צרפת רוצה שבורסות הקריפטו יישאו באחריות לנזקי DeFi, ובבריטניה מזהירים מחסימה בפועל של הגישה

רשויות הפיננסים של צרפת הציעו ביום רביעי, 21 באוקטובר, לחייב בורסות קריפטו לבדוק פרוטוקולי DeFi לפני שהן מחברות אליהם לקוחות, ולשאת באחריות להפסדים מסוימים של אותם לקוחות אם לא בדקו או התעלמו מסיכוני אבטחה ידועים. DeFi, או מימון מבוזר, הוא תוכנה שמאפשרת להלוות, ללוות ולסחור ישירות בין משתמשים, בלי בנק או ברוקר באמצע. ההצעה הצרפתית הוגשה במסגרת התייעצות של הנציבות האירופית על עדכון MiCA, חוק השווקים בנכסי קריפטו של האיחוד. באותו יום פתחה גם הרשות הבריטית לפיקוח פיננסי (FCA) שתי התייעצויות משלה. בשתי המדינות הוויכוח נוגע לשאלה אם משקיע רגיל יוכל להמשיך להגיע לפרוטוקולים מבוזרים דרך האפליקציה של הבורסה שבה הוא כבר מחזיק חשבון.

מה בדיוק הציעו בפריז

המסמך הוא תגובה משותפת של משרד האוצר הצרפתי, רשות השווקים הפיננסיים (AMF), הבנק המרכזי ורשות הפיקוח התבוני (ACPR). המשפט המרכזי בו קובע שנותני שירותי קריפטו "צריכים לשאת באחריות לאירועים מסוימים שפוגעים בלקוחות, במקרים שבהם הם אפשרו את הגישה באופן אקטיבי".

כיום MiCA מחריג שירותים שניתנים באופן מבוזר לחלוטין, ללא מתווכים. ההצעה הצרפתית משאירה את הפרוטוקול עצמו מחוץ לתמונה ומטילה חובות חדשות על בורסת הקריפטו המפוקחת שמחברת את הלקוח לחוזה החכם. לפי ההצעה, הפלטפורמה תצטרך לבדוק פרוטוקול לפני שהיא פותחת אליו גישה, לנטר אותו אחר כך לאיתור פרצות ופעילות חשודה, ולשאת באחריות לאירועים מסוימים. הצרפתים תומכים גם בהסמכה של פרוטוקולים וחוזים חכמים.

הדרישות יחולו במלואן על נותני שירות "משמעותיים", ובהיקף מותאם על שחקנים קטנים יותר. פלטפורמה תוכל עדיין לחבר לקוחות לפרוטוקול שלא קיבל הסמכה, בתנאי שביצעה בדיקת נאותות משלה והציגה גילוי סיכונים מורחב. לגבי ארנקים בשליטה עצמית, צרפת מתנגדת לחובת הסמכה גורפת על מפתחים ומעדיפה הסמכה וולונטרית לארנקים מתקדמים שמשלבים שירותי DeFi.

סף 15 מיליון המשתמשים וההתנגדות של קרדנו

במקביל צרפת תומכת בהעברת הפיקוח על נותני שירות משמעותיים מהרגולטורים הלאומיים לרשות ניירות הערך והשווקים האירופית, ESMA. היא מציעה להוריד את הסף הנוכחי של 15 מיליון משתמשים פעילים יומיים בממוצע באיחוד, שלפיו נקבע מי נחשב משמעותי, ולשקול גם את היקף הנכסים במשמורת, סיכוני הפעילות ומורכבות הקבוצה. אם ההצעה תתקבל, יותר בורסות עשויות לעבור לפיקוח ישיר של ESMA במקום של הרגולטור במדינה שבה קיבלו רישיון.

בנוסף ביקשה צרפת לבחון מחדש את קטגוריית הטוקנים המגובים בנכסים או בסל נכסים (ART). לפי הרשויות, אף טוקן כזה לא אושר תחת MiCA, והן מציעות להתאים את מסגרת טוקני הכסף האלקטרוני (EMT) כך שתכסה סטייבלקוינים רב-מטבעיים.

