קנדה מציעה פדייה ישירה של סטייבלקוינים למחזיקים קטנים, בלי מינימום ובעמלה של עד 1%

קנדה פרסמה ב-24 באוקטובר טיוטת תקנות שלפיה מחזיק קטן של סטייבלקוין יוכל לדרוש מהמנפיק את כספו בחזרה בלי לעמוד בסכום מינימלי, ובעמלה שלא תעלה על 1%. מי שמחזיק היום USDC כאדם פרטי יוצא מהפוזיציה בדרך כלל דרך מכירה בבורסה, כלומר מול קונה אחר ובמחיר שהשוק קובע. ההצעה הקנדית פותחת, לפחות על הנייר, נתיב יציאה נוסף שבו המחזיק תובע את הכסף ישירות מהמנפיק לפי הערך הנקוב.

מה קובע סעיף 15 המוצע

חוק הסטייבלקוין הקנדי קיבל אישור מלכותי ב-26 במרץ, אבל הסעיפים המרכזיים שלו עדיין לא בתוקף. כשייכנס לתוקף, הוא יחייב את המנפיק לשלם לפי ה-par, הערך הנקוב, במטבע שהטוקן עוקב אחריו. סעיף 15 בטיוטה משלים את הפרטים התפעוליים: גודל הפדייה, לוח הזמנים והעמלה. במצב רגיל המנפיק יצטרך להשלים פדייה תוך שלושה ימי עסקים, ולפי הצהרת ההשפעה של הממשלה החלון הזה נועד לאפשר את מחזורי הסליקה של ניירות הערך שבתיק הרזרבה ואת העיבוד התפעולי.

יתרה קטנה לא תהיה עוד סיבה מותרת לדחות בקשה של מחזיק מכוסה. תקרת ה-1% היא מקסימום, והעלות בפועל תיגזר מהעמלה שהמנפיק יקבע ומהמסלול הבנקאי של המחזיק. מנפיק שירצה להתחיל לגבות עמלה או להעלות אותה יחויב בהודעה באתר שבעה ימים לפחות מראש, ומדיניות הפדייה שלו תצטרך לפרט את אמצעי התשלום ואת המצבים שבהם עשויות לחול מגבלות יומיות. הטיוטה לא קובעת מתי הבנק של המקבל חייב להעמיד את הכסף לרשותו, כך ששלושת הימים מתייחסים לצד של המנפיק בלבד.

החריג לימים שבהם שוק הרזרבות נתקע

סעיף 15(2) מאפשר למנפיק להגביל פדיות יומיות, אבל רק כשהוא לא מסוגל לעמוד בכל הבקשות בגלל מחסור בנזילות בשווקים שבהם נסחרים נכסי הרזרבה שלו. במצב כזה נדחקות הצידה הדרישה לפדות כל סכום ודרישת הזמן. תקרת העמלה של 1% נשארת בתוקף גם אז. אי נוחות של המנפיק מתנודתיות בשוק לא מספיקה, והקושי חייב לנבוע מאותו מחסור נזילות מוגדר.

החוק עצמו, כשייכנס לתוקף, ידרוש רזרבות בשווי הערך הנקוב של כל הטוקנים במחזור לפחות, במטבע הייחוס או בנכסים נזילים כשירים, ומופרדות מתביעות של נושי המנפיק ושל המשמורן. הטיוטה מתירה פיקדונות לפי דרישה, חוב ממשלתי קצר, קרנות כספיות כשירות והסכמי ריפו הפוך ללילה אחד. ריפו רגיל ללילה מותר רק כדי להשיג את המטבע הדרוש לפדיות. ההפרדה מגינה על תביעת המחזיקים, אבל הטוקן לא הופך לפיקדון בנקאי מבוטח, והחוק אוסר על מנפיקים לטעון שהוא כזה.

