סוכן FBI לשעבר הודה שגנב 2.47 מיליון דולר בקריפטו מארנקים הקשורים ל-35 חקירות

סוכן FBI לשעבר בשם יארוך (Yaroch) הודה שגנב מטבעות דיגיטליים בשווי 2.47 מיליון דולר מארנקים שהיו קשורים ל-35 חקירות שונות. הדיווח פורסם ב-The Block ב-7 בנובמבר 2026. מדובר בארנקים שעלו במסגרת חקירות פדרליות, ומי שלקח מהם היה סוכן של הגוף שחקר אותם.

ההסדר של יארוך: השבה ומכירת הסיפור

לפי הדיווח, יארוך ישלם השבה (restitution, החזר כספי לנפגעים) של לפחות 2.4 מיליון דולר. סעיף נוסף נוגע לעתיד שלו: הוא יוותר על כל רווח שירוויח בהמשך מסיפור הפרשה. אם יכתוב ספר, ימכור זכויות לסדרה או יתראיין בתשלום, הכסף הזה לא אמור להישאר אצלו.

סעיף כזה נועד למנוע מצב שבו הפשע עצמו הופך למקור הכנסה. סוכן פדרלי שלוקח כסף מארנקים הקשורים לתיקי חקירה הוא סיפור שקל לדמיין אותו על המסך.

הדיווח אינו מפרט באילו מטבעות מדובר, באיזו תקופה בוצעו הגניבות או איך בדיוק הועבר הכסף, ולכן לא נשער כאן על הפרטים האלה.

כשהנכס הוא מפתח פרטי

כסף מזומן שנתפס בחיפוש נכנס לשקית מסומנת, נספר מול עדים ומאוחסן בכספת. קריפטו עובד אחרת. מי שמחזיק במפתח הפרטי, מחרוזת התווים שמאשרת העברות מהארנק, שולט במטבעות. אין שקית ואין כספת פיזית. יש קובץ, מכשיר או רשימת מילים, ומי שיש לו גישה אליהם יכול להעביר את היתרה לכל כתובת בעולם בתוך דקות.

לכן בעולם הקריפטו השאלה "איפה הכסף" מתורגמת לשאלה "מי יודע את המפתח". כשאדם אחד יכול להזיז כסף לבד, ההגנה היחידה היא היושר שלו. מוסדות שמנהלים קריפטו ברצינות משתמשים בדרך כלל בחתימה מרובה, שבה העברה דורשת אישור של כמה מחזיקי מפתחות, ובארנק קר שאינו מחובר לרשת. הדיווח לא מפרט אילו בקרות היו קיימות במקרה של יארוך, אבל עצם ההודאה מעוררת שאלות לגבי האופן שבו נוהלה הגישה לארנקים.

בצד השני עומד הבלוקצ'יין. כל העברה נרשמת ביומן ציבורי שאי אפשר למחוק, ומי שמעביר מטבעות מארנק משאיר עקבות שאפשר לעקוב אחריהן גם שנים אחר כך. השקיפות הזו לא מנעה את הגניבה, אבל היא מאפשרת לחוקרים לשחזר בדיעבד את מסלול הכסף.

החשבון מאחורי 35 התיקים

כשמחלקים 2.47 מיליון דולר ב-35 חקירות מקבלים ממוצע של כ-70,571 דולר לחקירה. ממוצע לא אומר שכל ארנק רוקן באותו סכום. ייתכן שמתיק אחד נלקח רוב הכסף ומאחרים סכומים קטנים, והדיווח לא מפרט את החלוקה. ובכל זאת, מספר התיקים מצביע על גישה לארנקים של חקירות רבות.

בין הסכום שנגנב להשבה המינימלית יש פער של 70 אלף דולר (2.47 מיליון פחות 2.4 מיליון). ההשבה מוגדרת כ"לפחות" 2.4 מיליון, כך שהסכום הסופי יכול להיות גבוה יותר.

יש גם שאלה של מטבע ההשבה. ההשבה נקובה בדולרים, בעוד שהנכסים המקוריים היו מטבעות דיגיטליים שמחירם זז כל הזמן. נניח, כדוגמה בלבד, שמארנק מסוים נלקחו מטבעות בשווי 100,000 דולר ביום הגניבה, ומאז המחיר עלה ב-50%. החזר לפי ערך הגניבה יחזיר 100,000 דולר, בזמן שהמטבעות עצמם היו שווים היום 150,000 דולר. אם המחיר ירד באותו שיעור, התמונה מתהפכת. עבור מי שנכסיו נפגעו, ההבדל הזה הוא כסף אמיתי.

צווי תפיסה על ארנקים בישראל

גם בישראל רשויות תופסות קריפטו. המטה הלאומי למאבק בטרור כלכלי במשרד הביטחון מוציא צווי תפיסה נגד ארנקים שמקושרים למימון טרור. הפרשה האמריקאית לא אומרת דבר על האופן שבו נשמרים הנכסים האלה בישראל, ואין בידינו מידע על כך. היא כן ממחישה איזו שאלה כדאי לשאול כל גוף ציבורי שמחזיק קריפטו תפוס: כמה אנשים נדרשים כדי להזיז את הכסף, ומי בודק את היתרות מבחוץ.

איך לצמצם את התלות בצד שלישי

הלקח המעשי נוגע לכל מי שמפקיד מטבעות אצל צד שלישי, בורסה או גוף פיננסי. כל עוד המפתח אצל מישהו אחר, אתם סומכים על הבקרות הפנימיות שלו. כמה צעדים שיכולים לעזור:

• את החלק שאתם לא סוחרים בו אפשר להעביר לארנק בשליטתכם, עם גיבוי מסודר של מילות השחזור. המדריך שלנו לשמירת ביטקוין בבטחה מפרט את ההבדלים בין ארנק חם לארנק קר.
• כשאתם עובדים עם נותן שירות מקומי, בדקו שהוא מחזיק ברישיון מרשות שוק ההון, שמרשה נותני שירותי קריפטו בישראל.
• שמרו תיעוד מלא של מקור הכסף ושל כל העברה. בנקים בישראל נוהגים לעכב או לבדוק העברות שמגיעות מבורסות זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים, ותיעוד מסודר חוסך זמן.
• מי שמעדיף לא להחזיק מפתחות בכלל יכול להיחשף לביטקוין דרך קרנות מחקות ישראליות, שנסחרות מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ-0.2% בשנה, והמס בהן מנוכה במקור על ידי הבנק. אפשרות נוספת היא תעודות סל אמריקאיות על ביטקוין דרך חשבון מסחר רגיל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.