גם ESMA כבר הלכה בכיוון דומה. בספטמבר היא המליצה על הגנות נוספות לסטייקינג, הלוואות ושאילה, ועל קטגוריית שירות מפוקחת חדשה לחברות שמספקות גישה לפרוטוקולי DeFi. קרן קרדנו פרסמה באותו יום רביעי את עיקרי מסמך בן 19 עמודים שהגישה לנציבות ב-30 בספטמבר, ובו היא מתנגדת לחקיקה נפרדת ל-DeFi ולסטייקינג. "הרגולציה צריכה לעקוב אחר מהות הפעילות, הפונקציות שמבוצעות והסיכונים שנוצרים, ולא אחר הטכנולוגיה", כתבה הקרן. לטענתה, משתמש שמאציל ADA לאבטחת הרשת בלי למסור משמורת ובלי לנעול מטבעות צריך לקבל יחס שונה ממי שמשתמש בשירות סטייקינג של מתווך.

החשש בלונדון מחסימה בפועל

ה-FCA פתחה התייעצות אחת על האופן שבו חברות DeFi יעמדו בכללי הלבנת הון ופשיעה פיננסית, ושנייה על החרגות מרגולציית קריפטו בעקבות שינויי חקיקה. לדברי הרשות, ההנחיה המוצעת ל-DeFi "נועדה להבהיר כללים קיימים ולא לקבוע מדיניות חדשה".

קייטי הריס, ראשת המדיניות לאירופה בקוינבייס, טוענת שהבעיה נמצאת בכללי הקריפטו שה-FCA הציעה. הרשות תדרוש מפלטפורמות מפוקחות לבצע פקודות של לקוחות רק בזירה שקיבלה ממנה אישור, ולפרוטוקול מבוזר אין אדם שיכול לבקש רישיון. אין סעיף שאוסר במפורש אינטגרציות DeFi, אבל לדבריה התוצאה עלולה להיות איסור בפועל החל מאוקטובר 2027, אלא אם ה-FCA תשנה גישה. הריס מונה את החששות האפשריים: לקוח שלא מבין שיצא מסביבה מוגנת, חברות שמשתמשות ב-DeFi כדי לעקוף חובות, וסיכוני פשיעה פיננסית ויציבות שוק. הפתרון שהיא מציעה הוא הודעה ברורה ללקוח כשהוא עוזב את הסביבה המפוקחת, דרישה להסכמתו, בחירה מוקפדת של פרוטוקולים ודיווח על תקלות לרגולטור. היא מזכירה שה-SEC האמריקאית העניקה בספטמבר "פטור חדשנות" למסחר עמית לעמית במניות מטוקנות, באמצעות מערכות מסחר אוטומטיות ומאגרי נזילות.

מועצת עסקי הקריפטו הבריטית (UKCBC) כתבה בתגובה להתייעצויות שבריטניה עדיין יכולה למצוא איזון של "כללי גבול ברורים וציפיות מידתיות", והוסיפה ש"ה-FCA צריכה לעשות את זה נכון".

לוח הזמנים של הרגולציה

משקיעים ישראלים שנכנסים ל-DeFi דרך בורסה אירופית

אם אתם משתמשים בפלטפורמה בינלאומית עם רישיון אירופי או בריטי ומגיעים דרכה להלוואות, סטייקינג או החלפות בפרוטוקולים מבוזרים, ייתכן שתרגישו את השינויים גם בלי לגור באירופה, תלוי באופן שבו הפלטפורמה תיישם אותם. ההצעות עדיין לא אושרו, אבל אם יתקבלו, אפשר לצפות לפחות פרוטוקולים זמינים, למסכי אזהרה ארוכים יותר ולבקשות הסכמה מפורשות. הדרך הישירה, דרך ארנק בשליטה עצמית, נשארת פתוחה, אבל בה אין גוף שאפשר לפנות אליו כשמשהו משתבש.

כדאי לשמור כבר עכשיו צילומי מסך של תנאי השירות וגילויי הסיכון בכל פעם שאתם מפקידים לפרוטוקול דרך הבורסה. אם הצעת צרפת תאומץ, השאלה אם הפלטפורמה ביצעה בדיקת נאותות עשויה להיות רלוונטית לכל טענה שתרצו להעלות כלפיה.

בצד המיסוי, רווח ממכירת קריפטו חייב בישראל במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה מחייבת דיווח בטופס 1399 תוך 30 יום. הפסדי הון ממומשים מתקזזים מול רווחי הון באותה שנה, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על קריפטו בישראל.

בנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות זרות ולבקש תיעוד של מקור הכספים, ולכן רישום מסודר של כל תנועה בתוך הפלטפורמה יחסוך לכם זמן כשתרצו להחזיר את הכסף לשקלים. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה בבנקים חובת הבדיקה מעל 100,000 ש"ח בשנה, ולאחר מכן היא תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון לפי חוזר 2862 של בנק ישראל. כספים שעברו דרך בורסות לא מפוקחות או מיקסרים צפויים לעורר יותר שאלות.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.