בחירות בלי מנצח: השקל והאג״ח נופלים, ונאום הקריפטו של נתניהו מדליק נורה אדומה בתל אביב

השקל נחלש ב־2% מול הדולר, מדד תל אביב 35 ירד ב־2.3% ותשואות אג״ח ממשלת ישראל טיפסו לאורך כל העקום ביום רביעי, אחרי שהבחירות לכנסת הותירו את בנימין נתניהו ואת גדי איזנקוט רחוקים מהרוב הדרוש להרכבת קואליציה. לפי תוצאות חלקיות של ועדת הבחירות המרכזית שדיווחה CNBC, מפלגת נתניהו קיבלה 20.8% מהקולות שנספרו והמפלגה של איזנקוט 16.4%. הספירה הזאת עדיין לא מתורגמת למנדטים, והתוצאות הרשמיות יפורסמו ב־4 בנובמבר.

איזנקוט, הרמטכ״ל לשעבר, הכריז על ניצחון וטען שהיתרון הקל של הגוש שלו בתוצאות הראשוניות מקנה לו את הזכות הראשונה להרכיב ממשלה. "תוצאות המדגמים הראשוניות מעידות על חוסר אמון מוחלט בנתניהו ובממשלת 7 באוקטובר שלו", כתב ב־X. לפי הסקרים, המפלגות בהובלה ערבית, שאינן משויכות לאף גוש, קיבלו כ־18 מנדטים. שיעור ההצבעה עמד על כ־77.7%, ולפי ועדת הבחירות זה השיעור הגבוה בבחירות לכנסת זה 27 שנים.

מה זז בשווקים המקומיים

בוול סטריט התמונה הייתה הפוכה. לפי TheMarker, במסחר של יום שלישי מדד S&P 500 עלה ב־0.6% ונאסד״ק ב־1.2%. CNBC קושר את הירידות בנכסים הישראליים ישירות לבחירות שלא הניבו מנצח ברור.

נקודת בסיס היא מאית האחוז, כך ש־8 נקודות בסיס הן 0.08%. כשהתשואה עולה, מחיר האג״ח הקיימות יורד, והמדינה משלמת יותר על חוב חדש שהיא מגייסת. TheMarker תיאר תנודתיות חדה בדולר: ביום שלישי, כשהמטבע האמריקאי נחלש בעולם, הוא נגע בישראל בשער של 3.03 שקלים. בבוקר שלמחרת, עם ספירת כשליש מהקולות והבנה שגוש השינוי לא זכה בניצחון סוחף, הוא התחזק לרמה של 3.10. המסחר באותן שעות היה דל יחסית, אבל לפי העיתון אפשר ללמוד ממנו על הסנטימנט של המשקיעים.

למה נאום הקריפטו של נתניהו נקרא אחרת הבוקר

בפרשנות הבוקר של TheMarker, נאום הקריפטו של נתניהו "מניף דגל אדום בוהק מעל הבורסה". הטענה שם היא שאם משקיעים מערביים העריכו שממשלת שינוי תרסן את מה שהעיתון מכנה השתוללות המתנחלים בשטחים, ובכך תרחיק סנקציות כלכליות, תוצאות הבחירות מחלישות את ההערכה הזאת. בתרחיש שהעיתון משרטט, סנקציות ידחפו את ישראל לעבר שימוש במטבעות דיגיטליים, בדומה לאיראן ולצפון קוריאה, ויקשו עליה לפתח את הטכנולוגיה שתגן עליה ולשמור על היתרון התחרותי שלה.

באתר סיקרנו את תגובת הבורסה לדברי נתניהו על קריפטו וסנקציות. לפי TheMarker, כשהקלפי לא סימנה החלפת שלטון, הנאום מקבל משמעות אחרת לגמרי מבחינת המשקיעים. העיתון מוסיף עוד שני גורמים שעלולים להטריד משקיעים מערביים: היעדר ענישה בקלפי לשרים שהוא מגדיר כושלים, ותקציב ביטחון שחורג מכל עבר. לדבריו, המשמעות היא יותר ימי מילואים, פחות ימי עבודה ודרישה לשלם מסים גבוהים יותר, מה שעלול להעלות את תשואות האג״ח הישראליות ולייקר את גיוסי החוב של המדינה.

