המחירים ליצרן בארה״ב זינקו ב-6.3% בספטמבר, בשבוע שבו הביטקוין ירד ל-80 אלף דולר
מדד המחירים ליצרן בארה״ב עלה ב-6.3% בשנה מול תחזית של 5.5%. יום קודם לכן נתון אינפלציה לצרכן חם ומפולת שבבי הזיכרון בסיאול דחפו את הביטקוין ל-80,154 דולר.
המחירים ליצרן בארה״ב קפצו בספטמבר ב-1.3% בחודש אחד וב-6.3% בחישוב שנתי, לפי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS). זו העלייה החודשית החדה ביותר מאז מרץ 2022, והשנתית החדה ביותר מאז דצמבר 2022. כלכלנים שסקרה Dow Jones ציפו ל-0.6% ול-5.5% בהתאמה. הנתון נחת יום אחרי מדד מחירים לצרכן שגם הוא הפתיע כלפי מעלה, ובשבוע שבו מניות שבבי הזיכרון ספגו ירידות חדות. ביטקוין ירד ביום חמישי ל-80,154 דולר בבורסת Bitstamp, רמה שלא נראתה מאז 20 בספטמבר.
6.3% במקום 5.5%: מה נכנס לקפיצה במחירים ליצרן
מדד המחירים ליצרן (PPI) מודד את המחירים שחברות גובות על סחורות ושירותים שהן מוכרות. הוא נחשב לאות מוקדם, כי לחץ שמצטבר אצל היצרנים נוטה להתגלגל בהמשך אל המדף. הפעם חלק גדול מהעלייה הגיע מהאנרגיה, אחרי שהמלחמה של ארה״ב עם איראן צמצמה את היצע הנפט והקפיצה את מחיריו. כשמנטרלים מזון, אנרגיה ומסחר, המדד עלה ב-0.5% בלבד בחודש וב-5% בשנה. הפער של 1.3 נקודות אחוז בקצב השנתי נשען אפוא על מזון, אנרגיה ומסחר, אבל גם בלעדיהם המחירים ליצרן עלו ב-5% בשנה.
| נתון לספטמבר | בפועל | תחזית Dow Jones |
|---|---|---|
| מחירים ליצרן, חודשי | 1.3% | 0.6% |
| מחירים ליצרן, שנתי | 6.3% | 5.5% |
| מחירים לצרכן, חודשי | 0.6% | 0.6% |
| מחירים לצרכן, שנתי | 3.7% | 3.6% |
| ליבת מחירים לצרכן, שנתי | 2.6% | 2.5% |
| מכירות קמעונאיות, חודשי | 0.8% | 0.4% |
במדד המחירים לצרכן שפורסם ביום רביעי גם הליבה, בלי מזון ואנרגיה, עלתה ב-0.3% בחודש מול 0.2% צפוי. באותו יום פרסם הפד את ה-Beige Book, הסקירה התקופתית על מצב הכלכלה באזורים השונים, ולפי ניתוח של Bespoke Investment Group מספר האזכורים של מונחים הקשורים לאינפלציה היה בו הגבוה ביותר שנרשם. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.8%, פי שניים מהתחזית, אף שזו האטה לעומת אוגוסט, אז עלו ביותר מ-1%. לפי Cointelegraph, נתון ה-CPI הזיז את ציפיות השוק לעבר העלאות ריבית נוספות של הפד. חברת המסחר QCP Capital ניסחה את הדילמה כשאלה פתוחה, האם ההפתעה באינפלציה תכריח את הפד להמשיך להעלות או שלחץ בשוק האשראי יגרום לו לכייל מחדש את המדיניות.
למה תשואות האג״ח ירדו ביום של נתון אינפלציה חם
בדרך כלל אינפלציה גבוהה מהצפוי דוחפת את תשואות האג״ח למעלה. ביום חמישי קרה ההפך. התשואה על האג״ח האמריקאית ל-10 שנים ירדה ביותר מ-13 נקודות בסיס ל-5.056%, והתשואה ל-30 שנה ירדה בשיעור דומה ל-5.385%. נקודת בסיס שווה ל-0.01%, ותשואה יורדת פירושה שמחיר האג״ח עולה. לפי CNBC, משקיעים מכרו את מניות הטכנולוגיה שטיפסו הכי גבוה ועברו לאג״ח מתוך בריחה למקום מבטחים, מחשש שאינפלציה וריבית גבוהות יפגעו בגל ההוצאות על בינה מלאכותית. MarketWatch דיווח שפרטים על ההתקדמות הפיננסית של Anthropic הוסיפו לחששות לגבי מצבו של עולם ה-AI.
