22 חברות מתנגדות למסחר בטוקנים של מניותיהן ב-OKXICE, וסיסקו, ארם, מודרנה ואינטואיט מצטרפות
ההודעה של OKXICE TSV מ-23 באוקטובר מונה 22 חברות שמתנגדות למסחר בטוקנים של מניותיהן, לעומת תשע ב-15 באוקטובר, ומפרטת סיכונים כמו היעדר מפסקי זרם.

עד כה ביקשו 22 חברות שמניותיהן לא ייסחרו כטוקנים בפלטפורמה ש-OKX ו-ICE, בעלת הבורסה של ניו יורק, מתכננות להפעיל. בהודעה הפומבית המעודכנת של המיזם, OKXICE TSV, שפורסמה ביום שישי 23 באוקטובר, נוספו שש חברות: וולס פרגו, סיסקו, מארוול, ארם הולדינגס, מודרנה ואינטואיט. ב-15 באוקטובר עמדה הרשימה על תשע חברות בלבד.
ההודעות עצמן שותקות בשני עניינים מהותיים. הן אינן מפרטות למה החברות מתנגדות, וגם אינן מבהירות אם להתנגדות יש תוקף מעשי, כלומר אם מניה של חברה מתנגדת תוכל להיסחר בפלטפורמה בכל זאת.
מתשע חברות ל-22 בשמונה ימים
ההודעות שהמיזם מפרסם מאפשרות לעקוב אחרי קצב ההצטרפות:
| תאריך ההודעה | חברות מתנגדות | תוספת |
|---|---|---|
| 15 באוקטובר | 9 | |
| 19 באוקטובר | 16 | 7+ |
| 23 באוקטובר | 22 | 6+ |
בתוך שמונה ימים נוספו לרשימה 13 חברות, ויותר ממחצית המתנגדים הנוכחיים הצטרפו אחרי ההודעה הראשונה שנסקרה. בין המתנגדים המוקדמים יותר נמצאות מיקרוסופט, אלפבית, גולדמן זאקס, וריזון, ברודקום ויונייטדהלת'.
בנקים, שבבים וביוטק באותה רשימה
מתוך 22 החברות, הדיווח של Decrypt מזכיר בשמן 13. החלוקה לפי ענפים מראה שההתנגדות נפרסת על פני כמה מגזרים במקביל:
| ענף | חברות |
|---|---|
| בנקאות | גולדמן זאקס, וולס פרגו |
| שבבים ותקשורת | ברודקום, קוואלקום, ארם, סיסקו, מארוול |
| טכנולוגיה ותוכנה | מיקרוסופט, אלפבית, אינטואיט |
| בריאות | יונייטדהלת', מודרנה |
| תקשורת סלולרית | וריזון |
עם הצטרפות וולס פרגו יש ברשימה שני בנקים אמריקאיים גדולים, הוא וגולדמן זאקס. ארם, סיסקו ומארוול מוסיפות משקל לקבוצת השבבים והרשתות, ברשימה שכבר הייתה עמוסה בשמות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, ברודקום וקוואלקום.
פרט נוסף בהודעות נוגע לשאלה מי מנפיק את הטוקן. מאז ההודעה של 19 באוקטובר, המיזם מציין שהוא יכול לרשום למסחר גם מניות שהחברה המנפיקה עצמה הפכה לטוקנים, לצד טוקנים שהנפיק גורם חיצוני. לפי הדיווח, נראה שאף אחת מהחברות המתנגדות לא בחרה עד כה במסלול הזה.

איך הפלטפורמה אמורה לעבוד
OKXICE TSV היא מיזם משותף בחלוקה של 50-50 בין ICE לבין חברת האחזקות האמריקאית של OKX. התוכנית היא לאפשר למשתמשים מאושרים לסחור במניות אמריקאיות ממוסמנות (מניות שמיוצגות כטוקן על בלוקצ'יין) 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. המסחר יתבצע דרך מאגרי נזילות של Uniswap v4 על הבלוקצ'יין XLayer של OKX, כשהטוקנים של המניות נסחרים בצמד מול סטייבלקוין כמו USDC. במאגר נזילות מהסוג הזה אין ספר פקודות קלאסי, והמחיר נגזר מהיחס בין הנכסים שבמאגר.
הבסיס הרגולטורי הוא פטור החדשנות של ה-SEC, שהרשות הציגה בספטמבר אחרי שחוק Clarity נתקע בסנאט. OKX ו-ICE חברו בתחום ניירות הערך הממוסמנים מוקדם יותר השנה וחשפו את הפלטפורמה החודש. נאסד"ק, שקיבלה אישור מה-SEC לפיילוט משלה בניירות ערך ממוסמנים, הודיעה שתוציא את המניות שלה מתחולת הפטור. קרן המטבע הבינלאומית מצאה לאחרונה ביקוש אמיתי למניות ממוסמנות, בעיקר בשעות שבהן הבורסה סגורה, אבל הזהירה שהשוק עדיין תנודתי ודל בנזילות.
הסיכונים שהמיזם פרסם בעצמו
ההודעה האחרונה מפרטת את הסיכונים בגלוי. מעבר לעצירה כשהמניה הבסיסית מושעית מהמסחר, אין בפלטפורמה מפסקי זרם (מנגנונים שעוצרים מסחר אוטומטית אחרי תנודה חדה). אין לה גם מדיניות שמתמודדת עם MEV, הרווח שסוחרים יכולים להפיק מסידור מחדש של עסקאות על הבלוקצ'יין. בפועל, עסקה גדולה שלכם במאגר עלולה להיות מנוצלת על ידי מי שמכניס עסקה לפניה ואחריה.
המיזם מזהיר שברוקרים שיפעלו בו מתמודדים עם שאלות פתוחות לגבי דיווח עסקאות וחובת הביצוע המיטבי (best execution), וזה עלול להגביל את השתתפותם ולדלל את הנזילות. המנהלים יכולים לשדרג את החוזים החכמים בלי הודעה מוקדמת למשתמשים, והחוזה שקובע מי רשאי לסחור עבר ביקורת פנימית בלבד.
מה לבדוק לפני שאתם קונים מניה ממוסמנת מישראל
המניות של סיסקו, מודרנה ואינטואיט עצמן נסחרות בוול סטריט, ואפשר לקנות אותן דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר. הדיווח אינו מפרט מי ייחשב "משתמש מאושר" ב-OKXICE, ולכן אין לדעת כרגע אם ישראלים יוכלו לגשת לפלטפורמה.
אם תיתקלו בטוקן של מניה אמריקאית בפלטפורמה כלשהי, כדאי לעבור על כמה נקודות:
- האם החברה המנפיקה מופיעה ברשימת המתנגדים, ומי הנפיק את הטוקן בפועל.
- מה הפער בין המחיר במאגר לבין מחיר הסגירה בוול סטריט, במיוחד בסופי שבוע.
- איזו החלקת מחיר (slippage) מוצגת לכם לפני אישור עסקה במאגר דל.
- האם מפעיל הפלטפורמה יכול לשנות את החוזים החכמים בלי להודיע לכם, ומי בדק אותם.
בצד המיסוי, רווח של יחיד מקריפטו בישראל חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה של קריפטו מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. מי שעובר משקלים ל-USDC ומשם לטוקן של מניה מוסיף שכבות המרה, וכל אחת מהן עשויה להיות אירוע מס, ולכן מומלץ לברר את הטיפול עם מייצג לפני כן. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על קריפטו בישראל. בנקים ישראליים נוטים לעכב העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ולבקש מסמכים על מקור הכסף, כך שכדאי לשמור תיעוד של כל שלב.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.