הפער מול מה שסירקל מאפשרת היום

תנאי USDC של סירקל למחזיקים מחוץ לאזור הכלכלי האירופי, שעודכנו ב-15 באוקטובר, מגדירים את Circle Internet Financial, LLC כמנפיקה ומתנים פדייה ישירה בחשבון Circle Mint תקין. Mint משרתת מוסדות ומפיצים רשומים באזורים נתמכים ומחריגה במפורש אנשים פרטיים לשימוש אישי. מועמדים עוברים בדיקות רקע, זיהוי, KYC (הכר את הלקוח) וסנקציות, ואחר כך נדרש חשבון בנק מאומת על שם הלקוח, תואם לחשבון ה-Mint. מי שאין לו חשבון כזה לא יכול פשוט לשלוח טוקנים לסירקל ולבקש העברה בנקאית. על המנגנונים שסירקל בנתה בינתיים למוסדות אפשר לקרוא בכתבה על מכרזי הפדייה של USDC.

השאלה אם USDC ייכלל במסגרת הקנדית פתוחה. החוק חל על מנפיקים מקומיים וזרים שמעמידים סטייבלקוין לרכישה, במישרין או בעקיפין, לאדם בקנדה, כשלטוקן יש שימושים בין מחוזיים או בינלאומיים בפועל או בציפייה סבירה. המושל של בנק קנדה רשאי להעניק פטורים, אולי בתנאים, כשהדרישות במחוז או במדינה זרה דומות במהותן. סירקל מציינת ש-Circle National Trust מספקת משמורת ואינה מנפיקה את USDC, ולכן רישיון הבנק של המשמורן לא מכריע את מעמדה של המנפיקה. החלטת רישום או פטור עתידית תקבע זאת.

ההקלה המעברית נוגעת לרישום בלבד ואינה משעה את חובת הפדייה.

חשבון קטן של 5,000 USDC

נניח שתושב טורונטו מחזיק 5,000 USDC אצל מנפיק שנכלל במסגרת. בתקרה של 1% העמלה המרבית היא 50 דולר, כך שהוא יקבל לפחות 4,950 דולר אמריקאי. הפדייה היא במטבע הייחוס, ולכן הכסף יגיע בדולרים אמריקאיים. כדי להחזיק דולר קנדי הוא יצטרך הסדר המרה או תשלום מתאים, ועמלות הבנק שלו יתווספו לחשבון. אם המנפיק הפעיל מגבלות יומיות, הפדייה עלולה להתפרס על כמה ימים, אבל תקרת העמלה של 1% עדיין חלה. מולו עומדת מכירה בבורסה, שבה המחיר נקבע בפלטפורמה חיצונית. סירקל עצמה מפרידה בתנאים שלה בין התחייבות הפדייה לפי הערך הנקוב לבין מחירים בפלטפורמות צד שלישי, שעליהם אין לה שליטה.

המודל הקנדי בעיני מחזיק סטייבלקוין ישראלי

הכיסוי בקנדה נקבע לפי מקום המגורים הרגיל של הרוכש או המשרד הראשי שלו, ואזרחות לבדה לא קובעת. ישראלי עם דרכון קנדי שגר בתל אביב לא אמור להניח שהזכות חלה עליו.

בינתיים, אם אתם מחזיקים סטייבלקוינים מישראל, בדקו מי המנפיק בפועל ואם יש לכם בכלל זכות פדייה ישירה. אצל מחזיקים פרטיים רבים היציאה עוברת דרך בורסה ומשם לבנק. בנקים ישראליים נוטים לעכב או לשאול על העברות מבורסות קריפטו בחו"ל ולבקש תיעוד מקור כספים. חוזר בנק ישראל 2862 קובע שמ-1 במאי 2027 בנק לא יוכל לסרב לשירות רק בגלל שהמקור הוא קריפטו, ובדיקת המקור החובה מעל 100,000 ש"ח בשנה תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון. עד אז הכלל הישן עדיין חל. ספקי שירותי קריפטו בישראל מקבלים רישיון מרשות שוק ההון, ושימוש בספק מורשה מוריד את רמת הסיכון בעיני הבנק. את המסלולים והמסמכים לפירוט תמצאו במדריך למכירת קריפטו והעברה לחשבון הבנק. רווח הון מקריפטו ממוסה ב-25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח בטופס 1399 תוך 30 יום. פרטים נוספים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.