Samsung Wallet מוסיפה חשבונות USDC על סולאנה ל־82 מיליון מכשירי גלקסי בארה"ב
משתמשי גלקסי זכאים בארה"ב יכולים לקנות, להחזיק, לשלוח ולקבל USDC על סולאנה מתוך Samsung Wallet, בלי אפליקציית קריפטו נפרדת ובלי לנהל מפתחות פרטיים.
משתמשי סמסונג גלקסי בארה"ב יכולים מאז יום חמישי, 5 בנובמבר, לקנות, להחזיק, לשלוח ולקבל USDC על רשת סולאנה ישירות מתוך Samsung Wallet, אותה אפליקציה שבה הם כבר שומרים כרטיסי אשראי וכרטיסי עלייה למטוס. אין צורך להוריד אפליקציית קריפטו נפרדת ואין צורך לנהל מפתח פרטי. לפי ההודעה, הפיצ'ר זמין על כ־82 מיליון מכשירי גלקסי תואמים בארה"ב.
USDC הוא סטייבלקוין שמנפיקה חברת Circle, מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לדולר האמריקאי. עד עכשיו, מי שרצה להחזיק אותו נדרש בדרך כלל לפתוח חשבון בבורסת קריפטו או להתקין ארנק ייעודי. סמסונג מכניסה אותו לאפליקציה שמשתמשי גלקסי כבר עובדים איתה ביומיום.
"במשך עשור, הסטייבלקוינס הוכיחו שהטכנולוגיה עובדת", אמרה לילי ליו, נשיאת קרן סולאנה. "מה שהיה חסר להם הוא דרך להגיע לקהל הרחב."
מהקיץ ועד יום ההשקה: כך הגיעה סמסונג לסולאנה
Samsung Wallet רמזה כבר בקיץ על כוונה לתמוך ב־USDC. ב־7 באוקטובר הודיעה סמסונג רשמית על הפיצ'ר ובחרה בסולאנה כרשת להעברות. פחות מחודש אחר כך, ב־5 בנובמבר, החשבונות עלו לאוויר.
השירות פתוח לתושבי ארה"ב מגיל 18 ומעלה, למעט תושבי מדינת ניו יורק, ודורש מכשיר עם אנדרואיד 13 ומעלה. ההודעה לא מפרטת את הסיבה להחרגת ניו יורק, מדינה שמפעילה משטר רישוי קריפטו נפרד משלה.
Bastion וקוינבייס מחזיקות את הדולרים הדיגיטליים
הנוחות מגיעה עם מודל משמורת. המשתמש לא מחזיק במפתחות, ולכן מישהו אחר מחזיק בהם. במקרה הזה יש שתי שכבות: Bastion, ספקית תשתית ומשמורת לסטייבלקוינס בעלת רישיון, וקוינבייס, שמשמשת משמורנית משנה של Bastion ושומרת את ה־USDC בכספת Coinbase Prime Vault.
בגילוי הנאות שלה סמסונג מדגישה שהחשבון הוא ארנק קריפטו ואינו חשבון בנק. מבחינתכם המשמעות היא שהיתרה נשענת על גופי המשמורת ועל מנפיקת המטבע, ולא על בנק מסחרי. מי שמעדיף שליטה מלאה בנכסים שלו ימשיך להשתמש בארנק עצמאי, עם כל האחריות שבאה איתו, כפי שמוסבר במדריך לשמירה בטוחה של ביטקוין וגיבוי מילות שחזור.
וונצ'ול צ'אי, שמוביל את צוות הארנק הדיגיטלי בחטיבת המובייל של סמסונג, הסביר את ההיגיון: "לסטייבלקוינס יש פוטנציאל להפוך העברת כסף ברחבי העולם למהירה ופשוטה יותר, ואנחנו רוצים שמשתמשי גלקסי ייהנו מכך בלי להתמודד עם המורכבות של כלי הקריפטו המסורתיים. סולאנה עוזרת לנו להביא את החוויה הזו בהיקף של סמסונג."
