גוש נתניהו נעצר על 53 מנדטים, ותוכנית הקריפטו לעקיפת סנקציות נשארת בלי בית
הליכוד זכה ב־27 מנדטים והגוש ב־53 בלבד, ובנק ישראל מזהיר שמטבעות דיגיטליים אינם פתרון מעשי מול סנקציות בינלאומיות.
תוצאות הבחירות לכנסת הותירו את גוש נתניהו עם 53 מנדטים בלבד, כשהליכוד עצמו זכה ב־27. המספרים האלה מעמידים בסימן שאלה גם רעיון שראש הממשלה הציג: שימוש במטבעות דיגיטליים כאחת הדרכים להתמודד עם סנקציות בינלאומיות. לפי הדיווח ב־ice, בנק ישראל מזהיר שלא מדובר בפתרון מעשי. כעת מצטרפת להסתייגות של הבנק המרכזי גם בעיה פוליטית, ולפי אותו דיווח, עתידה של התוכנית אינו ברור.
החשבון של 53 מנדטים
בכנסת 120 חברים, וממשלה צריכה רוב של 61 כדי לשרוד הצבעות אמון ולהעביר חקיקה ותקציב. כך נראית התמונה לפי התוצאות שדווחו:
| נתון | מנדטים |
|---|---|
| הליכוד | 27 |
| גוש נתניהו | 53 |
| רוב בכנסת | 61 |
| פער הגוש מרוב | 8 |
61 פחות 53 משאיר את הגוש שמונה מנדטים מתחת לרף. כל שותף שיצטרך לגשר על הפער יגיע עם דרישות משלו, ובהערכתנו תוכנית שבנק ישראל כבר הגדיר כלא מעשית לא תהיה בראש סדר העדיפויות במשא ומתן קואליציוני. אם תורכב ממשלה בהרכב אחר, ייתכן שהרעיון ייעלם מסדר היום עוד לפני שיגיע לשלב של מסמך מדיניות.
מה הוצע ומה השיב בנק ישראל
לפי הדיווח, נתניהו הציג את המטבעות הדיגיטליים כאחת הדרכים להתמודדות עם סנקציות, כלומר ככלי אחד מתוך כמה. בפרטים שפורסמו אין מידע על המטבע המדובר, על מי שהיה אמור להחזיק אותו או על האופן שבו היו מתבצעים התשלומים בפועל. מנגד, עמדת בנק ישראל כפי שדווחה ברורה: לא מדובר בפתרון מעשי.
להסתייגות הזו יש משקל, כי כל מנגנון תשלומים ממלכתי, דיגיטלי או רגיל, צפוי לעבור בשלב כלשהו דרך המערכת הבנקאית שבנק ישראל מפקח עליה. קשה לראות תוכנית כזו מתקדמת בלי הסכמה של הגוף שאחראי על המערכת הזו, גם בתנאים פוליטיים נוחים יותר.
למה בלוקצ'יין הוא מקום גרוע להסתתר בו
מכאן ואילך מדובר בניתוח שלנו ולא בנימוקים שבנק ישראל פרסם. הבלוקצ'יין של רוב המטבעות הגדולים הוא ספר חשבונות ציבורי. כל העברה נרשמת, כל כתובת ניתנת למעקב, וחברות ניתוח מתמחות בקישור בין כתובות לגופים. מדינה שמנסה להזיז סכומים גדולים דרך הרשת משאירה עקבות שרגולטורים זרים יכולים לקרוא.
גם הדולר מסבך את העניין. סחר בינלאומי מתנהל ברובו בדולרים, והחלופה הדיגיטלית המתבקשת היא סטייבלקוין, מטבע יציב שצמוד לדולר. אבל המטבעות היציבים הגדולים מונפקים על ידי חברות מרכזיות שיכולות להקפיא כתובות לבקשת רשויות, כך שהכסף נשאר בפועל בידי צד שלישי שכפוף לאותן מדינות שמטילות את הסנקציות.
את כלי האכיפה האלה מכירים היטב גם בישראל. המטה הלאומי למאבק בטרור כלכלי במשרד הביטחון מוציא צווי תפיסה נגד ארנקי קריפטו שקשורים למימון טרור. מעקב אחרי כתובות ותפיסה שלהן עומדים גם לרשות מדינות אחרות שירצו לאכוף סנקציות, ואין סיבה להניח שישראל תהיה חסינה מפניהם.
חוזר 2862: בנק ישראל מקל על קריפטו בבית ומחמיר מול סיכון
במקביל לוויכוח על סנקציות, בנק ישראל מקדם מדיניות מקומית פתוחה יותר כלפי כספי קריפטו. ב־7 באוקטובר 2026 פורסם הנוסח הסופי של חוזר 2862, שמתקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411, והוא ייכנס לתוקף ב־1 במאי 2027. הפירוט נמצא בכתבה שלנו על החוזר.
לפי החוזר, בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו. הבדיקה המחייבת של מקור הכספים ומסלול המטבעות מעל 100 אלף שקל בשנה מבוטלת ומוחלפת בבדיקה מבוססת סיכון, ובנקים לא יוכלו להחזיק רשימה סגורה של מטבעות מותרים. נותן שירות ישראלי מורשה, או נותן שירות זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, מוריד את רמת הסיכון. מיקסרים (שירותים שמערבבים מטבעות כדי לטשטש את מקורם), מטבעות אנונימיות, בורסות לא מפוקחות ומדינות בסיכון גבוה מעלים אותה. בהערכתנו, אלה בדיוק הכלים שניסיון לעקוף סנקציות היה צריך. הבנק המרכזי מוכן לקבל קריפטו כמקור כספים לגיטימי של אזרחים, ובאותה נשימה מסמן את כלי ההסתרה כגורמי סיכון.
המשקיע הישראלי מול תוכנית שאולי לא תקום
למחזיקי קריפטו בישראל, הרעיון של נתניהו לא שינה עד כה דבר בכללים, ותוצאות הבחירות מקטינות את הסיכוי שישנה. רווח של יחיד ממכירת קריפטו ממוסה כרווח הון בשיעור 25%, ומכירה ישירה, שלא דרך קרן, מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים שמומשו מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.
דוגמה מספרית: משקיע שמכר ביטקוין ברווח של 40,000 שקל ומימש באותה שנה הפסד של 10,000 שקל על מניות ישלם מס על 30,000 שקל, כלומר 7,500 שקל, במקום 10,000 שקל ללא הקיזוז.
אם אתם מתכננים להעביר לבנק סכומים מבורסה זרה בחודשים הקרובים, זכרו שעד 1 במאי 2027 כלל 100 אלף השקל הישן עדיין בתוקף, ובנקים נוטים לעכב העברות כאלה ולבקש מסמכים על מקור הכספים. שמרו אישורי קנייה, דפי חשבון מהבורסה והיסטוריית העברות. במדריך למכירת ביטקוין והעברה לשקלים יש רשימה מסודרת של מה להכין. מי שמעדיף לוותר על הבירוקרטיה יכול לשקול את הקרנות המחקות ביטקוין שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה ועם ניכוי מס במקור על ידי הבנק.
בשבועות הקרובים כדאי לעקוב אחרי המשא ומתן הקואליציוני. הופעה של תוכנית הקריפטו בהסכם כלשהו תעיד שהרעיון עדיין על השולחן, למרות עמדת בנק ישראל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
