ת״א 90 צונח ב־4.6% אחרי הבחירות, ויותר מ־100 כלכלנים נגד קריפטו כמעקף סנקציות

מדד ת״א 90 איבד 4.6% אחרי פרסום תוצאות האמת של הבחירות, והדולר קפץ מכ־3.02 לכ־3.13 שקלים. באותו שבוע פרסמו יותר מ־100 כלכלנים בכירים, אנשי עסקים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי מכתב חריף נגד הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להיעזר במטבעות קריפטו אם יוטלו סנקציות על מערכת הבנקאות הישראלית. לשני הסיפורים יש מכנה משותף שמשקיעי קריפטו בישראל מרגישים ישירות: השקל, הבנקים והגישה של הכסף שלכם לעולם.

הבורסה אחרי תוצאות האמת: הנדל״ן והבנקים בחזית

הירידות הגיעו יממה אחרי עליות שנרשמו ערב ההצבעה. הלחץ לא התחלק באופן שווה. המניות הגדולות של ת״א 35 ספגו פגיעה מתונה יחסית, בעוד ת״א 90 וענפי הבנייה והנדל״ן ירדו בשיעורים גבוהים בהרבה.

הבנקים ירדו בכ־5% באותו שבוע שבו התנהל ויכוח ציבורי על תרחיש של סנקציות על מערכת הבנקאות. הדיווח לא קושר בין השניים, ולכן אין לייחס את הירידה למכתב. בשוק מעריכים שהתנודתיות תימשך בהתאם להתפתחויות הפוליטיות.

3.02 מול 3.13: מה הדולר עשה לתיק הקריפטו שלכם

השקל נחלש בחדות. הדולר, שירד ביום הבחירות לכ־3.02 שקלים, טיפס לכ־3.13 אחרי פרסום התוצאות, והאירו עלה לכ־3.47 שקלים. מדובר בעלייה של כ־3.6% בשער הדולר בתוך פרק זמן קצר.

קחו לדוגמה משקיע ישראלי שמחזיק 10,000 דולר בקרן סל ביטקוין אמריקאית (קרן שנסחרת בבורסה ועוקבת אחרי מחיר הביטקוין) דרך חשבון מסחר רגיל. בשער של 3.02 ההחזקה שווה 30,200 שקל, ובשער של 3.13 היא שווה 31,300 שקל. ההפרש של 1,100 שקל נובע כולו מהשער, בהנחה שמחיר הביטקוין בדולרים נשאר במקום. גם קרנות מחקות ביטקוין שנסחרות בתל אביב עוקבות אחר נכס שמתומחר בדולרים, ולכן שער השקל משפיע על הערך שלהן בשקלים. ההשפעה פועלת בשני הכיוונים: אם השקל יתחזק חזרה, החלק הזה ברווח ייעלם.

בשוק מזהירים שהתחזקות הדולר עלולה להשפיע על יבואנים ועל מחיר הדלק. מנגד, מומחים מדגישים שמי שעומד לקחת משכנתה לא צריך להסיק מתנודות המטבע על שינוי מיידי בריביות.

מכתב ה־100: למה כלכלנים חושבים שקריפטו לא יחליף בנקים

בין החותמים על המכתב נמנים חתן פרס נובל לכלכלה וחתן פרס ישראל לכלכלה פרופ' יואל מוקיר, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל וארבעה מנכ״לים לשעבר של משרד האוצר. לפי החותמים, סנקציות בנקאיות עלולות לפגוע כמעט בכל פעילות כלכלית בינלאומית של ישראל, משימוש בכרטיסי אשראי וקניות באמזון ובעלי אקספרס ועד השקעות זרות, יצוא והעברות כספים. הכותרת שליוותה את הדיווח ב־ynet סיכמה את החשש כך: "ישראלים לא יוכלו להשתמש בכרטיס אשראי, אמזון ועלי אקספרס ייחסמו".