התשואה לשנתיים, שרגישה במיוחד לציפיות לגבי הפד, ירדה ביותר מ-5 נקודות בסיס ל-4.745%, פחות מהירידה בקצה הארוך. גם הנפט נרגע. ברנט ירד ב-2.2% ל-103.7 דולר לחבית ו-WTI נסחר מתחת ל-95 דולר, אף שמכלית רשומה בסינגפור הוטבעה במצר הורמוז ביום רביעי, צעד שרשות הים והנמלים של סינגפור כינתה “בלתי מוצדק”. פיראס בשוואטי מ-ICM אמר ל-CNBC שהוא לא רואה סיכוי גבוה שהתנועה בהורמוז תחזור לרמתה שלפני המלחמה, אבל נפט סעודי מגיע לקונים בנתיבים חלופיים, ושחרור מואץ של מלאי חירום בידי המדינות החברות ב-IEA בולם זינוק חד במחירים.
סיאול, שבבי הזיכרון והלחץ על הביטקוין
הלחץ הישיר על הביטקוין הגיע מקוריאה. מדד הקוספי צנח ביום חמישי ב-7.5% וננעל ב-5,554 נקודות, הסגירה הנמוכה מאז 8 באפריל, עם ירידה של 15.5% מתחילת השבוע. SK Hynix איבדה 11% וסמסונג 9.5% באותו יום. בחמישה ימים SK Hynix צנחה 26%, סמסונג 22% ומיקרון כ-11%. את החששות הצית בתחילת השבוע הודעה של יצרנית הזיכרון הסינית CXMT על מוצר זיכרון לשרתים בארכיטקטורה חדשה שמאפשרת צפיפות אחסון גבוהה יותר, והחשש שתנגוס בנתח השוק של שלוש היצרניות הגדולות. אנליסטים מפקפקים ביכולת שלה לייצר בהיקף. בן בארינג׳ר מ-Quilter Cheviot הזכיר שבשיעור ניצולת (yield) של 50%, חצי מהשבבים הולכים לפח, וקווין קסידי מ-Rosenblatt אמר שהמהלך לא ישנה את מאזן ההיצע והביקוש.
על זה נוסף טור בעיתון הכלכלי הקוריאני Maeil, שציטט שני מומחים הצופים “הצפה של היצע חדש” בשוק הזיכרון ב-2029. אנליסטים אחרים לא הצטרפו לתחזית רחוקה כל כך. אילון מאסק הגיב ב-X שסין “תייצר הרבה מאוד RAM ב-2028”. Counterpoint Research מציגה תמונה מתונה יותר: ירידה של כ-23% במחיר ה-DRAM ב-2028 לעומת 2027, כשהמחיר עדיין יהיה גבוה בכ-230% מרמתו ב-2025. כמו בטלטלה של הקוספי מוקדם יותר השבוע, הביטקוין נגרר אחרי מניות הטכנולוגיה בסיאול. קים סוק-הוואן מ-Mirae Asset Securities אמר ל-Korea Herald שהתנודתיות צפויה להימשך בטווח הקרוב ושלא נראה שיפור קרוב בסביבה הגלובלית.
לפני הדוחות של 28 ו-29 באוקטובר: צעדים למשקיע הישראלי
התאריכים הבאים ביומן הם 28 באוקטובר, דוח הרבעון של SK Hynix, ו-29 באוקטובר, הדוח של סמסונג. לסמסונג צפויות הכנסות של 195 טריליון וון (145 מיליארד דולר) ורווח תפעולי של כ-107 טריליון וון (80 מיליארד דולר). לפי Cointelegraph, מספרים מתחת לתחזיות עלולים להוסיף לתנודתיות בסנטימנט כלפי טכנולוגיה, והשבוע ראיתם כמה מהר הביטקוין הגיב לסנטימנט הזה.
מי שקנה ביטקוין במחירים גבוהים יותר ויושב על הפסד על הנייר יכול לשקול את ההשפעה המיסויית של מימוש. בישראל רווח הון על קריפטו ממוסה ב-25%, והפסד הון שמומש מתקזז מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך. דוגמה: משקיע שמימש השנה רווח של 20,000 שקל ממניות ישלם עליו 5,000 שקל מס. אם ימכור ביטקוין בהפסד של 12,000 שקל, הרווח החייב יירד ל-8,000 שקל והמס ל-2,000 שקל, חיסכון של 3,000 שקל. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות ומתקזז מול רווחי הון עתידיים. מכירה ישירה של מטבעות, שלא דרך קרן, מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. כל הפרטים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.
מי שמחזיק בקרן מחקה ביטקוין ישראלית, מהקרנות שנסחרות מאז 31 בדצמבר 2024, לא צריך לדווח בעצמו. הבנק מנכה את המס במקור, ודמי הניהול עומדים על כ-0.2% בשנה. השבוע מניות השבבים והביטקוין ירדו יחד, ולכן כדאי שתבדקו כמה מהתיק שלכם חשוף בפועל לאותו גורם סיכון.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
