שופט בארגנטינה ניקה את מיליי ועשרה נוספים בפרשת הטוקן LIBRA
פסק דין של 60 עמודים קבע שהפוסט שבו מיליי קידם את LIBRA אינו מבסס לבדו הונאה, ושלא נמצאה הטעיה רלוונטית מבחינה פלילית.
שופט בארגנטינה ניקה את הנשיא חוויאר מיליי ועשרה אנשים נוספים בפרשת הטוקן LIBRA. לפי הדיווח באתר The Block מ-24 באוקטובר 2026, פסק הדין משתרע על 60 עמודים וקובע שלא נמצאה "הטעיה רלוונטית מבחינה פלילית". עוד נקבע שהפוסט שבו מיליי קידם את הטוקן אינו מבסס, כשלעצמו, הונאה.
עבור הנשיא, ההחלטה מסירה בשלב זה את החשיפה הפלילית בפרשה. עבור שוק הקריפטו יש כאן עמדה שיפוטית מנומקת בשאלה רגישה: מה האחריות הפלילית של פוליטיקאי שמצרף את שמו לטוקן.
מה קבע פסק הדין בתיק LIBRA
טוקנים שמקודמים בעיקר ברשתות החברתיות, ובהם מטבעות ממים (memecoins), הם סוג של אלטקוין שלרוב אין מאחוריו מוצר, הכנסות או זכויות כלשהן. ערכו של טוקן כזה נשען כמעט כולו על תשומת לב, ולכן פוסט של דמות מוכרת יכול להזיז אותו בחדות לשני הכיוונים. בפרשת LIBRA נבחנה השאלה אם הפוסט של מיליי מבסס הונאה כלפי הקונים.
לפי הדיווח, התשובה של השופט שלילית. אלה עיקרי הדברים שפורסמו:
| סוגיה | מה נקבע או דווח |
|---|---|
| היקף ההחלטה | פסק דין בן 60 עמודים |
| מי נוקה | הנשיא חוויאר מיליי ועוד 10 אנשים |
| הקביעה המרכזית | לא נמצאה "הטעיה רלוונטית מבחינה פלילית" |
| מעמד הפוסט | הפוסט שקידם את LIBRA לא ביסס לבדו הונאה |
| מועד הדיווח | 24 באוקטובר 2026 |
הטקסט המלא של ההחלטה לא היה זמין לנו, ולכן הניתוח כאן נשען על התקציר שפורסם. התקציר אינו מפרט את זהות עשרת האנשים הנוספים ואינו מציין אם צפוי ערעור.
הקו שהשופט מתח בין פרסום להטעיה
בעבירת הונאה התביעה צריכה בדרך כלל להראות כוונה להטעות, הטעיה בפועל וקשר בינה לבין הנזק שנגרם לנפגע. פוסט שמפנה לפרויקט, גם כשהוא מגיע מנשיא מכהן, רחוק מלהוכיח את הרכיבים האלה.
המילה "כשלעצמו" נושאת את עיקר המשקל בקביעה. לפי התקציר, השופט קבע שהפוסט כראיה שעומדת לבדה אינו מספיק כדי לבסס הונאה, והוא לא קבע שקידום טוקן על ידי פוליטיקאי מוגן תמיד מפני אחריות פלילית. מכאן אפשר לשער מה תביעה תצטרך בתיקים דומים: ראיות לתשלום שקיבל המקדם, למעורבות שלו בהנפקה, להחזקה שלו בטוקן או לתיאום מראש עם המנפיקים. בלי ראיות כאלה, פרסום לבדו עלול להיחשב בבית המשפט כהבעת עמדה ולא כמעשה מרמה.
לתובעים במדינות אחרות ההחלטה הארגנטינאית אינה מחייבת. סנגורים עשויים בכל זאת להיעזר בה כשפוליטיקאים או ידוענים יואשמו בעקבות קריסה של טוקן שקידמו.
מה ההחלטה משאירה פתוח
ההחלטה לנקות את הנאשמים אינה קובעת שהטוקן היה השקעה הוגנת או שהקונים לא נפגעו. היא מתייחסת לרף ההוכחה של המשפט הפלילי, שלא הושג. תביעות אזרחיות ובחינות רגולטוריות פועלות בדרך כלל לפי סטנדרט הוכחה אחר, והדיווח אינו מתייחס להליכים כאלה.
לקונים של טוקנים שמקודמים ברשתות המסר מטריד יותר. אם פוסט של דמות ציבורית אינו מספיק כדי לייחס לה הונאה, מי שקנה בעקבות הפוסט עלול להישאר בלי כתובת פלילית כשהמחיר צונח. מבחינת פוליטיקאים, ההחלטה עשויה להוריד את הסיכון המשפטי שהם רואים בקידום טוקנים.
לפני שקונים טוקן שפוליטיקאי מקדם: צעדים למשקיע הישראלי
אם אתם שוקלים לקנות טוקן בגלל שם מפורסם שמאחוריו, התחילו מבדיקה של פיזור ההחזקות: כמה מההיצע נמצא בכמה ארנקים בודדים, והאם יש נעילה על הטוקנים של הצוות. הניחו מראש שאתם עלולים לאבד את כל הסכום, והקצו בהתאם. את הקנייה עצמה עדיף לבצע במסלול מוסדר, כפי שמפורט במדריך לקניית ביטקוין בישראל, ולא דרך קישור שמופיע בפוסט.
אם כבר נפגעתם, המס יכול לרכך מעט את המכה. רווחי קריפטו של יחיד בישראל חייבים במס רווח הון של 25%, והפסד ממומש מקזז רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך. דוגמה: קניתם טוקן ב-10,000 ש"ח, הוא קרס ומכרתם אותו ב-1,500 ש"ח, כלומר הפסד ממומש של 8,500 ש"ח. באותה שנה מכרתם ביטקוין ברווח של 20,000 ש"ח. בלי קיזוז תשלמו 5,000 ש"ח מס (25% מ-20,000). עם הקיזוז הרווח החייב יורד ל-11,500 ש"ח והמס ל-2,875 ש"ח, חיסכון של 2,125 ש"ח.
הקיזוז דורש הפסד ממומש, כך שטוקן שנשאר בארנק בשווי אפסי לא ייכנס לחישוב עד שתמכרו אותו. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות מול רווחי הון עתידיים. מכירה ישירה של קריפטו, שלא דרך קרן, מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
