מלזיה ותאילנד מצטרפות ליוזמת BLOOM של סינגפור לסליקת סטייבלקוינים בין מדינות
הבנקים המרכזיים של מלזיה ותאילנד הצטרפו ליוזמת BLOOM של סינגפור, שבה משתתפות ריפל, ויזה ומאסטרקארד, לתשלומים בין מדינות בסטייבלקוינים ובפיקדונות מטוקנים.
הבנק המרכזי של מלזיה (Bank Negara Malaysia) והבנק המרכזי של תאילנד (Bank of Thailand) הצטרפו ביום שישי, 23 באוקטובר, ליוזמת BLOOM של הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS), במעמד של חברים מדרג קובעי המדיניות. היוזמה נועדה לאפשר למוסדות פיננסיים להשתמש בסטייבלקוינים ובפיקדונות מטוקנים לתשלומים בין מדינות. בין המשתתפים בה נמנות ריפל, ויזה, מאסטרקארד, חברת התשלומים Airwallex וקבוצת הבנק העולמי.
כדאי להבחין בין שני הכלים שהיוזמה מכסה. פיקדון מטוקן הוא כסף שיושב בחשבון בנק רגיל ומיוצג כטוקן על רשת דיגיטלית, כך שהוא נשאר התחייבות של הבנק עצמו. סטייבלקוין מונפק בדרך כלל על ידי חברה פרטית ומגובה ברזרבות, למשל בדולרים ובאג״ח ממשלתיות קצרות. מלזיה ותאילנד מצטרפות למסגרת שבוחנת את שני הסוגים במקביל, ולא לפרויקט שמוקדש לאחד מהם בלבד.
מ־Orchid ל־BLOOM: איך התגלגלה היוזמה הסינגפורית
השם BLOOM הוא ראשי תיבות של Borderless, Liquid, Open, Online, Multi-currency, כלומר חסר גבולות, נזיל, פתוח, מקוון ורב מטבעי. מדובר ביוזמה ציבורית פרטית, והשורשים שלה עמוקים יותר משנה:
- 2021: MAS פותחת את Project Orchid, שבחן שימושים אפשריים לדולר סינגפורי דיגיטלי.
- אוקטובר 2025: MAS משיקה את BLOOM על בסיס העבודה שנעשתה ב־Orchid.
- פברואר 2026: הבנק המרכזי של מלזיה מודיע ששלוש יוזמות יבחנו במהלך 2026 סטייבלקוינים ופיקדונות מטוקנים ברינגיט, לתשלומים סיטונאיים מקומיים ובין מדינות.
- 23 באוקטובר 2026: מלזיה ותאילנד מצטרפות ל־BLOOM.
התחום שהיוזמה מכסה רחב מהעברת כספים פשוטה. לפי Cointelegraph, העבודה כוללת ניהול מזומנים של תאגידים, מימון סחר ותשלומים שמבוצעים על ידי סוכני בינה מלאכותית בתוך מגבלות שהוגדרו מראש. הסעיף האחרון מניח מצב שבו תוכנה מורשית לשלם בשם חברה עד תקרה מוגדרת, ותשלום על רשת דיגיטלית שפועלת גם מחוץ לשעות הבנק מתאים לתרחיש כזה יותר מהעברה בנקאית שממתינה ליום עסקים.
במקרה של מלזיה יש קשר ישיר לניסויים שכבר הוכרזו. היוזמות ברינגיט מפברואר כללו מראש רכיב של תשלומים סיטונאיים בין מדינות, ו־BLOOM עשויה לשמש להן מסגרת מול השוק הסינגפורי השכן. לגבי תאילנד המקורות אינם מפרטים ניסויים מקומיים, והפרט שפורסם הוא מעמדה כחברה בדרג קובעי המדיניות.
החשבון שמאחורי רשת משותפת
לפי MAS, היתרון המרכזי של BLOOM הוא הורדת עלויות וקיצור הזמן שלוקח למוסדות להביא שירות לשוק, משום שהם לא צריכים לבנות הסדר נפרד מול כל צד נגדי או כל שוק. כדי להבין את סדר הגודל, אפשר לעשות תרגיל פשוט (המספרים להמחשה בלבד ואינם של MAS).
