ביטוויז והייפרליקוויד לוחצות על ה־SEC להגדיר מתי טוקן הוא נייר ערך ואיך הוא נסחר אחרי ההנפקה
תקופת ההערות על Regulation Crypto Assets נסגרת. ביטוויז, Hyperliquid Policy Center וגופים מוול סטריט מבקשים מה־SEC לתקן את ההצעה, ובעיקר להבהיר איך מסווגים טוקנים ומה מותר במסחר המשני.
תקופת ההערות הציבוריות על Regulation Crypto Assets, הצעת הכללים של רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) לנכסי קריפטו, נסגרת ביום שלישי, 20 באוקטובר. יום לפני הסגירה הגישו מנהלת הנכסים ביטוויז (Bitwise Asset Management) וגוף המדיניות Hyperliquid Policy Center מכתבים שמבקשים לשנות את ההצעה. הם מתמקדים בשאלה איך מסווגים טוקן, וגם במה שקורה לו אחרי ההנפקה, כשהוא עובר למסחר משני. לפי The Block, גם מוסדות מוול סטריט דחפו את הרשות לתקן את הנוסח.
מה ה־SEC מציעה בפועל
ההצעה בנויה משני רכיבים. הראשון הוא פטורים לגיוסי כסף בקריפטו שעומדים בתנאים מסוימים. השני הוא "נמל מבטחים" מותנה, כלומר הגנה משפטית בתנאים מוגדרים, לטוקנים שקשורים לחוזה השקעה. חוזה השקעה הוא המושג שעליו נשען מבחן הווי (Howey) של בית המשפט העליון בארה"ב: כסף שמושקע במיזם משותף מתוך ציפייה לרווח שיגיע ממאמצים של אחרים.
חלק מהמנגנון הוא טופס חדש בשם Form TR. באמצעותו המנפיק מאשר שחוזה ההשקעה שהיה קשור לטוקן הפסיק להתקיים. ההצהרה מוגשת על ידי המנפיק עצמו, ובדיוק על הנקודה הזו מכוונים חלק מהמבקרים את החצים.
ביטוויז: מנהלי השקעות צריכים מבחן שאפשר ליישם
במכתב מ־19 באוקטובר ביקשה ביטוויז מהרשות להבהיר איך מנהל השקעות קובע אם נכס קריפטו מסוים כפוף לדיני ניירות ערך. לטענת החברה, מנהלים צריכים סטנדרט שאפשר להפעיל באמצעות "מידע זמין לציבור".
ביטוויז ביקשה גם כללים ברורים יותר לשני מצבים. במצב הראשון המנפיק הגיש Form TR, והשאלה היא מתי מנהל רשאי להסתמך עליו. במצב השני אין הגשה כזו בכלל, ואז לא ברור איך מעריכים את הטוקן. מי שמנהל קרנות סל או תיקים שמחזיקים מטבעות מעבר לביטקוין צריך תשובה לשאלות האלה כדי לדעת אם נכס מסוים מכניס לתיק סיכון רגולטורי.
הייפרליקוויד: ההגנה מגיעה מאוחר, והמסחר המשני נשאר באוויר
Hyperliquid Policy Center תקף את ההצעה מזווית אחרת. לפי המכתב, נמל המבטחים עלול להגיע מאוחר מדי בחיי הפרויקט, ולכן צריך להרחיב אותו. הגוף ביקש הגנה ברורה לאיירדרופים (חלוקות טוקנים חינמיות) שמתגמלים השתתפות ברשת, וגם הנחיות לגבי רכישות חוזרות של טוקנים.
