פיירבלוקס מכחישה מגעים למכירה לוויזה תמורת 2.5 מיליארד דולר, פחות משליש משווי 2022

פיירבלוקס, חברת תשתיות המשמורת לקריפטו שהקימו שלושה יוצאי תעשיית הסייבר הישראלית, הכחישה ביום חמישי דיווח של Axios שלפיו ויזה נמצאת בשלב מתקדם של מגעים לרכוש אותה תמורת כ-2.5 מיליארד דולר. "אנחנו מודעים לשמועות על רכישה אפשרית של פיירבלוקס על ידי ויזה. זו חדשה עבורנו, וזה לא נכון בשלב הזה", מסרה החברה לאתר The Block.

ההכחשה הגיעה שעות ספורות אחרי ש-Axios פרסם, בהסתמך על כמה מקורות, שהצדדים קרובים לעסקה. הניסוח של פיירבלוקס מתייחס להווה בלבד, "לא נכון בשלב הזה", ואינו שולל מגעים בעתיד.

המחיר המדווח מול סבב 2022

בינואר 2022, בשיא מחזור הון הסיכון, גייסה פיירבלוקס 550 מיליון דולר בסבב E לפי שווי של 8 מיליארד דולר. אם המספר של Axios נכון, ויזה הייתה משלמת 31.25% מאותו שווי, כלומר הנחה של 68.75%.

בתרגום לכסף: משקיע שהחזיק בסבב 2022 חבילה ששוויה על הנייר 10 מיליון דולר היה רואה אותה מתכווצת לכ-3.125 מיליון דולר במחיר של 2.5 מיליארד. בפועל החלוקה בעסקאות כאלה מושפעת גם מזכויות קדימה שמשקיעים מאוחרים מקבלים בדרך כלל, כך שהתמונה של כל בעל מניות שונה.

פיירבלוקס הוקמה ב-2018 על ידי מיכאל שאולוב, פאבל ברנגולץ ועידן עופרת. גם אם העסקה לא תצא לפועל, הפער בין 8 מיליארד ל-2.5 מיליארד דולר ממחיש כמה השתנה התמחור שלה מאז סבב הגיוס האחרון שפורסם.

מה פיירבלוקס מוכרת ולמי

החברה מוכרת את "הצנרת" שבנקים, בורסות קריפטו וחברות פינטק משתמשים בה כדי להחזיק ולהעביר נכסים דיגיטליים. בין לקוחותיה BNY Mellon, Worldpay, Revolut ו-Galaxy, ולדבריה היא אבטחה העברות בהיקף של טריליוני דולרים ביותר מ-150 רשתות בלוקצ'יין.

המוצרים שלה פזורים בתוך מערכות של שחקנים גדולים. היא מפעילה את המסחר המוסדי בביטקוין של FIS, נמצאת בבסיס שירות המשמורת לנכסים דיגיטליים של BNP Paribas, והיא מהחברות המייסדות של הפדרציה של Botanix, פרויקט שרשרת צד לביטקוין.

בספטמבר 2025 השיקה רשת תשלומים משלה לסטייבלקוינים, מטבעות דיגיטליים שמוצמדים בדרך כלל לדולר, עם יותר מ-40 משתתפים, ובהם Circle, Bridge, Zerohash ו-Yellow Card. השנה הוסיפה כלים לקבלת תשלומים עבור ניאו-בנקים וחבילת סליקה שמיועדת לסוכני בינה מלאכותית.

חברות הכרטיסים קונות מסילות במקום לבנות אותן

גם אם ההכחשה תחזיק, הדיווח נחת בשנה שבה ענקיות התשלומים העדיפו לרכוש או לחזר אחרי חברות שמפעילות תשתיות סטייבלקוין וקריפטו, במקום לבנות אותן בעצמן. לפי Bitcoin Magazine, עסקה עם ויזה הייתה הרכישה הראשונה שלה בתחום הסטייבלקוין ואחת הגדולות בתולדות הקריפטו. כך היא הייתה מתמקמת מול העסקאות האחרות:

מאסטרקארד הסכימה במרץ לקנות את BVNK, אחרי שמגעים קודמים שלה עם Zerohash לא הבשילו, ובדרך השיגה רישיון BitLicense של מדינת ניו יורק. Zerohash עצמה מבקשת כעת רישיון לבנק נאמנות פדרלי בארה"ב, ובאוגוסט חתמה על שיתוף פעולה עם ויזה להוספת מימון ותשלומים בסטייבלקוינים לשירות Visa Direct. בספטמבר דיווחה ויזה שנפח הסליקה שלה בסטייבלקוינים עבר קצב שנתי של 20 מיליארד דולר, יותר מפי 15 מהרמה של השנה הקודמת. לפי החשבון הזה, בשנה הקודמת עמד הקצב על פחות מ-1.33 מיליארד דולר.

שתי רשתות הכרטיסים הצטרפו גם לקואליציה של יותר מ-140 חברות שעומדות מאחורי Open USD, סטייבלקוין דולרי שנועד לפזר את הרווחים בשוק של 300 מיליארד דולר מעבר ל-Tether ו-Circle. במקביל, גם סטנדרד צ'רטרד חתמה על הסכם לרכישת חברת המשמורת לקריפטו זודיה קסטודי.

מי שומר על המטבעות בקרן שלכם

פיירבלוקס פועלת מאחורי הקלעים מול לקוחות מוסדיים, ולכן רוב המשקיעים הפרטיים לא יפגשו את שמה ישירות. ההשלכה המעשית נוגעת לשאלה מי מחזיק את המטבעות כשאתם קונים חשיפה לביטקוין דרך גוף מוסדי. בישראל נסחרות מאז 31 בדצמבר 2024 קרנות נאמנות מחקות ביטקוין בדמי ניהול של כ-0.2% בשנה, והמס בהן מנוכה במקור על ידי הבנק. אפשר לקנות גם קרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר דרך חשבון מסחר רגיל, וגם שם הבנק או הברוקר מנכה את המס.

בכל אחד מהמסלולים כדאי לקרוא בתשקיף או במסמכי הקרן מיהו גוף המשמורת, ולעקוב אחרי הודעות על החלפתו. כשחברות כמו מאסטרקארד וסטנדרד צ'רטרד קונות ספקי תשתית, הבעלות על מי ששומר את המטבעות יכולה להשתנות בלי שתעשו דבר. מי שמשווה בין קרן מחקה, קרן סל זרה וקנייה ישירה ימצא את ההבדלים בעמלות ובמס במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.