הבורסה של מוסקבה פותחת מסחר בביטקוין, את'ר ו־USDT ב־1 בדצמבר עם תקרה של 300 אלף רובל למשקיע
הבורסה של מוסקבה, שנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות, בריטיות ואירופיות, תתחיל לסחור בביטקוין, את'ר ו־USDT ב־1 בדצמבר, עם מבחן כניסה ותקרת קנייה שנתית למשקיעים שאינם כשירים.

הבורסה של מוסקבה תתחיל ב־1 בדצמבר לסחור בביטקוין, באת'ר ובמטבע USDT של טת'ר, מכוח חוק הקריפטו החדש של רוסיה. הבורסה מתארת את המהלך כפתיחת השוק המאורגן הראשון למטבעות דיגיטליים במדינה. גם משקיעים שאינם כשירים יוכלו להשתתף, אבל רק אחרי מבחן ועם תקרת קנייה שנתית. כך נכנסים נכסי קריפטו לבורסה המרכזית של כלכלה גדולה שנמצאת תחת סנקציות של ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי.
לצד שני המטבעות הגדולים בשוק נכנס לרשימה גם USDT, סטייבלקוין שערכו צמוד לדולר. בכלכלה שהגישה שלה למערכת הדולרית המסורתית מוגבלת בגלל הסנקציות, לאסימון דולרי שנסחר בבורסה הלאומית יכול להיות שימוש מעשי ולא רק ספקולטיבי.
מסחר על תשתית המניות, סליקה במסלקה הלאומית
לפי הודעת הבורסה, עסקאות פיילוט יתחילו ככל שמשתתפים יצטרפו לפלטפורמה. המסחר ירוץ על התשתית הקיימת של שוק המניות ולא על מערכת נפרדת, והסליקה תתבצע דרך המסלקה הלאומית (NCC), הגוף שמבטיח שכל צד יקבל את מה שהגיע לו בעסקה.
שעות המסחר יהיו מ־6:50 בבוקר עד 23:50 בלילה לפי שעון מוסקבה, כלומר 17 שעות ביום. מי שרגיל לבורסות קריפטו גלובליות, שפועלות מסביב לשעון, יקבל כאן חלון מסחר שבו המחיר יכול לזוז בעולם בזמן שהזירה הרוסית סגורה. בשלב הראשון ייתמכו סליקה באותו יום, סליקה ביום שלמחרת ועסקאות החלף (Swap), שבהן קנייה ומכירה משולבות לשני מועדי סליקה שונים.
מבחן כניסה ותקרה של 300 אלף רובל לכל ברוקר
המגבלה המרכזית חלה על מי שהחוק הרוסי מגדיר כמשקיעים שאינם כשירים. הם יצטרכו לעבור מבחן לפני הקנייה הראשונה, ויוגבלו לרכישות של 300 אלף רובל בשנה, כ־3,700 דולר, אצל כל ברוקר.
התקרה מנוסחת ברמת הברוקר, ולכן על פניו משקיע עם חשבונות אצל שני ברוקרים יוכל להגיע ל־600 אלף רובל בשנה (כ־7,400 דולר), ועם שלושה ל־900 אלף רובל (כ־11,100 דולר). הבורסה לא פירטה אם תחול גם מגבלה מצטברת.
החוק שמאפשר את המהלך נכנס לתוקף בעיקרו ב־1 בספטמבר. הוא מתיר מסחר מפוקח, אבל משאיר בתוקף את האיסור לשלם בקריפטו על סחורות ושירותים ברוסיה. בנוסף, לפי דיווח נלווה של Cointelegraph, רוסיה תאסור עסקאות קריפטו ישירות בין אנשים (P2P) החל מיולי 2027. שני הצעדים יחד מנתבים את פעילות הקריפטו לזירות שהמדינה מפקחת עליהן.
