אביבה וריפל מעלות ל-XRP Ledger סדרה מטוקנת של קרן כספית בליש"ט בהיקף 29 מיליארד דולר
זרוע ההשקעות של חברת הביטוח הבריטית Aviva השיקה סדרת יחידות מטוקנת לקרן הנזילות שלה בליש"ט, והשקיעה בה בעצמה 50 מיליון ליש"ט.

אביבה אינבסטורס (Aviva Investors), זרוע ניהול ההשקעות של חברת הביטוח הבריטית Aviva, השיקה סדרת יחידות מטוקנת של קרן הנזילות שלה בליש"ט, Sterling Liquidity Fund, על גבי ה-XRP Ledger. זו הקרן הגדולה של בית ההשקעות, עם נכסים מנוהלים של כ-22 מיליארד ליש"ט, שהם כ-29.4 מיליארד דולר. ההודעה פורסמה ביום שני, 26 באוקטובר 2026, במשותף עם ריפל.
סדרה מטוקנת (tokenized share class) היא אותה קרן, עם אותו תיק השקעות ואותו מנהל. ההבדל הוא שהיחידות של הסדרה הזו נרשמות כטוקנים על בלוקצ'יין, בנוסף לרישום המסורתי של מנהל הקרן. מי שמחזיק טוקן מחזיק בפועל יחידה בקרן, והיחידה הזו יכולה לעבור בין ארנקים על הרשת.
מה בדיוק עלה ל-XRP Ledger ביום שני
קרן הנזילות בליש"ט היא מה שמכונה בעברית קרן כספית, כלומר קרן שמשקיעה במכשירי חוב קצרים וסולידיים ומשמשת בעיקר לניהול מזומנים. אביבה הוסיפה לקרן הקיימת סדרה נוספת בפורמט מטוקן, ולפי ההודעה גם השקיעה בסדרה החדשה 50 מיליון ליש"ט מכספה.
זה הצעד השני של אביבה על הרשת. ביולי הרחיבה החברה את קרן הנזילות הדולרית שלה, USD Liquidity Fund, ל-XRPL. לפי אביבה, בשתי הסדרות המטוקנות מושקעים יחד כ-86 מיליון ליש"ט, והיא מגדירה את עצמה כאחת מספקיות ניהול הנכסים הגדולות באירופה בתחום הקרנות הכספיות המטוקנות. שתי החברות מתארות את המהלך כחלק משיתוף פעולה רחב יותר, שמטרתו להביא קרנות מטוקנות נוספות לרשת.
50 מיליון מול 22 מיליארד ליש"ט
כדאי לפרק את המספרים. הכותרת של "קרן של 29 מיליארד דולר" מתארת את גודל הקרן כולה, ולא את הכסף שמושקע כרגע דרך הבלוקצ'יין.
| קרן | מטבע | עלתה ל-XRPL | נתון שפורסם על הסדרה המטוקנת |
|---|---|---|---|
| USD Liquidity Fund | דולר | יולי 2026 | לא פורסם בנפרד |
| Sterling Liquidity Fund | ליש"ט | 26 באוקטובר 2026 | השקעה של 50 מיליון ליש"ט מצד אביבה |
| שתי הסדרות יחד | כ-86 מיליון ליש"ט |
ההשקעה של אביבה בסדרה החדשה, 50 מיליון ליש"ט, היא כ-0.23% מנכסי הקרן. אם ממירים לפי השער שעולה מהמקורות (29.4 מיליארד דולר חלקי 22 מיליארד ליש"ט, כ-1.336 דולר לליש"ט), 86 מיליון הליש"ט בשתי הסדרות הם בערך 115 מיליון דולר. זה סכום לא מבוטל לפרויקט טוקניזציה, אבל רוב רובו של הכסף בקרן מנוהל עדיין במסלול הרגיל.

למה דווקא קרן כספית
קרנות כספיות נחשבות מוצר נוח לטוקניזציה. התנודתיות שלהן נמוכה, המחיר ליחידה יציב יחסית, ומי שמשתמש בהן הם בעיקר גופים שצריכים לחנות מזומנים לטווח קצר ולהזיז אותם מהר. על בלוקצ'יין, טוקן של קרן כזו יכול לשמש כחלופה מניבה לסטייבלקוין, כי הוא מייצג נכסים שמניבים ריבית ולא רק מזומן בחשבון.
אחרי הקרן הדולרית, אביבה מציעה עכשיו על הרשת גם סדרה בליש"ט. מבחינת ריפל, כל קרן כזו מוסיפה ל-XRPL נכס של מנהל השקעות מוסדי, בהתאם להצהרה המשותפת על הבאת קרנות מטוקנות נוספות לרשת.
איפה עומדת XRPL בשוק הנכסים המטוקנים
לפי נתוני RWA.xyz, ה-XRP Ledger מדורגת במקום התשיעי בין רשתות הבלוקצ'יין בתחום הנכסים המטוקנים, עם 642 מיליון דולר בנכסים מהעולם האמיתי (RWA, Real World Assets) וכ-2,900 מחזיקים ייחודיים. בחלוקה פשוטה יוצא ממוצע של כ-221 אלף דולר למחזיק, סכום גבוה בהרבה ממה שמשקיע פרטי טיפוסי מחזיק.
כ-115 מיליון הדולרים שאביבה מדווחת עליהם הם פחות מחמישית מהשווי הכולל הזה. המקורות לא מפרטים אם הסדרות של אביבה כבר נכללות בנתון של RWA.xyz, ולכן ההשוואה נועדה רק לתת קנה מידה.
באותו שבוע דווח גם על התנגדות של חברות ציבוריות לתוכנית של OKX-ICE למניות מטוקנות. אצל אביבה, הסדרה המטוקנת הושקה בידי מנהלת הקרן עצמה, בשיתוף ריפל.
XRP, היחידות של אביבה והמס בישראל
המקורות לא מפרטים מי רשאי לרכוש את היחידות המטוקנות או באילו תנאים, ולכן אין להניח שמדובר במוצר שפתוח למשקיעים פרטיים מישראל.
החזקה במטבע XRP אינה החזקה בקרן של אביבה. הטוקנים של הקרן מייצגים יחידות בקרן כספית בליש"ט, והערך שלהם נגזר מתיק החוב שלה. XRP משמש כמטבע של הרשת, והמחיר שלו מושפע מגורמים אחרים לגמרי. אפשר לעקוב אחריו בשער הריפל המלא, אבל כדאי להיזהר מלפרש כל הודעת שותפות כסיבה לקנייה.
אם תקנו XRP, הכללים בישראל זהים לכל מטבע דיגיטלי. רווח הון ממוסה ב-25%, ומכירה ישירה (לא דרך קרן) מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדי הון שמומשו מקוזזים מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על קריפטו בישראל.
כשתעבירו את הכסף חזרה לבנק, צפו לבקשה למסמכים על מקור הכספים, במיוחד אם הכסף מגיע מבורסה זרה. חוזר בנק ישראל 2862 ישנה את הכללים החל מ-1 במאי 2027, ועד אז עדיין חלה בדיקת מקור הכספים מעל 100,000 ש"ח בשנה. הפרטים בכתבה על תיקון הוראה 411.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.