הגוף הזהיר גם שההצעה "אינה מספקת בהירות" בשאלה אם מתווכים שאינם רשומים יכולים לאפשר מסחר בטוקנים, ואם טוקנים יכולים להיסחר בחופשיות דרך פרוטוקולים על השרשרת. הוא קרא לרשות לטפל בעסקאות משניות באופן ישיר, במקום להשאיר בורסות ופלטפורמות מסחר מבוזרות (DeFi) באי ודאות רגולטורית.
| גוף | תאריך המכתב | עמדה כללית | דרישה מרכזית |
|---|---|---|---|
| ג'ון ריד סטארק ולי רייניירס | 16 באוקטובר | נסיגה מההצעה | הסתמכות על מבחן הווי ועל החוקים הקיימים |
| ביטוויז | 19 באוקטובר | תיקון | מבחן סיווג על בסיס מידע פומבי, כללים ל־Form TR |
| Hyperliquid Policy Center | 19 באוקטובר | תיקון והרחבה | הגנה לאיירדרופים, הנחיות לרכישות חוזרות, כללים למסחר משני |
סטארק ורייניירס: לגנוז את ההצעה לפני שבית משפט יעשה זאת
מהצד השני של המתרס עומדים ג'ון ריד סטארק, לשעבר איש אגף האכיפה של ה־SEC, ולי רייניירס, חוקר מימון מאוניברסיטת דיוק. במכתב מ־16 באוקטובר הם ביקשו מהנציבות לסגת מההצעה כולה. לטענתם היא חורגת מהסמכות שהחוק מעניק לרשות ופוגעת בהגנה על משקיעים.
לדבריהם, חוקי ניירות הערך הקיימים ומבחן הווי כבר מספקים מסגרת לפיקוח על הנפקות קריפטו. הפטורים לגיוס, כך כתבו, יחלישו את ההגנה על המשקיעים, ונמל המבטחים יאפשר למנפיקים להוציא את הטוקנים שלהם מפיקוח באמצעות הצהרה עצמית. הם הזהירו שאימוץ הכללים בנוסח דומה לנוכחי יזמין עתירה משפטית מיידית, שעלולה להסתיים בביטול המסגרת.
גם בקונגרס יש הסתייגויות. לפי דיווח ב־Cointelegraph, יו"ר ועדת הפיננסים של בית הנבחרים אמר שצעדי הרגולטורים בתחום הקריפטו "נופלים" ממה שמציעה הצעת החוק CLARITY.
עכשיו ה־SEC תעבור על המכתבים ותחליט אם לתקן, לאמץ או לבטל את ההצעה. לא פורסם לוח זמנים להחלטה, וכל כלל סופי יחייב הצבעה של הנציבות לפני שייכנס לתוקף.
מה המשקיע הישראלי צריך לעקוב אחריו בהחלטת ה־SEC
אם אתם מחזיקים קרנות סל אמריקניות על ביטקוין או את'ריום דרך חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר ישראלי, הכללים המוצעים לא משנים מחר בבוקר את מה שיש לכם בתיק. ההשפעה, אם תהיה, תגיע בהמשך. מבחן סיווג שמבוסס על מידע פומבי, כמו זה שביטוויז מבקשת, עשוי להקל על מנהלי קרנות להעריך מטבעות נוספים כבסיס למוצרים מוסדרים. אם ההצעה תיגנז או תיפול בבית משפט, העמימות הנוכחית צפויה להימשך.
מי שסוחר ישירות במטבעות, ובמיוחד בפלטפורמות מבוזרות, צריך לעקוב אחרי סוגיית המסחר המשני. ההחלטה האמריקנית עשויה להשפיע על השאלה אילו טוקנים יישארו זמינים אצל מתווכים שפועלים מול לקוחות בארה"ב, ולכן כדאי לבדוק מראש אם אתם תלויים בפלטפורמה אחת למימוש.
בצד הישראלי, החלטה בוושינגטון לא משנה את חובות המס כאן. רווח של יחיד ממכירת קריפטו ממוסה כרווח הון בשיעור 25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל. שמרו תיעוד מסודר של כל טוקן שקיבלתם באיירדרופ ושל מועד קבלתו, כדי שתוכלו לחשב רווח כשתמכרו.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