מבוי סתום עד 4 בנובמבר, ומשא ומתן ארוך אחריו

בישראל רוב מוחלט של מפלגה אחת הוא נדיר, ולכן הנשיא מטיל על חבר כנסת, בדרך כלל זה שיש לו הסיכוי הטוב ביותר לגייס 61 תומכים, להרכיב ממשלה. אם הניסיונות נכשלים, אפשר ללכת לבחירות נוספות. בין 2019 ל־2022 התקיימו חמש מערכות בחירות, ונתניהו נשאר בשלטון גם בזכות קיפאון שבו מפלגות אחרות לא הצליחו להרכיב קואליציה לפני תום המועדים.

המספרים הפעם מסבכים גם את איזנקוט. אביגדור ליברמן, שמפלגתו צפויה לקבל 7 עד 9 מנדטים ונמצאת בגוש האופוזיציה, סירב לאורך הקמפיין להישען על המפלגות הערביות. מייקל פלר, האסטרטג הראשי של Geopolitical Strategy, אמר ל־CNBC שגם אם לגוש של איזנקוט יהיו יותר מושבים, יהיה לו קשה להרכיב רוב בלי מפלגות ערביות ושמאל. אמין סייקל, עמית בכיר בבית הספר ללימודים בינלאומיים S. Rajaratnam בסינגפור, העריך שנתניהו עשוי לנצל את השבועות או החודשים הקרובים כדי לעכב הקמת ממשלה ו"להילחם על הישרדותו הפוליטית". פרופ׳ פ.ר. קומאראסוואמי מאוניברסיטת ג׳ווהרלל נהרו צופה משא ומתן ממושך אחרי פרסום התוצאות הסופיות.

ברקע עומדים שני אירועים שהשוק המקומי יצטרך לעכל במקביל. TheMarker הביא דיווח שלפיו ארה״ב קראה למדינות המפרץ להיערך למלחמה קצרה ואינטנסיבית מול איראן, ובאותו ערב הייתה צפויה החלטת הריבית בארה״ב. על הדרך שבה החלטת הפד עלולה להעמיד את ביטקוין במבחן כתבנו בנפרד.

מחזיקי ביטקוין בשקלים: הדולר החזק כבר הזיז לכם את התיק

ביטקוין מתומחר בדולרים, ולכן מי שמודד את התיק בשקלים מרוויח מהיחלשות השקל גם ביום שבו המטבע עצמו לא זז. נניח שאתם מחזיקים ביטקוין בשווי 10,000 דולר. בשער של 3.03 זה 30,300 שקל. בשער של 3.10 זה 31,000 שקל. התוספת היא 700 שקל, כ־2.3%, בלי שום תנועה במחיר הביטקוין. החשבון עובד גם בכיוון ההפוך: אם הרכבת קואליציה תחזק את השקל, חלק מהרווח הזה ייעלם.

אותו היגיון חל על קרנות הנאמנות הישראליות המחקות את מחיר הביטקוין, שנסחרות כאן מ־31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה, ועל קרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ספוט שאפשר לקנות דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר. בשני המסלולים הבנק או הברוקר מנכים את המס במקור.

מי שמתלבט אם לממש עכשיו כדי לנעול את הפער בשער צריך לקחת בחשבון שרווח הון על קריפטו ממוסה ב־25%, ושמכירה ישירה של מטבעות, שלא דרך קרן, מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים ממומשים מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. מי שמחזיק מניות שירדו ושוקל למכור אותן יכול להשתמש בהפסד הזה מול רווח ממכירת ביטקוין. הפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל. אם אתם מעבירים כסף מבורסה זרה לחשבון הבנק, הכינו מראש תיעוד של מקור הכספים. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה הבדיקה המחייבת מעל 100,000 שקל בשנה, ובנקים נוטים לעכב העברות כאלה. על השינוי שייכנס לתוקף אחרי התאריך הזה כתבנו בכתבה על תיקון הוראה 411.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.