| מועד | אירוע |
|---|---|
| יוני 2024 | ארה"ב מטילה סנקציות על הבורסה של מוסקבה ועל המסלקה הלאומית, ובריטניה על הבורסה |
| יולי 2026 | האיחוד האירופי מוסיף את הבורסה לרשימת הסנקציות |
| 1 בספטמבר 2026 | עיקרי חוק הקריפטו הרוסי נכנסים לתוקף |
| 1 בדצמבר 2026 | פתיחת המסחר בביטקוין, את'ר ו־USDT |
| יולי 2027 | איסור על עסקאות קריפטו ישירות בין אנשים |

סנקציות, מרווחים ושאלת הביקוש
סרגיי מנדלייב, מייסד Exved, פלטפורמה רוסית לתשלומים חוצי גבולות, ספקן. "לא השוק הגלובלי ולא השוק המקומי ישימו לב למשהו בכלל", אמר ל־Cointelegraph, ותהה מי ירצה לסחור בבורסה שנמצאת תחת סנקציות.
מנדלייב משווה את המוצר המתוכנן לחשבונות המתכות היקרות של סברבנק, שבהם הלקוחות סוחרים ביתרות חשבון בלי לקבל לידיהם מתכת פיזית. לדבריו, משקיעים עלולים להיתקל ב"מרווחים מקוממים לחלוטין", כלומר פער גדול בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. "עבור משקיעים רגילים שאינם כשירים, זו הצעה לא אטרקטיבית ולא משתלמת", אמר.
דוגמה היפותטית ממחישה למה המרווח חשוב. משקיע שמנצל את מלוא התקרה של 300 אלף רובל וסוחר במרווח של 1% משלם כ־3,000 רובל, כ־37 דולר, רק על הפער בין הקנייה למכירה. במרווח של 0.05%, הרמה שלפי מנדלייב מתמקחים עליה סוחרים בסחר חוץ, העלות יורדת ל־150 רובל, פי 20 פחות.
בסחר החוץ מנדלייב רואה גם פוטנציאל. זירה שבה יבואנים ויצואנים יקנו וימכרו קריפטו ישירות זה מזה תתקבל בברכה, לדבריו, אבל הוא מטיל ספק בכך שמתווך נוסף יהיה תחרותי בשוק שבו מתמקחים על הפרשים של 0.05%. "אני מקווה שזו תהיה פריצת דרך אמיתית לסחר החוץ", אמר.
מה המודל הרוסי מלמד מי שקונה ביטקוין דרך הבנק בישראל
למשקיע הישראלי אין סיבה לחפש גישה לזירה הרוסית, ועדיף להתרחק מכל זירה שנמצאת תחת סנקציות. בנקים בישראל נוטים ממילא לעכב או לבחון העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ולבקש תיעוד של מקור הכספים. בנק ישראל פרסם חוזר שמתקן את הוראה 411 ומעביר את הבדיקה למודל מבוסס סיכון, אבל הוא נכנס לתוקף רק ב־1 במאי 2027, וזירות לא מפוקחות ומדינות בסיכון גבוה ימשיכו להעלות את רמת הסיכון בעיני הבנק. הפרטים בכתבה על שינוי הוראה 411.
המסלול המוסדר בישראל נראה אחרת. קרנות מחקות ביטקוין נסחרות כאן מאז 31 בדצמבר 2024, והגל הראשון הושק על ידי מגדל, מור, אילון, הפניקס (קסם), מיטב ו־IBI. דמי הניהול עומדים על כ־0.2% בשנה והמס מנוכה במקור בבנק. אפשרות נוספת היא קרנות סל ספוט אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר דרך חשבון מסחר ישראלי רגיל, שבהן הבנק או הברוקר מנכים את המס. בכל מסלול שתבחרו, המקרה של מוסקבה מזכיר לבדוק את המרווח ואת עלויות הסליקה לצד העמלה המוצהרת. השוואה מסודרת של המסלולים מופיעה במדריך לקניית ביטקוין בישראל.
מי שקונה מטבעות ישירות, ולא דרך קרן, משלם 25% מס רווח הון וחייב לדווח על מכירה לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים ממומשים מקוזזים מול רווחי הון באותה שנה, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.


