בנק ישראל מבטל את סף 100 אלף השקל לכספי קריפטו: מה ישתנה בבנק שלכם ממאי 2027

בנק ישראל פרסם ב-7 באוקטובר את חוזר 2862, הנוסח הסופי של התיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411. ההוראה עוסקת בניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, והפרק שבה על כספים שמקורם במטבעות וירטואליים קובע בפועל אם הכסף ממכירת ביטקוין ייכנס לחשבון שלכם או ייתקע בבדיקה. שני השינויים המרכזיים: בנק לא יוכל לסרב לתת שירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו, והחובה לברר מקור כספים ו"נתיב מטבע" לכל מי שפעילותו עולה על 100 אלף שקל בשנה בוטלה.

התיקונים נכנסים לתוקף ב-1 במאי 2027. עד אז הכללים הישנים ממשיכים לחול, ומי שמתכנן מימוש גדול בחודשים הקרובים צריך לדעת את זה לפני שהוא מתקשר לבנקאי.

הסף שהוריד את רוב המוכרים לבדיקה מלאה

סעיף 87א נוסף להוראה ב-9 במאי 2022, אחרי שהושלם הליך מתן הרישיונות לנותני שירות בנכס פיננסי. אחד מסעיפי המשנה שלו, 87א(ב)(4), קבע שאם היקף שירותי התשלום ללקוח בהקשר של מטבע וירטואלי עולה על 100,000 שקל בשנה, הבנק חייב לברר איתו את מקור הכסף ששימש לקניית המטבעות ואת נתיב המטבע, כלומר את המסלול שהמטבעות עשו עד שנמכרו.

בדוח קביעת האסדרה שפורסם יחד עם החוזר כותב הפיקוח על הבנקים שסף כספי אחיד "אינו משקף בהכרח את רמת הסיכון בפועל", ושמנגנונים קשיחים כאלה יצרו קשיים וחסמים לפעילות. נשקלו שתי חלופות, העלאת הסף או ביטולו, והפיקוח בחר בביטול. מעכשיו עומק הבדיקה ייגזר מפרופיל הסיכון של העסקה ולא מגודלה.

הפיקוח מודה באותו דוח שמדובר ב"הסדרה חריגה" ביחס לעולם. ברוב המדינות הרגולציה מטילה חובות על הבורסות ונותני השירות, ולא על הבנק שמקבל את הכסף בסוף הדרך. החשש שהוביל להשאיר את ההוראה היה שבלי כללים ברורים הבנקים יחמירו עוד יותר.

מה משתנה בפועל, סעיף אחרי סעיף

השורה של הגדרת נתיב המטבע נשמעת טכנית, אבל יש לה משמעות. בנוסח הקודם, גם כסף שעבר בין חשבונות בנק אחרי שהומר לשקלים או לדולרים נחשב חלק מהמסלול שצריך לבדוק. עכשיו המסלול נגמר ברגע ההמרה.

אילו עסקאות ייחשבו בסיכון נמוך, ואילו יעוררו בדיקה

ההוראה מחייבת כל בנק לכתוב מדיניות שבוחנת חמישה משתנים: זהות נותן השירות שהוא צד לעסקה, מאפייני המטבע, מאפייני הלקוח, היקף העסקה ומורכבותה. לצד זה היא מגדירה גורמים שמפחיתים סיכון וגורמים שמגבירים אותו. הרשימה לא סגורה, וכל בנק רשאי להוסיף משלו.

גורם מפחית סיכון מרכזי הוא נותן שירות בעל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, או נותן שירות זר בעל רישיון שהתאגד במדינה שאינה בסיכון גבוה. כספים שמגיעים מבורסה שאינה מפוקחת, או מגוף שהתאגד במדינה בסיכון גבוה, נחשבים בסיכון גבוה יותר. גם מטבעות שמגבירים אנונימיות מעלים את הסיכון.

בבחינת נתיב המטבע ההוראה מונה סימני אזהרה ספציפיים. מעבר דרך מערבל (מיקסר), כתובות ארנקים שמקושרות לפעילות בלתי חוקית לפי מידע פומבי, פעילות מול ארנקים אנונימיים, דפוסי עסקאות חריגים בלי היגיון כלכלי ופעילות מול מדינות בסיכון גבוה. במקרים האלה נדרשת בדיקת נאותות מוגברת.

אם צריך לבדוק את הנתיב, הבנק יכול לעשות זאת בעצמו, לבקש מסמכים מהלקוח, לקבל אסמכתה מנותן שירות בעל רישיון בישראל, או להיעזר במומחה חיצוני. ההוראה קובעת במפורש שמומחה ייכנס לתמונה רק כשרמת הסיכון מחייבת זאת, ושעל הבנק להגדיר מקרים שבהם לא יידרש אישור כזה, למשל כשהמסמכים של הלקוח מספקים ודאות גבוהה או כשהעסקה סווגה בסיכון נמוך.

