ה־OCC מפרסם כלל סופי ליישום חוק GENIUS ומוותר על החזקה לגבי תגמולים של צדדים שלישיים

משרד המפקח על המטבע בארה"ב (OCC) פרסם ביום רביעי, 21 באוקטובר, כלל סופי שמיישם את חוק GENIUS וקובע מה יידרש ממנפיקי סטייבלקוין שבפיקוחו כשהחוק ייכנס לתוקף ב־18 בינואר 2027. The Block הציג את ה־OCC בכותרת שלו כרגולטור הראשון שיצא עם כלל סופי. הסעיף שמושך את תשומת הלב הוא דווקא זה שנמחק: החזקה (presumption, הנחה משפטית שהנטל להפריך אותה מוטל על החברה) שלפיה הסדרים מסוימים עם חברות קשורות או צדדים שלישיים מפרים את איסור התשואה בחוק.

רזרבה מלאה ופדיון בתוך שני ימי עסקים

הדרישה המרכזית פשוטה לניסוח. המנפיק צריך להחזיק רזרבות בשווי של לפחות כל הסטייבלקוינים שהוא הנפיק ונמצאים במחזור, ובדרך כלל לבצע בקשות פדיון בתוך שני ימי עסקים. רוב הדרישות מרוכזות בפרק חדש בתקנות ה־OCC, שעוסק בנכסי הרזרבה, בפדיון, בניהול סיכונים, בביקורות ודיווח, במשמורת, בהגשת בקשות, בפיקוח על מנפיקים זרים ובמנגנון גיבוי הוני ותפעולי. הכלל מגדיר גם איך מנפיקים בעלי רישיון מדינתי עוברים למסגרת הפדרלית ומתי ה־OCC רשאי לשלול אישור.

כדי להבין את המשמעות, קחו מנפיק דמיוני עם 2 מיליארד דולר של טוקנים במחזור. הוא חייב להחזיק רזרבות בשווי 2 מיליארד דולר לפחות. נניח שהוא מחזיק 2.05 מיליארד, וביום אחד מגיעות בקשות פדיון של 300 מיליון. אחרי התשלום נותרים 1.75 מיליארד ברזרבה מול 1.7 מיליארד במחזור, כך שהמנפיק עדיין עומד בדרישה. בקשה שהוגשה ביום חמישי תטופל ככלל עד יום שני. ביום כזה הרכב הרזרבה חשוב לא פחות מהיקפה, כי נכס שקשה לממש מהר לא יעזור לעמוד במועד הפדיון.

הכלל חל על בנקים לאומיים, על אגודות חיסכון פדרליות, על סניפים פדרליים ועל חברות הבת שלהם, וגם על חברות שאינן בנקים שמבקשות או מקבלות מעמד של מנפיק מוסמך פדרלי. מנפיקים בעלי רישיון מדינתי נכללים כשיש ל־OCC סמכות פיקוח או אכיפה עליהם. לפי עלון של ה־OCC שמצטט Decrypt, הכלל נוגע גם למנפיקים זרים ולפעילויות משמורת מסוימות בגופים שבפיקוחו.

איסור התשואה נשאר, החזקה על צדדים קשורים נמחקה

הכלל הסופי שומר על האיסור שמנפיק ישלם למחזיקים ריבית או תשואה רק על כך שהם מחזיקים, משתמשים או שומרים את הסטייבלקוין. מה שירד הוא ההנחה המובנית שהסדרים מסוימים, שבהם מעורבים חברה קשורה או צד שלישי, מהווים הפרה של האיסור. ה־OCC הבהיר שהוא שומר לעצמו את הסמכות לפעול נגד ניסיונות התחמקות.

בפועל, החברה כבר לא צריכה להוכיח מראש שההסדר שלה כשר. הסדר תגמולים דרך צד שלישי לא ייחשב פסול אוטומטית, אבל ה־OCC יכול עדיין לבחון אותו לגופו ולפעול אם יראה בו עקיפה של האיסור.

