בראש הרשימה עם 10 צעדים, אחריה ארה"ב עם 8 (כולם כרגע בעולם האקדמי) ובריטניה עם 7.

במקביל חתמו יותר מ-60 כלכלנים ובכירים לשעבר, ובהם נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, על מכתב של פורום הכלכלנים. לפי המכתב, הצעדים נגד ההתנחלויות עלולים לגלוש למשק כולו ולייקר את המחיה. לפי Decrypt, בריטניה אסרה בתחילת ספטמבר יבוא מההתנחלויות, ואחת עשרה מדינות נוספות, בהן צרפת וקנדה, הודיעו על כוונה להגביל סחר במוצריהן. במכתב הכלכלנים, כפי שדווח ב-ynet, הצעד הבריטי מתואר כהודעה על כוונה לאסור את היבוא.

מחזיקי ביטקוין בישראל: הבנק נשאר נקודת היציאה

מי שמחזיק ביטקוין, גם בארנק עצמאי, ורוצה להמיר לשקלים, יעבור בסוף דרך בנק ישראלי. בנקים כאן נוטים לעכב העברות מבורסות זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים. חוזר 2862 של בנק ישראל ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027 ויחליף את חובת בדיקת מקור הכספים מעל 100 אלף שקל בשנה בבדיקה מבוססת סיכון, כך שעד אז הכלל הישן חל (הפרטים כאן). לפי Decrypt, בנק לאומי מתכנן להציע מסחר בביטקוין בתחילת 2027 דרך Galaxy Digital, בכפוף לאישור בנק ישראל.

כמה צעדים מעשיים שכדאי לשקול עכשיו:

• שמרו קבלות מהבורסה, היסטוריית עסקאות וכתובות ארנק לכל מכירה, כדי שההמרה לשקלים לא תיתקע בבדיקה. המדריך למכירת ביטקוין והעברה לחשבון הבנק מפרט את המסמכים.
• קחו בחשבון שיתרה ב-USDT יכולה להיות מוקפאת בידי המנפיקה, בניגוד לביטקוין שאתם מחזיקים במפתח הפרטי שלכם. על אחסון עצמאי תוכלו לקרוא במדריך הארנקים.
• תכננו את המס מראש. מי שקנה ביטקוין ב-200,000 שקל ומוכר ב-260,000 שקל רשם רווח של 60,000 שקל, ובשיעור 25% יחויב ב-15,000 שקל מס רווח הון. במכירה ישירה צריך לדווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים במדריך המס על קריפטו.
• אם אתם מעדיפים להישאר בתוך המערכת הבנקאית, אפשר להחזיק קרנות מחקות ביטקוין ישראליות, שנסחרות מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ-0.2% בשנה, והמס מנוכה במקור בבנק.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.