שני מוכרים, אותו סכום, תוצאה שונה

נניח שבמאי 2027 שני לקוחות מוכרים ביטקוין ומבקשים להעביר 150,000 שקל לחשבון הבנק. המספרים והתרחישים להמחשה בלבד, וכל בנק יקבע את המדיניות שלו.

בכלל הישן שני הלקוחות עברו את אותו תהליך, כי שניהם עברו את הסף. בכלל החדש ההבדל ביניהם הוא כל הסיפור. מי שעובד מול גופים מפוקחים ושומר על מסלול נקי אמור להרגיש את ההקלה. מי שהמסלול שלו עובר דרך כלים שנועדו לטשטש עקבות צפוי להיתקל בבדיקה קשוחה יותר, בלי קשר לסכום.

לוח הזמנים של התיקון

הפיקוח הודיע שימדוד את ההצלחה לפי היקפי הפעילות שהבנקים אישרו ושסירבו, נתונים שהבנקים מדווחים לו, ולפי כמות פניות הציבור בנושא. ההסדרה תיבחן בדיעבד חמש שנים אחרי כניסתה לתוקף.

חברות קריפטו ומנפיקי טוקנים

התיקון נוגע גם ללקוחות עסקיים. בנק יצטרך לקבוע פרופיל סיכון ללקוח עסקי לפי מאפייני הפעילות שלו, כולל בחינה של מסגרת הציות שלו לניהול סיכוני הלבנת הון, אם קיימת. סעיף חדש מחייב את הבנקים לקבוע מתי יקבלו כספים שמקורם בהנפקה ראשונית של טוקנים לגיוס השקעות. הבנק יבחן אם ההנפקה ציבורית או פרטית, אם הטוקן הוא סטייבלקוין או מטבע מבוזר, באיזו מדינה הוא הונפק ואיזה דין חל שם. הסעיף חל רק על כספי ההנפקה הראשונית, לא על כסף ממסחר בשוק המשני. לסטארטאפים ישראליים שגייסו בטוקנים ונתקלו בבנקים, זו הפעם הראשונה שיש מסלול כתוב.

עד מאי 2027, תכינו את התיק כרגיל

עד 1 במאי 2027 הכלל הישן בתוקף, כולל הסף של 100,000 שקל. מי שמממש עכשיו צריך להכין את אותם מסמכים שתיארנו במדריך למכירת ביטקוין והעברה לחשבון הבנק: דוח פעילות מהבורסה, אסמכתה על הכסף ששימש לקנייה, ותיעוד של הכתובות אם המטבעות עברו דרך ארנק עצמי.

גם אחרי מאי, התיק המסודר לא מאבד מערכו. ההוראה לא ביטלה את הבדיקה, היא העבירה את ההחלטה לשיקול דעת של הבנק לפי סיכון. ככל שתציגו יותר גורמים מפחיתי סיכון, ובראשם עבודה מול נותן שירות בעל רישיון ומסלול בלי מיקסרים, כך גדל הסיכוי שהעסקה תסווג כנמוכה. בזכות חובת הגילוי החדשה תוכלו גם לבקש מהבנק את עיקרי המדיניות שלו כלפי כספי קריפטו לפני שאתם מעבירים כסף, ולא לגלות אותה בדיעבד.

התיקון לא נוגע במס. מכירת ביטקוין ברווח חייבת במס רווח הון, ברוב המקרים 25%, ודיווח בטופס 1399 בתוך 30 יום. הבנק יכול לשאול אם דיווחתם, ודוח מס מסודר הוא עוד מסמך שמחזק את התיק. הפירוט במדריך מיסוי הקריפטו.

שאלות ותשובות

מתי אפשר להפקיד כספי קריפטו בלי הבדיקה של 100 אלף שקל?

החל מ-1 במאי 2027. עד אז הסעיף שמחייב בירור מקור כספים ונתיב מטבע מעל 100,000 שקל בשנה עדיין בתוקף.

האם הבנק עדיין יכול לסרב לקבל את הכסף?

כן, אבל לא רק בגלל שהמקור הוא קריפטו. סירוב צריך להישען על בחינת סיכון פרטנית של העסקה, הלקוח, המטבע ונותן השירות.

האם הבנק יכול להגיד שהוא מקבל רק כסף ממכירת ביטקוין ואת'ריום?

לא. ההוראה אוסרת על רשימה סגורה של מטבעות. מאפייני המטבע ישפיעו על עומק הבדיקה, אבל לא יהיו לבדם תנאי לביצוע העסקה.

האם חשוב איפה מכרתי?

מאוד. נותן שירות בעל רישיון מרשות שוק ההון, או גוף זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, הוא גורם מפחית סיכון מפורש בהוראה. בורסה לא מפוקחת היא גורם מגביר סיכון. מחירי השוק העדכניים בדף שער הביטקוין.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ משפטי, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. לפני מימוש בהיקף משמעותי כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.