גוגל קלאוד חושפת שירות משמורת MPC לבנקים שמפצל את המפתח הפרטי של הביטקוין

גוגל נכנסת לשוק המשמורת המוסדית של ביטקוין. חטיבת הענן של אלפבית הציגה ביום רביעי בניו יורק את Google Multi-Party Compute, שירות שמאפשר לבנקים לחתום על העברות קריפטו בלי שגורם יחיד יחזיק את המפתח הפרטי המלא. לפי דיווח של CoinDesk שצוטט ב־Bitcoin Magazine, המוצר נמצא בתצוגה מקדימה פרטית אצל כמה מוסדות פיננסיים, ואלפבית כבר משתמשת בו כדי לאבטח נכסים שלה. ההשקה המסחרית מתוכננת לתחילת 2027. מחיר עדיין לא פורסם.

החשיפה נעשתה בכנס MPC שגוגל קלאוד ערכה בניו יורק, ולפי Bitcoin Magazine זה הכנס הראשון של החברה בתחום הנכסים הדיגיטליים. ברשימת הדוברים, לפי Cointelegraph, הופיעו נציגים של מורגן סטנלי, סיטי, וולס פארגו ובורסת OKX. ההרכב הזה מרמז על הקהל שגוגל מכוונת אליו, גופים פיננסיים גדולים שמחזיקים או שוקלים להחזיק קריפטו עבור לקוחות.

איך עובד מפתח שאף אחד לא מחזיק בשלמותו

MPC (חישוב רב־צדדי) היא שיטה קריפטוגרפית שבה כמה צדדים מפיקים יחד תוצאה, כאן חתימה על עסקה, בלי שאף אחד מהם חושף את החלק שלו. המפתח מחולק לשברים שנשמרים אצל גורמים או מכונות נפרדים, וכדי לחתום צריך מספר שברים שנקבע מראש.

בפועל, בנק יכול לשמור שבר אחד על חומרה משלו, שבר שני בגוגל קלאוד ושבר שלישי אצל ספק ענן מתחרה. המוסד בוחר את הסף, למשל שניים מתוך שלושה או חמישה מתוך שבעה. לפני כל חתימה, מנוע מדיניות שרץ בתוך Confidential Space (סביבת הענן המבודדת של גוגל) בודק את ההעברה מול תקרות סכום, הגבלות על יעדים וכללי אישור. גוגל אומרת שאין לה גישה לשברי המפתח בצורה לא מוצפנת.

כדאי לעשות את החשבון. בסף של שניים מתוך שלושה, תוקף שגנב שבר אחד לא יכול לחתום, ובנק שאיבד שבר אחד עדיין יכול להזיז כספים. בסף של חמישה מתוך שבעה, כשהשברים מפוזרים בסביבות נפרדות, התוקף צריך להשיג חמישה מהם, והבנק יכול לאבד עד שני שברים (7 פחות 5) בלי לאבד גישה. סף גבוה יותר מקשה על התוקף, אבל גם מסרבל כל אישור שגרתי.

המספרים שעליהם גוגל בונה את הטיעון

Chainalysis ייחסה 43.8% מהקריפטו שנגנב ב־2024 למפתחות פרטיים שנפרצו. לפי נתוני DeFiLlama, כ־40% מ־16.69 מיליארד הדולר שאבדו בפריצות עד יוני הגיעו מפריצות מפתחות, כלומר בסביבות 6.7 מיליארד דולר. ביוני, בפריצה ל־Humanity Protocol, תוקף שלף שבעה מפתחות מהמחשב של מפתח אחד ורוקן ארנקים בשתי רשתות. פיצול מפתח בין סביבות נפרדות נועד לתרחיש כזה, שבו מחשב אחד שנפרץ מספיק כדי לרוקן הכול.

גוגל ממסגרת את המוצר גם מול הונאות שנעזרות בבינה מלאכותית. לפי Chainalysis, הונאות שקשורות לספקי כלי AI הניבו ב־2025 בממוצע 3.2 מיליון דולר למבצע, לעומת 719 אלף דולר בהונאות אחרות, פער של פי 4.4 בערך. הדוח מציג את שני הנתונים יחד, אבל אינו מוכיח שה־AI גרם לפער.