טענת הליבה שלהם היא שקריפטו אינו יכול להחליף מערכת בנקאית בינלאומית מתפקדת, ולכן במקום להיערך לעקיפת סנקציות יש לפעול למניעתן. בנק ישראל מתח גם הוא ביקורת על הרעיון. נתניהו מצדו הבהיר שהקריפטו הוא רק אחת האפשרויות שנבחנות.

המבנה הטכני של הקריפטו מסביר חלק מהסקפטיות. רוב הבלוקצ'יינים הציבוריים שקופים, וכל העברה נשארת רשומה וניתנת למעקב. סטייבלקוינים דולריים (מטבעות דיגיטליים שמוצמדים לדולר) מונפקים על ידי חברות שיכולות להקפיא כתובות. ובעיקר, הלקוח בחו״ל שקונה מוצר ישראלי, והספק שמוכר לכם מחו״ל, עובדים דרך בנקים. כשנקודות הכניסה והיציאה של הכסף חסומות, ארנק דיגיטלי לא פותר את הבעיה.

הרגולציה הישראלית נבנתה בכיוון ההפוך

המסגרת המקומית לקריפטו מבוססת על פיקוח ועל זיהוי מקור הכסף. נותני שירותי קריפטו בישראל מקבלים רישיון מרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך מפקחת על קרנות וניירות ערך, והמטה הלאומי למאבק בטרור כלכלי במשרד הביטחון מוציא צווי תפיסה לארנקים שקשורים למימון טרור. הבנקים נוטים לעכב או לתחקר העברות מבורסות קריפטו זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים.

חוזר בנק ישראל 2862, שפורסם בנוסחו הסופי ב־7 באוקטובר 2026 ומתקן את הוראה 411, אמור לשנות חלק מזה. החל מ־1 במאי 2027 בנק לא יוכל לסרב לתת שירותי תשלום רק משום שהמקור הוא קריפטו, והבדיקה החובה של מקור הכספים ונתיב המטבעות מעל 100,000 שקל בשנה תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון. לפי החוזר, נותן שירות ישראלי מורשה מוריד את רמת הסיכון, ואילו מדינות בסיכון גבוה, מיקסרים, מטבעות אנונימיות ובורסות לא מפוקחות מעלים אותה. החוזר מנסה להכניס את הקריפטו לתוך מערכת הבנקאות המפוקחת, ורעיון של קריפטו כמסלול עוקף סנקציות מושך בכיוון אחר. עד 1 במאי 2027 הכלל הישן של 100,000 שקל עדיין בתוקף. הפרטים נמצאים בכתבה על שינוי הוראה 411.

צעדים מעשיים לתיק הקריפטו בתקופה תנודתית

• בדקו כמה מהתיק שלכם צמוד בפועל לדולר. קרן סל אמריקאית, קרן מחקה מקומית ומטבעות בארנק פרטי מגיבים כולם לשער השקל, ומי שמודד ביצועים בשקלים צריך להפריד בין תנועת הנכס לתנועת המטבע.
• אם אתם מוכרים קריפטו ישירות ולא דרך קרן, הרווח ממוסה ב־25% מס רווח הון וצריך לדווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.
• הפסדי הון ממומשים, כולל הפסדים בניירות ערך, מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, גם רווחים מקריפטו, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. נניח שמכרתם מניות בנייה בהפסד של 8,000 שקל ומימשתם רווח של 20,000 שקל על ביטקוין. הרווח החייב יורד ל־12,000 שקל, והמס יורד מ־5,000 ל־3,000 שקל.
• שמרו תיעוד מסודר של מקור הכספים לפני שאתם מעבירים כסף מבורסה זרה לבנק. הבנקים מבקשים אותו כבר היום, והכלל של 100,000 שקל נשאר בתוקף עד מאי 2027.
• מי שמתלבט בין מסלולי השקעה יכול לעיין במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.