דרום קוריאה תתקן את חוק מטבע החוץ כדי להסדיר סטייבלקוינים, ו־LG CNS חוברת לצ'יינלינק

דרום קוריאה מתכוונת לתקן את חוק מטבע החוץ שלה כך שסטייבלקוינים יוסדרו כאמצעי תשלום, לפי דיווח שפרסם The Block ב־23 באוקטובר 2026. כמה שעות קודם לכן פורסם באותו אתר שחברת LG CNS תשלב את התשתית של צ'יינלינק בפלטפורמת הנכסים הדיגיטליים שלה כדי להרחיב את השימוש בסטייבלקוינים צמודי וון. הממשלה בסיאול עובדת על משטר מקומי לסטייבלקוינים, ובמגזר הפרטי כבר מתחילים לבנות את התשתית הטכנית שתשרת אותו.

שני דיווחים בהפרש של כשבע שעות

כך נראה הרצף, לפי מועדי הפרסום ב־The Block:

• 23 באוקטובר 2026, 02:48 (UTC): הדיווח על שיתוף הפעולה בין צ'יינלינק ל־LG CNS להרחבת סטייבלקוינים בוון.
• 23 באוקטובר 2026, 09:52 (UTC): הדיווח על כוונת הממשלה לתקן את חוק מטבע החוץ ולהסדיר סטייבלקוינים כאמצעי תשלום.
• ברקע: העבודה על Digital Asset Basic Act, חוק יסוד לנכסים דיגיטליים שנועד להקים מסגרת כוללת לקריפטו.

במה שפורסם עד כה על התיקון לא מופיעים לוח זמנים לחקיקה, תנאים למנפיקים או דרישות רזרבה. עד שיתפרסם נוסח, כדאי לקרוא את הדיווח כהצהרת כיוון של הממשלה בסיאול.

למה דווקא חוק מטבע החוץ

סטייבלקוין הוא טוקן שמחירו צמוד למטבע רגיל, ואפשר להעביר אותו מעבר לגבול בתוך שניות, בלי לעבור דרך מערכת ההעברות הבנקאית. מבחינת רגולטור שמפקח על תנועות מט"ח, טוקן כזה מתפקד כמו העברה בינלאומית לכל דבר, רק שהוא עוקף את נקודות הדיווח המוכרות.

עיגון הסטייבלקוינים בחוק הזה יכול לאפשר לרשויות להפעיל עליהם כלים שכבר קיימים לגבי העברות מט"ח. נראה שמתגבשת מערכת בשתי שכבות: חוק היסוד לנכסים דיגיטליים כמסגרת הכללית לשוק, ותיקון חוק מטבע החוץ לשאלה הצרה יותר של שימוש בטוקנים לתשלום. החלוקה המדויקת בין השניים תתברר רק כשהנוסחים יתפרסמו.

למשקיעים זרים יש כאן נקודה מעשית. הגדרה כאמצעי תשלום יוצרת קטגוריה משפטית נפרדת מזו של נכס להשקעה, ובדרך כלל לכל קטגוריה כללים אחרים. אם החקיקה תלך בכיוון הזה, מטבעות כמו ביטקוין או את'ריום צפויים להיות מוסדרים במסגרת הכללית, וסטייבלקוינים יקבלו מסלול משלהם.

מה LG CNS מקבלת מצ'יינלינק

לפי הדיווח, LG CNS תשלב בפלטפורמה שלה שלושה רכיבים של צ'יינלינק. תשתית הקרוס־צ'יין מאפשרת להעביר טוקנים והודעות בין בלוקצ'יינים שונים. שכבת הנתונים, המוכרת בשוק בשם אורקלים, מזינה חוזים חכמים במידע מחוץ לרשת. רכיב התזמור (orchestration) מתאם תהליכים שנמשכים על פני כמה מערכות, למשל בין מערכת בנקאית לבין רשת בלוקצ'יין.

סטייבלקוין בוון שחי על רשת אחת בלבד מוגבל לשימושים שקיימים על אותה רשת. מנפיק שרוצה שהטוקן שלו יתקבל במקומות רבים צריך לפרוס אותו על כמה רשתות ולשמור על היצע אחיד ביניהן, ותשתית קרוס־צ'יין נועדה בדיוק לכך. פלטפורמה שמשלבת את הרכיבים האלה יכולה להציע את היכולת הזו למנפיקים עתידיים של סטייבלקוינים בוון.

מי שמחזיק בטוקן LINK יכול לעקוב אחרי שער הצ'יינלינק, אבל הקשר בין שותפות תאגידית כזו לבין מחיר הטוקן עקיף. בתקציר הדיווח לא מופיעים היקף כספי, שם של מנפיק או מועד השקה.

איך שלושת המסלולים משתלבים

LINK, מס ובנקים: הצד הישראלי

סטייבלקוין בוון לא ישמש אתכם לתשלום בסופר. הרלוונטיות שלכם עוברת דרך שני ערוצים: חשיפה לטוקנים של תשתית כמו LINK, ומעקב אחרי הדרך שבה מדינות מעגנות סטייבלקוינים בחקיקה קיימת במקום לחכות לחוק חדש.

אם אתם שוקלים לקנות LINK בעקבות חדשות כאלה, עשו את חשבון המס מראש. בישראל רווח של יחיד ממטבעות דיגיטליים חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה (שלא דרך קרן) מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. נניח שקניתם LINK ב־10,000 שקל ומכרתם ב־13,000 שקל. הרווח הוא 3,000 שקל והמס 750 שקל. אם באותה שנת מס מימשתם הפסד של 1,000 שקל על נכס אחר, כולל ניירות ערך, הרווח החייב יורד ל־2,000 שקל והמס ל־500 שקל. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות כנגד רווחי הון עתידיים. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על קריפטו בישראל.

בצד הבנקאי, עד 1 במאי 2027 נשארת בתוקף הבדיקה המחייבת של מקור הכספים מעל 100,000 שקל בשנה. מאותו מועד, לפי חוזר 2862 של בנק ישראל, בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו, והבדיקה תהיה מבוססת סיכון. שמירה מסודרת על אישורי קנייה ומכירה מקלה עליכם בשני המצבים.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.