ג'סטין דרייק, חוקר את'ריום, הזהיר שבינה מלאכותית עלולה למצוא יום אחד קיצורי דרך מתמטיים שיחלישו חתימות של ארנקים. אף מערכת AI לא הדגימה יכולת כזו. ה־MPC של גוגל נועד לעצור גניבת הרשאות והעברות לא מורשות, והוא אינו מענה לשבירה של הקריפטוגרפיה עצמה.

מחשוב קוונטי הוא סיכון נפרד וארוך טווח יותר. חוקרי גוגל העריכו שמכונה עתידית חזקה מספיק תוכל לגזור מפתח פרטי של ביטקוין ממפתח ציבורי חשוף בתוך כתשע דקות, ולכ־6.9 מיליון ביטקוין יש מפתחות ציבוריים חשופים. גוגל אומרת שהארכיטקטורה תוכל לאמץ בהמשך חתימות פוסט־קוונטיות בלי שהמוסדות יבנו מחדש את המערכות, אך לא קבעה לכך לוח זמנים.

מאוגוסט ועד ההשקה ב־2027

הפרט על פלט העודף (change) נשמע טכני, אבל יש לו משמעות מעשית. בביטקוין, כשמוציאים מטבע, היתרה חוזרת לארנק השולח כפלט נפרד באותה עסקה. מנוע מדיניות שמזהה את הפלט הזה יודע להבדיל בין הסכום שבאמת יוצא החוצה לבין עודף שחוזר הביתה, וכך תקרות ההעברה נאכפות על הסכום הנכון. לפי Cointelegraph, בשלב התצוגה המקדימה גוגל מספקת את השירות כמות שהוא ועם תמיכה שעשויה להיות מוגבלת.

מול Fireblocks ו־BitGo, עם הבטחה לניטרליות

גוגל נכנסת לשוק שמובילות בו Fireblocks, Fordefi ו־BitGo. בנקים כבר עובדים עם פלטפורמות ייעודיות, למשל BNP Paribas שעבדה על משמורת עם Metaco, וכספות משותפות לכמה מוסדות שנבנו עם BitGo. גוגל טענה בפני CoinDesk שקשרי הבנקאות ומומחיות האבטחה שלה נותנים לה יתרון, והיא מציגה את עצמה כספקית ניטרלית לבנקים שלא רוצים להישען על מתחרים.

האפשרות להחזיק שבר אצל ספק ענן יריב תומכת בטענת הניטרליות ומפחיתה את החשש להיות כבולים לספק אחד. מנגד, מנוע המדיניות רץ בתשתית של גוגל, והמחיר, שיקבע אם השירות תחרותי מול הספקיות הוותיקות, עדיין לא ידוע.

איפה המשמורת של גוגל פוגשת את המשקיע הישראלי

אתם לא תוכלו לפתוח חשבון בשירות הזה, כי הוא נבנה לבנקים ולמוסדות. ובכל זאת, מי שמחזיק ביטקוין דרך קרן מחקה ישראלית (נסחרות מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה) או דרך קרן סל ביטקוין אמריקאית בחשבון מסחר רגיל, סומך בפועל על מנגנון ניהול מפתחות של גוף שלישי. כדאי לבדוק במסמכי הקרן מי הגוף המשמורן ואיך הוא מחלק את סמכות החתימה.

מי שמחזיק מטבעות בעצמו יכול לאמץ את אותו עיקרון בקנה מידה ביתי: לא לרכז את כל החומר הסודי במכשיר אחד או במקום אחד, ולשקול ארנק מרובה חתימות עם מכשירים של יצרנים שונים. המדריך שלנו על איך שומרים ביטקוין בבטחה מפרט את ההבדלים בין ארנק חם, ארנק קר וגיבוי מילות השחזור.

תחילת 2027, המועד שגוגל מכוונת אליו, קרובה גם לשינוי מקומי. חוזר 2862 של בנק ישראל מתקן את הוראה 411 ונכנס לתוקף ב־1 במאי 2027. לפיו בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו, ובדיקת מקור הכספים ומסלול המטבעות שחלה היום מעל 100 אלף שקל בשנה תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון. עד אז הכלל הישן עדיין חל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.