העמלות בפועל: חינם בין משתמשים, 4% בכרטיס אשראי
העברות בתוך הרשת לא נושאות עמלת סמסונג, ואילו הכניסה והיציאה של הכסף עולות כסף.
| פעולה | עלות לפי ההודעה |
|---|---|
| העברה למשתמש Samsung Wallet אחר בארה"ב | ללא עמלת סמסונג |
| העברה לארנק קריפטו חיצוני תואם | ללא עמלת סמסונג (ספקים אחרים עשויים לגבות) |
| העברה לחשבון בנק ביותר מ־60 מדינות | משתנה לפי יעד |
| טעינה בכרטיס אשראי, כולל Samsung Pay | 4% |
| משיכה לחשבון בנק או לכרטיס דביט | כרוכה בעמלה |
| הטבת הצטרפות | עד 25 דולר ב־USDC בטעינה ראשונה של 50 דולר ומעלה |
בהעברה לחשבונות בנק בחו"ל הנמען עשוי לקבל מטבע מקומי, כך שהשירות נכנס לתחום שבו פועלים היום שירותי העברות כספים בינלאומיות.
כדאי לעשות את החשבון על הטעינה בכרטיס. משתמש חדש שטוען 50 דולר משלם עמלה של 2 דולר, ואם הוא זכאי להטבה של 25 דולר, הוא יוצא מהטעינה הראשונה עם 23 דולר בפלוס. ההטבה מכסה את העמלה עד טעינה של 625 דולר, כי 4% מ־625 הם בדיוק 25 דולר. מי שטוען 1,000 דולר בכרטיס משלם 40 דולר, ואחרי ההטבה נשאר עם עלות נטו של 15 דולר. מהטעינה השנייה ואילך אין הטבה, וכל 100 דולר בכרטיס עולים 4 דולר.
סמסונג הודיעה שהיא צופה לבחון תשלומים בסטייבלקוין באונליין ובחנויות פיזיות, והתרחבות לשווקים נוספים בכפוף לרגולציה המקומית. Samsung Pay, שכבר משמש לטעינת החשבון, נמצא באותה אפליקציה.
משתמשי גלקסי בישראל: מה רלוונטי כבר עכשיו
השירות פתוח בשלב זה לתושבי ארה"ב בלבד, ולכן בעלי גלקסי בישראל לא יראו אותו בארנק שלהם. ההודעה מדברת על העברות לחשבונות בנק ביותר מ־60 מדינות אך לא מפרטת את רשימת המדינות, כך שאין בסיס לקבוע אם ישראל נכללת בה.
התרחיש המעשי לישראלים הוא קבלת כסף מבני משפחה או מלקוחות בארה"ב. שולח שמחזיק USDC ב־Samsung Wallet יכול להעביר אותו לארנק קריפטו חיצוני תואם בלי עמלת סמסונג. אם אתם מקבלים USDC על סולאנה, ודאו שהארנק שלכם תומך ברשת הזו ולא רק במטבע עצמו, אחרת ההעברה עלולה להיתקע.
השלב הבא, המרה לשקלים, הוא המקום שבו מתחילים החיכוכים. בנקים בישראל נוהגים לעכב או לתחקר העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים. חוזר בנק ישראל 2862, שייכנס לתוקף ב־1 במאי 2027, אוסר על בנק לסרב לשירות רק משום שהמקור הוא קריפטו, ומחליף את הבדיקה החובה מעל 100 אלף שקל בשנה בבדיקה מבוססת סיכון. לפי החוזר, שימוש בספק ישראלי מורשה מוריד את רמת הסיכון. עד מאי 2027 הכלל הישן עדיין חל, והפרטים בכתבה על תיקון הוראה 411.
בצד המיסוי, רווחים מקריפטו של יחיד בישראל חייבים במס רווחי הון של 25%, ומכירה ישירה של קריפטו מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. שמרו תיעוד של כל העברה שאתם מקבלים, כולל מקור ותאריך. את המסלולים, המסמכים שהבנק מבקש וחישוב המס תמצאו במדריך למכירת ביטקוין והעברת הכסף לחשבון הבנק ובמדריך המס על קריפטו.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
