המשנה לנגיד לשעבר נגד רעיון נתניהו: עקיפת סנקציות בקריפטו שייכת לסוחרי סמים ואיברים

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שכיהנה כמשנה לנגיד בנק ישראל, תקפה ביום ראשון (8 בנובמבר) את הרעיון שהעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הבחירות, שלפיו ישראל תוכל לעקוף סנקציות בינלאומיות באמצעות מטבעות קריפטו. "בעולם הקריפטו התחום היחיד שעוקף את הסנקציות, או יכול לעקוף אותן, הוא תת-עולם שחור באמת", אמרה בפאנל בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס, שנערך בשיתוף אלטשולר פיננסים. לדבריה, מי שרואים שם הם "סוחרי סמים, סוחרי איברים וכו'". והיא הוסיפה: "אז איתם אני רוצה לעשות עסקאות? לא נראה לי".

את הפאנל הנחה שי שלו, עורך שוק ההון של גלובס, ולצד בודו-טרכטנברג ישב שמעון אוליאל, מנהל מחלקת השקעות ישראל באלטשולר שחם גמל ופנסיה. השיחה התקיימה כשבוע וחצי אחרי הבחירות לכנסת ולקונגרס האמריקאי, שבעקבותיהן נרשמו תנודות חדות בבורסות. בתל אביב באו ירידות ואחריהן עליות, ובוול סטריט עליות ואחריהן ירידות.

למה הראיון בערוץ 10 פגע בקריפטו לדעתה

בודו-טרכטנברג טענה שדווקא הראיון של נתניהו בערוץ 10 "עשה שם מאוד רע לקריפטו". הנימוק שלה נוגע למבנה השוק עצמו. המטבעות הדיגיטליים שהצליחו בשנים האחרונות, כך אמרה, הם בעיקר סטייבלקוינס, אסימונים שערכם צמוד למטבע רגיל, לדולר ולאחרונה גם לשקל. "הם נסחרים בזירות מסחר שדורשות לבצע KYC (הכרת הלקוח) ולוודא שהכסף שנכנס אינו כסף שנמצא תחת סנקציות", הסבירה. מטבעות שנסחרים ברשת האפלה קיימים, לדבריה, אבל הם שוליים לתעשייה.

הטיעון שלה נשען על כמה עובדות מוכרות. הבלוקצ'יין של רוב המטבעות הוא ספר חשבונות ציבורי, וכל העברה בו נשארת גלויה לחברות ניתוח ולרשויות אכיפה. מנפיקות של סטייבלקוינס גדולים יכולות להקפיא כתובות. מי שרוצה להזיז כסף מחוץ לעין הרגולטורים נדחף אל בורסות קריפטו לא מפוקחות, אל מערבלים (שירותים שמערבבים העברות כדי לטשטש את מקורן) ואל מתווכים אפורים, הסביבה שבודו-טרכטנברג תיארה בפאנל.

"אמירה אומללה בשני מובנים"

כשנשאלה אם יש מאחורי ההצהרה תוכן ממשי או שמדובר בתעמולת בחירות, היא פירקה את הביקורת לשתי שכבות. הראשונה היא המחשבה שאפשר לעקוף סנקציות דרך המכשיר הזה. השנייה, שאותה כינתה "האמירה הכי קשה", היא לקבל כמובן מאליו שיהיו סנקציות. "זה בידיים שלנו לעשות דברים כדי שלא יהיו סנקציות", אמרה, "ולא להגיד 'זהו, יהיו סנקציות, ואנחנו עם סוחרי איברים'".

הדברים נאמרו על רקע אזהרה רחבה יותר. לדבריה, המשק הישראלי נמצא בצומת אחרי 20 שנה של השתלבות בכלכלה הגלובלית, וחרמות צפויים וסמויים כבר החלו. "יש רשימה מוכנה ומדויקת של חרמות על ישראל", אמרה, והזכירה את אנגליה. לדבריה התהליך נבנה בשנים האחרונות, ללא קשר לזהות הממשל בארה"ב או לשינויים הפוליטיים באירופה.

