דרום קוריאה שוקלת לדחות בפעם הרביעית את מס הקריפטו, הפעם עד 2029

דרום קוריאה שוקלת לדחות שוב את המס על רווחים ממסחר במטבעות דיגיטליים, ואם הדחייה תאושר, זו תהיה הפעם הרביעית. לפי דיווח שפורסם ב-The Block ב-26 באוקטובר 2026, מועד ההחלה שנבחן כעת הוא 2029, והמטרה היא להתאים את המס ללוח הזמנים של ארצות הברית לשילוב CARF, המסגרת הבינלאומית של ה-OECD לדיווח מס על נכסים דיגיטליים.

ההחלטה נוגעת רשמית רק למשקיעים קוריאנים, אבל היא ממחישה מגמה רחבה יותר. מדינות מתזמנות את גביית המס על קריפטו לפי הרגע שבו תשתית הדיווח המשותפת תתחיל לעבוד, במקום לבנות כל אחת מערכת משלה.

שלוש דחיות, ועכשיו רביעית על השולחן

אם מדובר בדחייה רביעית, המס הקוריאני על רווחי קריפטו כבר נדחה שלוש פעמים ועדיין לא נכנס לתוקף. הדיווח מתאר שיקול ולא החלטה סופית, ולכן גם מועד 2029 עוד עשוי להשתנות.

את ההיגיון של קשירת המס לדיווח הבינלאומי אפשר להבין גם בלי להסכים איתו. כדי לגבות מס על רווח הון, רשות המס צריכה לדעת מה המשקיע קנה, מתי ובאיזה מחיר מכר. על עסקאות בבורסות קריפטו מקומיות קל יחסית להשיג נתונים. על חשבונות בפלטפורמות זרות הרבה פחות. מס שנאכף בפועל רק על מי שסוחר בבית עלול לדחוף את הפעילות החוצה, ואת הפער הזה מסגרת דיווח בינלאומית אמורה לצמצם.

מה זה CARF, ולמה סיאול מחכה לוושינגטון

CARF (ראשי תיבות של Crypto-Asset Reporting Framework) היא מסגרת שפיתח ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות. לפיה ספקי שירותי קריפטו אוספים פרטי זיהוי ונתוני עסקאות של לקוחות ומעבירים אותם לרשות המס במדינתם, ומשם המידע עובר באופן אוטומטי לרשויות המס במדינות שבהן הלקוחות הם תושבים. מי שמכיר את CRS, המנגנון שבו בנקים מדווחים על חשבונות של תושבי חוץ, יזהה את המבנה. כאן המדווחים הם בורסות, ברוקרים ושירותי משמורת של מטבעות.

הדיווח לא מפרט מדוע נבחר דווקא הקצב האמריקאי. הסבר סביר הוא שכל עוד מידע מהצד האמריקאי לא זורם, רשות המס בסיאול רואה תמונה חלקית של פעילות התושבים שלה. התחלת גבייה כשהנתונים כבר מגיעים מקטינה את הסיכון למס שקל לעקוף ולאכיפה שנתפסת כסלקטיבית.

קוריאה, ישראל ו-CARF בטבלה אחת

CARF עצמה לא קובעת שיעור מס. היא מסדירה איזה מידע עובר בין הרשויות, ואת גובה המס כל מדינה מחליטה לבד.

הדוגמה הישראלית: 25% ודיווח תוך 30 יום

למשקיעים בישראל אין חלון של שנים. רווח של יחיד ממכירת קריפטו ממוסה כרווח הון בשיעור 25%, ומכירה ישירה (לא דרך קרן) מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום.

נניח שקניתם ביטקוין ב-50,000 ש"ח ומכרתם אותו השנה ב-80,000 ש"ח. הרווח הוא 30,000 ש"ח, והמס עליו 7,500 ש"ח. אם באותה שנה מכרתם גם את'ר בהפסד של 10,000 ש"ח, ההפסד מתקזז מול הרווח, הרווח החייב יורד ל-20,000 ש"ח והמס ל-5,000 ש"ח. החיסכון הוא 2,500 ש"ח. הקיזוז עובד גם מול רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות מול רווחי הון עתידיים. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

מי שמחזיק דרך קרן מחקה ביטקוין, שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ-0.2% בשנה, או דרך קרן סל אמריקאית על ביטקוין בחשבון מסחר רגיל, לא מגיש 1399. הבנק או הברוקר מנכים את המס במקור.

לקראת עולם שבו רשות המס רואה גם את הבורסה הזרה

המהלך הקוריאני מצטרף למגמה של חיבור בורסות קריפטו לצינורות המידע של רשויות המס. כדאי להיערך כבר עכשיו:

• שמרו דוחות עסקאות מלאים מכל בורסה, כולל מחירי קנייה ותאריכים, גם ממסחר שעשיתם לפני כמה שנים. ככל שנתונים יעברו בין מדינות, יהיה קשה יותר להסביר מכירות ישנות שלא דווחו.
• אם מכרתם השנה בהפסד, בדקו את הקיזוז מול רווחי הון אחרים לפני סוף שנת המס, כולל רווחים ממניות.
• לפני שאתם מעבירים כסף מבורסה זרה לחשבון בנק ישראלי, הכינו מסמכי מקור כספים. בנקים בישראל נוטים לעכב ולשאול שאלות על העברות כאלה, ועד 1 במאי 2027 עדיין חלה בדיקת חובה מעל 100,000 ש"ח בשנה. אחרי המועד הזה היא תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון, כפי שפירטנו בכתבה על חוזר 411.
• מי שלא רוצה לנהל דיווח עצמי יכול לשקול מסלול של קרן מחקה או קרן סל, שבו הניכוי נעשה במקור.

בסיאול ממתינים ללוח הזמנים האמריקאי, ובישראל חובת המס והדיווח כבר קיימת. ככל שמסגרות כמו CARF יתרחבו, עסקאות בבורסות זרות צפויות להיות גלויות יותר לרשויות המס.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.