בנקים, מנפיקים זרים ומה שעדיין חסר

חוק GENIUS, שנחתם ביולי 2025, אוסר על כל מי שאינו מנפיק מורשה להנפיק סטייבלקוין תשלומים בארה"ב, ומונע מנותני שירותי נכסים דיגיטליים להציע או למכור לאמריקאים סטייבלקוינים שאינם של מנפיק מורשה או של מנפיק זר שעומד בדרישות מסוימות. לכן לפרק על הפיקוח על מנפיקים זרים יש משקל עבור כל מנפיק שפועל מחוץ לארה"ב ורוצה להישאר זמין למשתמשים אמריקאים. לבנקים הלאומיים ולחברות הבת שלהם, הכלל מרכז במקום אחד את דרישות הרזרבה, ההון והמשמורת.

ה־OCC הודיע שיפרסם בנפרד מתי יתחיל לטפל בבקשות של מנפיקים ובבקשות לחריגה. שר האוצר סקוט בסנט השווה את החוק ל־National Currency Act של אברהם לינקולן משנת 1863, ש"קבע מסגרת לאומית למטבע שמנפיקים בנקים". המפקח על המטבע ג'ונתן גולד אמר שהסוכנות מספקת "מסגרת ברורה ומעשית לחדשנות בסטייבלקוינים, עם סטנדרטים חזקים לגיבוי רזרבות, פדיון וניהול סיכונים". ה־OCC קיבל מאות הערות לטיוטה, מחברות קריפטו, בנקאים קהילתיים, איגודים ואנשי אקדמיה, ואמר שבגלל שהענף צעיר הוא יעקוב אחריו ויתאים את המסגרת לפי הצורך.

מהחתימה ועד 18 בינואר

• יולי 2025: חוק GENIUS נחתם.
• פברואר: ה־OCC מפרסם טיוטה ופותח 60 יום להערות.
• אפריל: FinCEN ו־OFAC במשרד האוצר מציעים כללים נפרדים שמחייבים תוכניות נגד הלבנת הון, דיווח על פעילות חשודה וציות לסנקציות.
• יולי: הרגולטורים מפספסים את המועד שהחוק קבע לכללים הסופיים.
• אוגוסט: גולד אומר שה־OCC רוצה כלל סופי עד נובמבר כדי להתחיל לטפל בבקשות בשנה החדשה.
• 21 באוקטובר: פרסום הכלל הסופי.
• 18 בינואר 2027: החוק נכנס לתוקף.

מה כדאי לבדוק אם אתם מחזיקים סטייבלקוינים מישראל

רוב המשקיעים הפרטיים בישראל לא פודים סטייבלקוין ישירות מול המנפיק, אלא מוכרים אותו בבורסה. ובכל זאת, חובת הרזרבה והפדיון בתוך זמן קצוב הן מה שאמור להחזיק את הצמוד לדולר כשהשוק לחוץ. אחרי ינואר שווה לבדוק אם המטבע שבידיכם מגיע ממנפיק מורשה או ממנפיק זר שעומד בדרישות החוק, משום שזה ישפיע על הזמינות שלו בפלטפורמות שפונות לאמריקאים.

אם פלטפורמה זרה מציעה לכם תגמול על החזקת סטייבלקוין, בררו מי משלם אותו. המנפיק עצמו מנוע מלשלם תשואה רק על ההחזקה. הכלל החדש לא פוסל מראש הסדרים שבהם צד שלישי מעורב, אבל ה־OCC יכול לפעול נגדם אם יראה בהם התחמקות.

בצד המקומי, בנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים. לפי חוזר 2862 של בנק ישראל, החל מ־1 במאי 2027 הבדיקה תהיה מבוססת סיכון, ושימוש בספק מורשה מוריד את רמת הסיכון. עד אז חל עדיין כלל 100 אלף השקלים בשנה. רווח של יחיד ממכירת קריפטו חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום (מדריך המס). פירוט המסלולים מופיע במדריך למכירת ביטקוין והעברה לבנק.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.