FINMA מאשרת את קרן הסל הראשונה בשווייץ שמחזיקה ביטקוין ופתוחה לציבור הרחב

רשות הפיקוח על השווקים הפיננסיים של שווייץ, FINMA, אישרה את קרן הסל הראשונה במדינה שמחזיקה ביטקוין ספוט ופתוחה למשקיעים מהציבור הרחב. לפי דיווח של The Block מ־20 באוקטובר 2026, האישור מגיע אחרי שמוצרי קריפטו נסחרים מסוג ETP כבר נרשמו בשווייץ, ואחרי שקרן קודמת במדינה הוגבלה למשקיעים כשירים בלבד.

מי שמכיר את השוק השווייצרי עשוי להרים גבה. שווייץ נחשבת למרכז קריפטו אירופי, ומוצרים שעוקבים אחרי מחיר הביטקוין כבר נסחרים בה. ההבדל שהאישור הנוכחי יוצר נוגע למעטפת המשפטית שבתוכה המשקיע הפרטי מחזיק את החשיפה, ולשאלה מי מפקח עליה.

מה בדיוק אישרה FINMA

לפי הדיווח, מדובר בקרן סל ספוט, כלומר קרן שמחזיקה את המטבעות עצמם ולא חוזים עתידיים או נגזרים אחרים. קרן סל ביטקוין מהסוג הזה נסחרת בבורסה כמו מניה, והמחיר שלה אמור לנוע בצמוד למחיר הביטקוין בניכוי דמי הניהול. המשקיע לא צריך לפתוח חשבון בבורסת קריפטו, לנהל ארנק או לשמור מפתחות פרטיים.

עיקר השינוי הוא הפתיחה לציבור. הקרן הקודמת בשווייץ הייתה זמינה רק למשקיעים כשירים, קבוצה שמוגדרת בדרך כלל לפי היקף נכסים או ניסיון מקצועי. משקיע פרטי רגיל נשאר מחוץ לה. בתקציר הדיווח לא מופיעים שם המנפיק, דמי הניהול או מועד תחילת המסחר, ולכן עוד מוקדם להשוות את הקרן החדשה למוצרים הקיימים במחיר.

מ־ETP לקרן סל, ולמה המבנה משנה למשקיע

ETP הוא שם כללי למוצר נסחר בבורסה (Exchange Traded Product). באירופה, רוב מוצרי הקריפטו מהסוג הזה בנויים כתעודות שמונפקות על ידי ישות ייעודית ומגובות במטבעות. המשקיע מחזיק בפועל בהתחייבות של המנפיק, והגנות המשקיעים נגזרות מתנאי התעודה ומכללי הבורסה.

קרן השקעות, לעומת זאת, כפופה לדיני ההשקעות המשותפות, שעוסקים בין השאר בהפרדה בין נכסי הקרן לנכסי מנהל הקרן ובכללי הגילוי. כאן האישור הגיע מהרגולטור עצמו, FINMA, ולכן הוא שונה מעוד רישום של ETP למסחר.

למשקיעים מוסדיים יש לכך גם השלכה מעשית. גופים כמו קרנות פנסיה ומנהלי תיקים עובדים לעיתים תחת מגבלות שמתירות להם להחזיק סוגים מסוימים של נכסים בלבד, ומעטפת של קרן מפוקחת יכולה לפתוח בפניהם דלת שתעודה מובנית לא תמיד פותחת.

היכן עומדת שווייץ במפה האירופית

באיחוד האירופי, כללי הפיזור של קרנות UCITS מקשים על הקמת קרן שמחזיקה נכס יחיד כמו ביטקוין, ולכן רוב החשיפה של משקיעים אירופים עוברת דרך מוצרי ETP. שווייץ אינה חברה באיחוד ופועלת לפי מסגרת משלה. בארצות הברית כבר נסחרות קרנות ביטקוין ספוט לציבור, וגם ישראלים יכולים לקנות אותן.

בישראל, קרנות מחקות ביטקוין נסחרות מאז 31 בדצמבר 2024, כמעט שנתיים לפני הדיווח על האישור בשווייץ. הגל הראשון הושק על ידי מגדל, מור, אילון, הפניקס (קסם), מיטב ו־IBI.

קרן שווייצרית, קרן מחקה או ETF אמריקאי

למשקיע שיושב בישראל, הקרן השווייצרית מוסיפה בעיקר אפשרות נוספת על המדף, ולא בהכרח את הזולה או הנוחה שבהן. מוצר שנסחר בבורסה זרה מגיע בדרך כלל עם עמלות ברוקר על מסחר בחו"ל ושכבה של המרת מטבע. כדאי לבדוק מול הבנק או בית ההשקעות אם יש בכלל גישה לבורסה השווייצרית ובאיזו עלות. כך נראים המסלולים שזמינים כבר היום:

נניח שאתם משקיעים 20,000 שקל. בקרן מחקה מקומית, דמי ניהול של 0.2% יעלו לכם כ־40 שקל בשנה. אותה השקעה דרך הוריזון, חברת הבת של אלטשולר שחם (שאין לה קרן מחקה ביטקוין), תעלה 400 שקל בעמלת קנייה של 2%, או 990 שקל בעמלה של 4.95%, וזה עוד לפני המכירה. אם הביטקוין יעלה ב־30% וההשקעה תגיע ל־26,000 שקל, הרווח יהיה 6,000 שקל והמס עליו 1,500 שקל, בכל אחד מהמסלולים. ההבדל ביניהם הוא בעיקר בעלויות ובמי שמטפל בדיווח.

אם אתם שוקלים להוסיף מוצר זר לתיק, כולל הקרן השווייצרית אם תהיה נגישה לכם, תוכלו לקזז הפסדי הון ממוצרים אחרים מול הרווח באותה שנת מס, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. פירוט מלא של הכללים נמצא במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל, והשוואה בין כל דרכי הרכישה מופיעה במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.