האוצר האמריקאי מטיל סנקציות על רשת שהמירה קריפטו לעובדי IT צפון קוריאנים, ו־Chainalysis מגיעה עד Garantex
OFAC הטיל סנקציות על 10 אנשים וישות אחת, ביניהם שני רוסים שהמירו מיליוני דולרים בקריפטו עבור צפון קוריאה, ופרסם את כתובות הארנקים שלהם.
משרד האוצר האמריקאי הטיל ביום רביעי, 28 באוקטובר, סנקציות על 10 אנשים וישות אחת שסייעו לצפון קוריאה להפוך את המשכורות של עובדי IT מוסווים לכסף שזורם לתוכניות הנשק שלה. ברשימה של OFAC, המשרד האמריקאי לפיקוח על נכסים זרים, מופיעים שני אזרחים רוסים לצד כתובות ארנק מדויקות ברשתות את'ריום וטרון. באותו יום פרסמה חברת ניתוח הבלוקצ'יין Chainalysis דוח שמשחזר את מסלול הכסף, ממשכורת של מפתח שכתב קוד לפרויקטים של DeFi ועד הבורסה הרוסית Garantex, שנמצאת בעצמה תחת סנקציות.
"המשטר הצפון קוריאני ממשיך לכוון אל חברות אמריקאיות ולנצל אותן באמצעות פעילות הונאה של עובדי ה־IT שלו בחו"ל, שהופכים מידע רגיש לנשק וסוחטים מעסקים תשלומים גבוהים", אמר שר האוצר סקוט בסנט.
איך משכורת של מפתח מוסווה מגיעה לפיונגיאנג
לפי האוצר, צפון קוריאה משתמשת במסמכים מזויפים, בזהויות גנובות ובפרסונות בדויות כדי לשבץ עובדי IT בחברות לגיטימיות, ואז לוקחת את רוב השכר שלהם. לפי Chainalysis, חלק מהעובדים נעזרים בבינה מלאכותית יוצרת כדי לכתוב קורות חיים משכנעים, לייצר תמונות פרופיל ואפילו להופיע בסרטוני דיפפייק בראיונות עבודה. השיטות האלה עוזרות לעקוף בדיקות גיוס רגילות, בעיקר בחברות שמגייסות מפתחים מרחוק.
הדוגמה ש־Chainalysis הציגה מפורטת למדי. ארנק של מפתח שנחשד כצפון קוריאני קיבל העברות בסטייבלקוין בערך כל שבועיים, מסוף 2022 ועד תחילת 2023. מבחינת דפוס, זה נראה כמו תלוש משכורת רגיל. הארנק המיר את הסטייבלקוינים לאת'ר והעביר אותם לכתובות איסוף שהחברה קישרה לגורמים תחת סנקציות. משם הכסף הגיע לאיליה אלכסנדרוביץ' בויקוב, ששלח אותו ל־Garantex לצורך המרה למזומן. לפי Chainalysis, הקשרים האלה נמשכים כבר כמה שנים, הרבה לפני העסקאות שהאוצר הדגיש עכשיו.
הסכומים שבסנקציות הם חלק קטן מהתמונה. Chainalysis מצטטת הערכה של פאנל המומחים של האו"ם, שלפיה תוכניות עובדי ה־IT מכניסות למשטר בין 250 ל־600 מיליון דולר בשנה.
שני הרוסים, המרכז בוולדיווסטוק והכתובות שפורסמו
לפי Decrypt, שני הרוסים המירו יחד יותר מ־5 מיליון דולר בקריפטו. CryptoSlate מעריכה את ההיקף בכ־5.5 מיליון דולר, על פני תקופות שונות. הפירוט לפי משרד האוצר:
| גורם | פעילות לפי האוצר | כתובות ברשימה |
|---|---|---|
| איליה בויקוב (רוסיה) | כ־3.5 מיליון דולר בקריפטו מאז 2024 עבור חברת Alis | 2 את'ריום, 2 טרון |
| ויטולד אוברטס (רוסיה) | כמעט 2 מיליון דולר בהמרות קריפטו מאז ינואר 2025, ועוד לפחות 1.25 מיליון דולר במטבעות אחרים | 1 את'ריום, 3 טרון |
| קים קי היוק (צפון קוריאה) | כמעט 500 אלף דולר בקריפטו מאז 2024 | 1 את'ריום |
| First Financial and Technical Development Center | שישה עובדים ייצרו יותר מ־750 אלף דולר מאז 2025 | ישות |
כתובת את'ריום אחת מופיעה גם אצל בויקוב וגם אצל אוברטס. Alis, החברה שבויקוב שירת, נכנסה לרשימת הסנקציות כבר ב־2024. המרכז שנוסף עכשיו פועל מוולדיווסטוק שברוסיה, ולפי האוצר מפעיל עובדי IT מיומנים שמשתמשים בכלי בינה מלאכותית וב"העברות קריפטו מורכבות".
