מורגן סטנלי מעבירה מניות ואג״ח של ממשלת ארה״ב לבלוקצ'יין דרך שירות הטוקניזציה של DTCC

מורגן סטנלי הודיעה שהמירה מניות אמריקאיות ואגרות חוב של ממשלת ארה״ב (Treasurys) לצורה מטוקנת באמצעות שירות הטוקניזציה החדש של DTCC. לפי דיווח של The Block מ־4 בנובמבר 2026, הבנק נמנה עם הבנקים הראשונים שהשתמשו בשירות. טוקניזציה היא יצירת ייצוג דיגיטלי של נכס קיים על גבי בלוקצ'יין, כך שהבעלות עליו נרשמת ועוברת מיד ליד כטוקן ולא כשורה במאגר של מתווך.

העניין בידיעה נוגע בעיקר לזהות הספק. כשחברת קריפטו מנפיקה "מניה מטוקנת", היא בונה מבנה משפטי משלה ומבקשת מהשוק לסמוך עליו. כשהשירות מגיע מהגוף שיושב בלב מערכת הסליקה האמריקאית, הבנקים יכולים לנסות את הטכנולוגיה בלי לצאת מהצנרת שהם עובדים איתה ממילא.

למה דווקא DTCC היא החוליה הקריטית

DTCC (Depository Trust & Clearing Corporation) היא התשתית שמחזיקה, מסלקת ומתעדת את רוב העסקאות בניירות ערך בארה״ב. כשאתם קונים מניה של אפל דרך ברוקר, בסוף השרשרת יש רישום אצל זרוע של DTCC שמאשר למי היא שייכת. כל עוד הגוף הזה עבד רק עם רישומים מסורתיים, כל ניסיון של בנק לעבור לבלוקצ'יין חייב אותו לנהל שתי מערכות במקביל ולהתאים ביניהן.

שירות טוקניזציה שמוצע על ידי DTCC עצמה אמור להקטין את החיכוך הזה. מוסד פיננסי יכול להמיר נכס שכבר נמצא בפיקדון לטוקן, ולהניח שהצד השני של העסקה מכיר את אותו מקור אמת. לכן השוק עוקב אחרי השמות הראשונים שמצטרפים לשירות, כי הם מרמזים אילו בתים בוול סטריט מוכנים לבנות על המסילה הזאת תהליכים של ממש.

מה הבנק חשף, ומה נשאר מחוץ להודעה

לפי הדיווח, מורגן סטנלי המירה שני סוגי נכסים: מניות אמריקאיות ואגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי. הבחירה הגיונית, כי מדובר בנכסים סחירים ומוכרים מאוד, כאלה שמוסדות משתמשים בהם כבטוחה (collateral) בהלוואות ובעסקאות ריפו, כלומר הלוואות קצרות שמגובות בניירות ערך.

הדיווח הראשוני לא פירט את היקף הנכסים שהומרו, על איזו רשת בלוקצ'יין רשומים הטוקנים, מי הלקוחות שנהנים מהם, ואם מדובר בפיילוט או בפעילות שוטפת. אלה הפרטים שיקבעו אם הצעד ישנה את אופן העבודה של דסקים מוסדיים או יישאר הדגמה טכנולוגית. כדאי לחכות לעדכונים נוספים מהבנק ומ־DTCC לפני שמסיקים מסקנות על קצב האימוץ.

הכסף שנתקע בדרך: חשבון פשוט

הטיעון הכלכלי בעד טוקניזציה מתחיל בזמן. בשוק המניות האמריקאי הסליקה מתבצעת יום מסחר אחד אחרי העסקה (T+1), ושוק אגרות החוב פועל לפי שעות וימי עסקים. בכל רגע שבו הכסף או הנייר "בדרך", מישהו לא יכול להשתמש בו.

דוגמה מספרית, עם הנחות שלנו ולא נתונים מהדיווח: נניח שדסק מוסדי מחזיק 50 מיליון דולר שתקועים יום אחד בתהליך סליקה, ושהתשואה האלטרנטיבית על הכסף היא 4.5% בשנה. העלות של יום אחד היא 50,000,000 כפול 0.045 חלקי 365, כלומר כ־6,164 דולר. אם המצב חוזר על עצמו ב־250 ימי מסחר, העלות השנתית מגיעה לכ־1.54 מיליון דולר. בבנק השקעות גדול הסכומים שתקועים בדרך גדולים בהרבה, ומכאן אחד התמריצים של וול סטריט לבחון מסילות חדשות.

איפה זה פוגש את שוק הקריפטו

בשנים האחרונות וול סטריט אימצה את הביטקוין בעיקר דרך מוצרים מוכרים כמו קרן סל ביטקוין, כלומר הכניסה נכס קריפטו לעטיפה מסורתית. הצעד של מורגן סטנלי הולך בכיוון ההפוך ומעביר נכסים מסורתיים לעטיפה של בלוקצ'יין.

כשאג״ח ממשלתיות ומניות יושבות על רשת, גם הצד של המזומן בעסקה צריך ייצוג על רשת. כאן נכנסים הסטייבלקוין, מטבע דיגיטלי שמוצמד לדולר, וטוקנים של פיקדונות בנקאיים. ככל שיותר נכסים עוברים לבלוקצ'יין, סביר שיגדל הביקוש לדרך דיגיטלית לשלם עליהם.

לגבי מחיר הביטקוין עצמו, אין בידיעה הזאת קשר ישיר לביקוש למטבע. אם תהיה השפעה, היא תגיע דרך התשתית. ככל שמוסדות מתרגלים לנהל ארנקים, מפתחות ורשומות על רשתות, המעבר שלהם להחזקת נכסים דיגיטליים נעשה פשוט יותר מבחינה תפעולית.

המשקיע הישראלי מול "מניות על בלוקצ'יין"

מהדיווח עולה שמדובר בפעילות של בנק מול תשתית סליקה, ואין בו אזכור של מוצר שנפתח למשקיעים פרטיים. אם אתם מחזיקים מניות אמריקאיות או אג״ח של ממשלת ארה״ב דרך חשבון מסחר ישראלי, שום דבר לא משתנה אצלכם בשלב הזה.

אם תיתקלו בפלטפורמת קריפטו שמציעה "מניות מטוקנות", בדקו לפני הקנייה אם הטוקן מקנה בעלות משפטית במניה או רק חשיפה למחיר שלה, מי מחזיק את המניה האמיתית, והאם אפשר לפדות את הטוקן תמורת הנכס. טוקן שנשען על תשתית מוסדית של גוף סליקה מוכר בנוי אחרת מטוקן שנשען רק על הבטחה של בורסת קריפטו.

מי שרוצה חשיפה לקריפטו דרך המערכת הבנקאית יכול להשתמש בקרנות מחקות ביטקוין שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה ובניכוי מס במקור, או בקרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר דרך חשבון מסחר רגיל, שבהן הבנק או הברוקר מנכה את המס. רווחים ממכירה ישירה של קריפטו ממוסים בישראל כרווח הון בשיעור 25%, ומכירה כזו מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים ממומשים מקוזזים מול רווחי הון באותה שנה, כולל רווחים מניירות ערך. הפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.