HSBC משיקה את RedCoin, סטייבלקוין בדולר הונג קונגי, למשתמשי אפליקציית PayMe

HSBC מתחילה להפיץ את RedCoin, הסטייבלקוין הראשון שלה הנקוב בדולר הונג קונגי, ללקוחות פרטיים. לפי דיווח של The Block מ-23 באוקטובר 2026, משתמשי אפליקציית התשלומים PayMe יוכלו בימים הקרובים להפעיל בתוך האפליקציה ארנק סטייבלקוין ולהשתמש בו לשני סוגי העברות: בין אדם לאדם, ומאדם לבית עסק.

סטייבלקוין הוא אסימון דיגיטלי שערכו מוצמד למטבע קיים, ובמקרה של RedCoin המטבע הוא הדולר ההונג קונגי. רוב הסטייבלקוינים שמחזיקים היום משקיעים בעולם הונפקו בידי חברות קריפטו, ומשמשים בעיקר למסחר ולהעברת כספים בין בורסות. RedCoin מגיע מכיוון אחר: מנפיק אותו בנק, והוא מופץ דרך אפליקציית תשלומים קיימת שמשמשת להעברות בין אנשים ולתשלום בבתי עסק.

ארנק שנפתח בתוך אפליקציה שכבר מותקנת בטלפון

אחד החסמים של סטייבלקוינים בקרב הציבור הרחב הוא הדרך אליהם. מי שרצה להחזיק דולר דיגיטלי היה צריך בדרך כלל לפתוח חשבון בבורסה, לעבור הליך זיהוי, להעביר כסף מהבנק ולפעמים גם לנהל ארנק עם מילות שחזור. לפי הדיווח, ב-PayMe הארנק מופעל בתוך האפליקציה עצמה, כך שהמשתמש לא צריך לעבור לפלטפורמה אחרת.

השימושים שהוגדרו, תשלום לחבר ותשלום לסוחר, הם הפעולות שאפליקציות תשלום מקומיות נבנו עבורן. המהלך יאפשר ל-HSBC לראות אם לקוחות יבחרו לשלם בטוקן כשהחוויה דומה לזו של יתרה רגילה. גם בתי העסק הם חלק מהמבחן, כי בלי סוחרים שמוכנים לקבל RedCoin קשה לטוקן להפוך לאמצעי תשלום יומיומי.

כדאי להבחין בין מה שידוע לבין מה שעדיין פתוח. הדיווח לא מפרט עמלות, תקרות יתרה, על איזו רשת הטוקן רץ, או אם אפשר יהיה להוציא RedCoin מהאפליקציה אל ארנק חיצוני. התשובה לשאלה האחרונה תקבע אם מדובר במוצר תשלומים סגור של בנק או בנכס שיכול לנוע בחופשיות בעולם הקריפטו.

מה בנק יכול להרוויח מטוקן משלו

הדיווח לא מפרט את השיקולים של HSBC, אבל ההיגיון הכללי של בנק שמנפיק סטייבלקוין ברור יחסית. במקום שלקוחות יעבירו כסף לטוקנים שמנפיקות חברות אחרות, הבנק מחזיק בעצמו את המוצר ואת הקשר עם הלקוח. בנוסף הוא צובר ניסיון מעשי בתשתית בלוקצ'יין, שפועלת מסביב לשעון ואינה תלויה בשעות הפעילות של מערכות הסליקה הבנקאיות.

ההבדל מול רוב הסטייבלקוינים המוכרים הוא קהל היעד. RedCoin מכוון לתשלומים קמעונאיים אצל משתמשים של אפליקציה קיימת, שחלקם אולי מעולם לא קנו קריפטו. אם השימוש בו יתפוס, בנקים מתחרים בהונג קונג עשויים לבחון מוצר דומה.

יתרה, טוקן של בנק וטוקן של חברת קריפטו

הטבלה הבאה משווה בין שלוש צורות של כסף דיגיטלי שמשתמש בהונג קונג יכול להחזיק בטלפון:

העמודה האמצעית משלבת טכנולוגיה של טוקן עם מנפיק שהוא בנק, גוף שלקוחותיו כבר מנהלים מולו את הכסף שלהם.

לקוח ישראלי שמשלם בקריפטו: מה בודקים לפני

המוצר של HSBC מיועד למשתמשי PayMe בהונג קונג, ואין בדיווח אינדיקציה שהוא יהיה זמין לישראלים. מי שמחזיק סטייבלקוינים בישראל או משלם בקריפטו נתקל בכמה שאלות מעשיות משלו.

נתחיל בבנק. בנקים בישראל נוהגים לעכב העברות שמגיעות מבורסות קריפטו בחו"ל ולבקש מסמכים על מקור הכספים. חוזר 2862 של בנק ישראל, שפורסם בנוסח סופי ב-7 באוקטובר 2026 ומתקן את הוראה 411, ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027. הוא אוסר על בנק לסרב לשירותי תשלום רק משום שהמקור הוא קריפטו, ומחליף את חובת בדיקת מקור הכספים מעל 100,000 ש"ח בשנה בבדיקה מבוססת סיכון. עד אותו מועד הכלל הישן ממשיך לחול, ולכן שמרו תיעוד מלא של כל רכישה והעברה. הפרטים נמצאים בכתבה על תיקון הוראה 411.

אחר כך המס. מי שמממש קריפטו שעלה בערכו כדי לממן תשלום יוצר רווח הון. נניח שקניתם ביטקוין ב-20,000 ש"ח ומכרתם אותו ב-26,000 ש"ח. הרווח הוא 6,000 ש"ח, והמס בשיעור 25% מסתכם ב-1,500 ש"ח. במכירה ישירה, שלא דרך קרן, צריך לדווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. אם באותה שנה מימשתם הפסד הון, הוא יקוזז מהרווח, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל, ומי שמתכנן להמיר קריפטו לשקלים ימצא את השלבים במדריך למכירת ביטקוין לשקלים.

ונשאר סוג הטוקן עצמו. סטייבלקוין של בנק וסטייבלקוין של חברת קריפטו עשויים להיראות זהים על המסך, אבל המנפיק שונה, וייתכן שגם האפשרויות להעביר אותם החוצה. לפני שאתם מחזיקים סכום משמעותי בסטייבלקוין כלשהו, בדקו מי המנפיק, איפה מוחזקות הרזרבות ואם אפשר לפדות את הטוקן ישירות מולו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.