Chainalysis עקבה גם אחרי כספים שיצאו מ־Amnokgang Technology Development Company, ארגון שמנהל משלחות של עובדי IT צפון קוריאנים ונמצא כבר תחת סנקציות, אל ארנקים שקשורים לאוברטס. מהארנקים האלה הופקדו מטבעות לבורסות שתחת סנקציות, וגם לבורסות מיינסטרים.
הנטל עובר לבורסות
כשכסף שמקושר לצפון קוריאה מגיע לבורסת קריפטו מוכרת, הבורסה עלולה להיות חשופה בלי לדעת. גורמים אמריקאיים מנועים ככלל מלעשות עסקים עם מי שנכנס לרשימה, ונכסים שלהם בתחום השיפוט האמריקאי צריכים להיות מוקפאים ומדווחים. הכתובות שפורסמו מספקות לבורסות ולמתווכים פיננסיים מזהים נוספים לאיתור חשיפה לרשת, אבל לפי CryptoSlate, חובות החסימה הקיימות של החברות רחבות יותר מהארנקים שפורסמו.
הסנקציות הן חלק מרצף פעולות נגד אותה תופעה:
- אפריל 2025: קבוצת מודיעין האיומים של גוגל מדווחת על עובדים צפון קוריאנים בפרויקטי קריפטו בבריטניה, גרמניה, פורטוגל וסרביה, חלקם עם עד 12 זהויות בדויות במקביל.
- יוני 2025: משרד המשפטים האמריקאי מגיש כתבי אישום נגד ארבעה צפון קוריאנים בפרשה שכללה גניבה של יותר מ־900 אלף דולר מחברות קריפטו בארה"ב ובסרביה.
- מרץ 2026: סנקציות אמריקאיות על רשת נפרדת של עובדי IT.
- אפריל 2026: Drift Protocol מסולאנה מייחסת את הפריצה שרוקנה ממנה כ־285 מיליון דולר למבצע של קבוצה הקשורה למדינה הצפון קוריאנית, שנמשך חצי שנה.
- אוקטובר 2026: אוסטרליה והאיחוד האירופי מפרסמים הגדרות משלהם, וב־28 בחודש מגיעה פעולת האוצר.
האוצר הזהיר שעובדים כאלה ניצלו את הגישה שלהם בחברות כדי להתקין נוזקות ולגנוב מידע. CryptoSlate מזכירה בהקשר הזה מקרה שבו הקוד של MetaMask היה פתוח במשך חודש לקבלן שקושר לצפון קוריאה, עד ש־Consensys עצרה את השחרורים.
מטבעות עם עבר: מה כדאי למחזיקים בישראל לבדוק
בנקים בישראל נוטים כבר היום לעכב העברות שמגיעות מבורסות זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים. עד 1 במאי 2027 חלה החובה לבדוק מקור כספים ומסלול מטבעות מעל 100 אלף ש"ח בשנה. מאותו מועד, לפי חוזר 2862 של בנק ישראל, תבוא במקומה בדיקה מבוססת סיכון, שבה מעבר דרך בורסות לא מפוקחות, מיקסרים או מדינות בסיכון גבוה מעלה את רמת הסיכון. מטבעות שעברו בכתובת שמקושרת לרשת כמו זו של בויקוב עלולים להיתקע בבדיקה הזו, גם אם קניתם אותם בתום לב.
כמה צעדים מעשיים. כשאתם קונים USDT או את'ר מגורם פרטי, במיוחד ברשת טרון, שבה רשומות חמש מהכתובות של בויקוב ואוברטס, אין לכם דרך פשוטה לדעת מאיפה הגיעו המטבעות. רכישה דרך נותן שירות שקיבל רישיון מרשות שוק ההון, או דרך נותן שירות זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, מורידה את רמת הסיכון בעיני הבנק. שמרו אישורי רכישה, היסטוריית עסקאות וכתובות, כי אלה המסמכים שהבנק יבקש כשתגיעו למימוש הקריפטו לשקלים. המדריך שלנו על מכירת ביטקוין והעברת הכסף לחשבון הבנק מפרט אילו מסמכים כדאי להכין מראש.
לחברות וסטארט־אפים ישראליים בתחום הקריפטו שמגייסים מפתחים מרחוק, המקרה של Chainalysis מראה שמשכורת בסטייבלקוין לארנק שאין מאחוריו זהות מאומתת היא בדיוק הערוץ שהרשת הזו ניצלה. אימות זהות קפדני וראיון בווידאו שבו מבקשים מהמועמד פעולות ספונטניות מקשים על פרסונה מזויפת, והגבלת גישה למאגרי קוד רגישים בשבועות הראשונים מצמצמת את הנזק אם משהו התפספס.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