שתי קריאות של אותו סיכון

אוליאל הציג תמונה מעט שונה. "נפגשנו עם כל החברות הביטחוניות בבורסה, ואני לא זוכר שאחת מהן אמרה לנו שיש לה בעיות מול המחרימים", אמר. עם זאת, לדבריו החשש מחרמות נלקח היום בחשבון אצל הגופים המוסדיים כשהם בוחנים השקעה. הוא הזכיר את מכירת מניות נקסט ויז'ן על ידי פידליטי, שעוררה חששות כאלה, אף שלדברי החברה מדובר באירוע טכני.

בעניין הסיוע, בודו-טרכטנברג אמרה שהבעיה הגדולה היא האות שהפסקתו שולחת. "זה שהאח הגדול לא מוכן לשלם עליך כלום, זה סיגנל קשה יותר מאשר הכסף עצמו". לדבריה, הממשלה הבאה תידרש לשנות סדרי עדיפויות ולבצע קיצוצים מסוימים והעלאות מסים מסוימות, אבל לא דרמטיות, בין היתר משום שהמשק צפוי להמשיך לצמוח.

איך הוויכוח פוגש את הרגולציה הישראלית

בישראל, נותני שירותי קריפטו מקבלים רישיון מרשות שוק ההון, והמטה הלאומי למאבק בטרור כלכלי במשרד הביטחון מוציא צווי תפיסה לארנקים הקשורים למימון טרור. חוזר 2862 של בנק ישראל, שמתקן את הוראה 411 ונכנס לתוקף ב־1 במאי 2027, אוסר על בנק לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו. אותו חוזר מונה מערבלים, מטבעות אנונימיות, בורסות לא מפוקחות ומדינות בסיכון גבוה כגורמים שמעלים את רמת הסיכון, ונותן שירות בעל רישיון כגורם שמוריד אותה.

הכלים שהחוזר מסמן כמעלי סיכון הם במידה רבה אותם כלים שמי שמנסה להתחמק מסנקציות היה נזקק להם. הרגולטור פותח את הבנקים לקריפטו שמגיע ממסלול מפוקח, ובמקביל מחמיר עם המסלול האפור. על הרקע הזה אפשר להבין את טענתה של בודו-טרכטנברג שהצגת הקריפטו ככלי לעקיפת סנקציות פוגעת בתחום עצמו.

למחזיקי קריפטו בישראל: איך שומרים על כסף שהבנק יקבל

אם אתם מחזיקים מטבעות ומתכננים להמיר אותם לשקלים, ההבחנה בין המסלול המפוקח לאפור משפיעה עליכם ישירות. בנקים בישראל נוהגים לעכב או לשאול שאלות על העברות מבורסות זרות ולבקש תיעוד של מקור הכספים. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה בדיקת מקור הכספים ומסלול המטבע מעל 100 אלף שקל בשנה, ורק אחרי המועד הזה היא מתחלפת בבדיקה מבוססת סיכון.

בפועל, שמרו היסטוריית עסקאות מלאה מכל בורסה שבה פעלתם, העדיפו נותן שירות בעל רישיון ישראלי או זר ממדינה שאינה בסיכון גבוה, והתרחקו ממערבלים ומשירותים שאינם מבקשים זיהוי. רווח ממכירה ישירה חייב במס רווח הון של 25% ובדיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. המדריך שלנו על מכירת ביטקוין והעברת הכסף לחשבון הבנק מרחיב על התהליך מול הבנק ועל המס.

מי שמעדיף לחסוך את הבירוקרטיה יכול לפנות לקרנות המחקות ביטקוין שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה. המס בהן מנוכה במקור על ידי הבנק, ואין צורך להעביר כסף מבורסה זרה לחשבון.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.