נניח ש־10 מוסדות פיננסיים במדינות שונות רוצים לסלוק תשלומים זה מול זה. אם כל זוג חותם הסכם דו צדדי, נדרשים 10 כפול 9 חלקי 2, כלומר 45 הסכמים. מוסד אחד עשר שמצטרף צריך לחתום 10 הסכמים חדשים, והסך מגיע ל־55. ב־20 מוסדות כבר מדובר ב־190 הסכמים. במסגרת משותפת כל מוסד מתחבר פעם אחת, כך ש־20 מוסדות מחייבים 20 חיבורים בלבד. כל הסכם כזה כרוך בבדיקות ציות, עורכי דין וחיבור טכני, ולכן הפער בין 190 ל־20 מתורגם לעלות ולזמן.
מי יושב סביב השולחן ב־BLOOM
| משתתף | סוג גוף | מה ידוע על תפקידו |
|---|---|---|
| הרשות המוניטרית של סינגפור | רגולטור | השיקה את BLOOM באוקטובר 2025 |
| הבנק המרכזי של מלזיה | בנק מרכזי | הצטרף ב־23 באוקטובר, יבחן סטייבלקוינים ופיקדונות מטוקנים ברינגיט ב־2026 |
| הבנק המרכזי של תאילנד | בנק מרכזי | הצטרף ב־23 באוקטובר |
| ריפל | תשתית קריפטו | משתתפת, ובנוסף הצטרפה לסנדבוקס בסינגפור לבחינת הסטייבלקוין RLUSD במימון סחר |
| ויזה ומאסטרקארד | רשתות תשלום | משתתפות |
| Airwallex | פינטק תשלומים | משתתפת |
| קבוצת הבנק העולמי | מוסד בינלאומי | משתתפת |
ברשימה הזו יושבות יחד רשתות הכרטיסים הגדולות, חברת תשתית קריפטו ומוסד בינלאומי, ולצידן כעת שני בנקים מרכזיים נוספים. כלומר, גופים שמפעילים היום מסילות תשלום מרכזיות מעורבים ישירות בבחינת הסליקה בסטייבלקוינים, והתיאום בין המדינות נעשה ברמת הרגולטורים עצמם.
מחזיקי XRP וסטייבלקוינים בישראל: מה לבדוק לפני שמגיבים לכותרת
אם אתם מחזיקים XRP, כדאי לקרוא את הפרטים לפני שאתם פועלים בעקבות כותרת שמזכירה את ריפל. המקורות מתארים את BLOOM כמסגרת לסטייבלקוינים ולפיקדונות מטוקנים, ו־XRP עצמו לא מוזכר בהם. השתתפות של החברה ביוזמה אינה מבטיחה שימוש במטבע. אם אתם עוקבים אחרי שער הריפל, התייחסו להודעה כחדשה על אימוץ התשתית ופחות כטריגר למסחר.
השימושים שתוארו הם בעיקר סיטונאיים, כלומר בין מוסדות. ישראלים שטסים לבנגקוק או לקואלה לומפור לא צפויים לשלם בקרוב בסטייבלקוין ברינגיט בדוכן ברחוב, והשפעה ישירה על משקיעים פרטיים תגיע, אם בכלל, דרך מוצרים של בנקים ופינטקים בהמשך.
ישראל אינה מוזכרת בין המשתתפים. מי שמחזיק סטייבלקוינים ורוצה בעתיד להמיר אותם לשקלים צריך להכיר את חוזר בנק ישראל 2862: החל מ־1 במאי 2027 בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו, והבדיקה תהיה מבוססת סיכון. שימוש בספק ישראלי מורשה מוריד את רמת הסיכון בעיני הבנק. עד המועד הזה עדיין חל הכלל הישן של בדיקת מקור כספים ומסלול המטבעות מעל 100 אלף ש״ח בשנה, ולכן שמרו תיעוד של הרכישות. מדריך מפורט נמצא במדריך למכירת ביטקוין לשקלים.
בצד המס, רווח ממכירת XRP או כל מטבע דיגיטלי אחר חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים שמומשו באותה שנה מתקזזים מול רווחי הון, גם מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים במדריך המס על קריפטו בישראל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
