109 כלכלנים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: כרטיסי האשראי ואמזון על הכוונת

109 כלכלנים, אנשי עסקים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי פרסמו ביום ראשון בבוקר גילוי דעת חריף נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו אזהרה שסנקציות בנקאיות על ישראל יגרמו "נזק אדיר ובלתי הפיך". המכתב מגיע יומיים אחרי שנתניהו אמר כי "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", ציין שבלוקצ'יין הוא אחת החלופות הנבחנות וסיפר שכבר ביקש להכין תוכנית בנושא, כולל שימוש במטבעות קריפטו. החותמים מכנים את ההצעה "פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה", וכותבים שדברי ראש הממשלה "מעידים על חוסר הבנה בסיסי ובורות נוכח קריסת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית".

לפי ynet מדובר ביותר מ־100 חותמים, ולפי גלובס ב־109.

מי חתם על גילוי הדעת

ברשימה מופיעים חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2025, פרופ' יואל מוקיר, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל וחתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרן צ'חנובר. חתומים גם ארבעה מנכ״לים לשעבר של משרד האוצר: ירום אריאב, פרופ' אבי בן בסט, חיים שני ודוד ברודט, שכיהן גם כממונה על התקציבים וכיו״ר בנק לאומי.

לצד אנשי האקדמיה והפקידות הבכירה יש שמות מעולם העסקים וההייטק, ביניהם אלון כהן מסייברארק ודב מורן, וכן צביקה אקשטיין, ליאו ליידרמן, עומר מואב, דן בן דוד וסרג'יו הארט. הייצוג של ההייטק בולט, כי המכתב מסמן דווקא את הסקטור הזה, "מנוע הצמיחה של המשק", כמי שלא יוכל לתפקד תחת סנקציות בנקאיות.

מכרטיס האשראי ועד בית המרקחת: מה צופים החותמים

חלק נרחב מהמכתב מוקדש לפגיעה בחיי היומיום. החותמים מזכירים את דרום אפריקה, איראן ורוסיה, שספגו סנקציות דומות, ומעריכים ש"רמת החיים של אזרחי ישראל תצנח דרסטית".

בנק ישראל, שהגיב לדברי נתניהו בהודעה שגלובס הגדיר לא שגרתית, כתב ש"הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק".

שלושה ימים של סערה לפני הקלפי

• יום שישי: נתניהו אומר בריאיון טלוויזיוני ש"בלוקצ'יין הוא חלופה לסנקציות" ושכבר ביקש תוכנית בנושא.
• יום שבת: בנק ישראל מגיב ש"מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". גדי אייזנקוט, יו״ר מפלגת ישר, כותב ב־X ש"חזון הביביקוין הוא איום על הביטחון הלאומי". בריאיון לערוץ 14 נתניהו אומר: "הקריפטו הוא אחד מהאמצעים, ולא היחיד. לא בטוח שנשתמש בו", ומוסיף "אני מודה להם על העצות, מקשיב, אבל עושה מה שאני חושב".
• יום ראשון: מתפרסם המכתב.
• 27 באוקטובר: הבחירות לכנסת.

הרקע לחשש הוא החלטה של כתריסר מדינות מערביות להטיל סנקציות על סחורות מההתנחלויות בגדה המערבית. לפי Cointelegraph, כלכלנים ואנשי תעשייה אמרו ל־Times of Israel בחודש שעבר שהצעדים עלולים להתרחב לישראל עצמה.

מה רוסיה ואיראן מלמדות על תוכנית ה״כלכלה העוקפת״

ב־TheMarker הזכירו את 24 בפברואר 2022, יום הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדד הבורסה הרוסית כבר איבד אז כשליש מערכו ביחס לשיא, ובאותו יום צנח ב־33% נוספים. מדד שעמד בשיא על 100 נקודות ירד אם כן לכ־67, ואחרי הנפילה הנוספת נותר על כ־45. משקיע שהחזיק במדד ראה את ההשקעה שלו מתכווצת לפחות ממחציתה.

גם מתוך תעשיית הקריפטו המקומית נשמעים קולות דומים לאלה של הכלכלנים. בן סמוחה, מייסד CryptoJungle, אמר ל־Cointelegraph שהניסיון של משרד האוצר האמריקאי מול איראן מראה שחקירה על גבי הבלוקצ'יין מאפשרת לעקוב אחרי כספים אסורים, לחסום את נקודות ההמרה שלהם למטבע רגיל ואף להקפיא אותם. לדבריו, הכלכלה הישראלית אינה מתאימה לעקיפת סנקציות באמצעות קריפטו. נדב איל, פרשן ידיעות אחרונות, כתב ב־X שמטבעות דיגיטליים אכן מזיזים ערך מחוץ לחלק מהערוצים הבנקאיים, אבל אינם מספקים קווי אשראי לבנקים, אינם מחליפים שוקי הון בינלאומיים ואינם משכנעים חברות זרות להפר סנקציות.

הקריפטו שלכם בתרחיש של סנקציות בנקאיות

אם אתם מחזיקים חשיפה לביטקוין דרך הבנק, זה בדרך כלל באחד משני מסלולים: קרנות מחקות ביטקוין שנסחרות כאן מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה, או קרנות ביטקוין אמריקאיות שנקנות בחשבון מסחר רגיל. בשניהם הבנק או הברוקר מנכים את המס במקור, והכול עובר דרך אותה "מערכת הבנקאות הישראלית" שהחותמים חוששים שלא תוכל לתפקד. קרן מחקה תלויה אפוא באותה תשתית שהמכתב מזהיר מפני קריסתה.

מי שמחזיק מטבעות בארנק עצמי שומר על השליטה בנכס גם אם הבנק נקלע לקשיים, אבל כדי להפוך אותו לשקלים, לשלם שכר דירה או לקנות כרטיס טיסה צריך בסופו של דבר נקודת המרה. את הנקודות האלה, לפי סמוחה, רשויות יודעות לחסום.

כמה צעדים מעשיים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו, בלי קשר לתוצאות הבחירות:

• רשמו איפה יושב כל חלק מהחשיפה שלכם: קרן מחקה, ברוקר, בורסה זרה או ארנק אישי.
• אם אתם מחזיקים בארנק עצמי, ודאו שגיבוי מילות השחזור שמור כראוי. המדריך שלנו לשמירה בטוחה של ביטקוין בארנק מפרט את השלבים.
• הכינו מראש תיעוד של מקור הכספים. בנקים בישראל מבקשים אותו לעתים קרובות בהעברות מבורסות זרות, והוראה 411 המעודכנת תיכנס לתוקף רק ב־1 במאי 2027. עד אז חל עדיין הכלל הישן של בדיקה מעל 100,000 שקל בשנה.
• מכירה ישירה של מטבעות מחייבת דיווח בטופס 1399 תוך 30 יום ותשלום מס רווח הון של 25%. הפרטים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.