שבוע מסחר מקוצר אחרי הצהרת הקריפטו של נתניהו: הבורסה בתל אביב תבחן את דבריו על עקיפת סנקציות

מחר ייפתח בבורסת תל אביב שבוע מסחר מקוצר, והוא יהיה המבחן המעשי של המשקיעים להצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיה ביקש להכין תוכנית לעקיפת סנקציות בנקאיות באמצעות מטבעות קריפטו. לפי TheMarker, התנהגות השוק תאותת עד כמה הדברים נלקחו ברצינות.

מה בדיוק אמר נתניהו בריאיון לערוץ 10

ההצהרה, שהפתיעה את המשקיעים, נאמרה בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ 10 ביום שישי. נתניהו פתח בתחזית על היחסים עם וושינגטון: "אם אתם חושבים שהסיוע האמריקאי יימשך, תתרגלו, זה לא יהיה. אמריקה השתנתה וזו רק שאלה של זמן". משם עבר לתרחיש החמור יותר מבחינת שוק ההון: "יכולות להיות סנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת של מטבעות קריפטו. ביקשתי להכין תוכנית לזה".

משני המשפטים האלה משקיעים יכולים לשמוע שני מסרים שונים. הראשון הוא הערכה של ראש ממשלה מכהן שהסיוע האמריקאי עלול להסתיים. השני הוא אמירה שסנקציות בנקאיות הן תרחיש שראש הממשלה מבקש להיערך אליו. עבור שוק שמתמחר סיכון מדינה, האפשרות של סנקציות עשויה להעיק יותר מהפתרון שהוצע לה.

שבוע קצר ומבחן אמינות

לפי TheMarker, הביקורת מצד הרגולטורים והכלכלנים לא איחרה לבוא, וההכרזה הפכה לשיחת היום בשוק ההון ובקרב כלכלני מקרו. עכשיו תורם של המשקיעים להראות איך הם מתרגמים את הדברים להחלטות קנייה ומכירה.

כך נראה רצף האירועים:

• יום שישי: הריאיון לרועי כ"ץ בערוץ 10, והציטוט על "כלכלה עוקפת של מטבעות קריפטו".
• הימים שאחריו: ביקורת של רגולטורים וכלכלנים, והנושא עולה לראש סדר היום בשוק ההון.
• 25 באוקטובר: TheMarker מפרסם ניתוח על התגובה הצפויה של הבורסה.
• מחר: פתיחת שבוע המסחר המקוצר בתל אביב.

בשבוע מקוצר יש פחות ימים לעכל חדשות, ולכן לתגובה של היום הראשון עשוי להיות משקל גדול יותר בקביעת הטון.

מה יבחנו המשקיעים בתל אביב

אין עדיין נתוני מסחר שמראים תגובה. מה שאפשר לעשות הוא למפות היכן סיכון של סנקציות בנקאיות אמור להופיע ראשון, אם השוק יחליט להתייחס אליו ברצינות.

אם השוק יתעלם, אפשר יהיה לפרש זאת כסימן שהמשקיעים רואים בדברים אמירה פוליטית יותר מאשר מדיניות. תגובה חדה במניות הבנקים או בשקל עשויה להעיד שהחשש מהסנקציות עצמן הוא שמניע את הכסף.

הפער מול הכיוון של בנק ישראל

הרעיון של כלכלה עוקפת סנקציות דרך קריפטו עומד מול הכיוון שבחר בנק ישראל. חוזר 2862, שמתקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411 ונכנס לתוקף ב-1 במאי 2027, אוסר על בנק לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו. החוזר בנוי על גישה מבוססת סיכון: ספק מורשה בישראל, או ספק זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, מוריד את רמת הסיכון. מיקסרים (שירותים שמערבבים מטבעות כדי לטשטש את מקורם), מטבעות אנונימיות, בורסות לא מפוקחות ומדינות בסיכון גבוה מעלים אותה. פירטנו את השינוי בכתבה על הוראה 411.

הפיקוח הישראלי משלב את הקריפטו בתוך המערכת הבנקאית המפוקחת, ואילו ההצהרה של נתניהו מדברת על שימוש בו כדי לעקוף סנקציות בנקאיות. ספקי שירותי קריפטו בישראל מקבלים רישיון מרשות שוק ההון, והמטה הלאומי למאבק בטרור כלכלי במשרד הביטחון מוציא צווי תפיסה לארנקים הקשורים למימון טרור.

לפני שאתם מזיזים כסף לקריפטו בגלל ההצהרה

ייתכן שחלק מהמשקיעים יקראו את ההצהרה כרמז להחזיק ביטקוין כגידור. לפני שאתם פועלים, שווה לעשות את החשבון.

נניח שאתם מכניסים 20,000 שקל לקרן מחקה ביטקוין. דמי הניהול בקרנות האלה הם בסביבות 0.2% בשנה, כלומר כ-40 שקל. אם הקרן עולה ב-10% לשווי של 22,000 שקל ואתם מוכרים, הרווח הוא 2,000 שקל, הבנק מנכה 25% מס במקור (500 שקל), ונשארים לכם 1,500 שקל רווח נטו. אם היא יורדת ב-10% ל-18,000 שקל, ההפסד של 2,000 שקל מקזז רווחי הון מאותה שנת מס, כולל רווחים ממניות, וכך חוסך עד 500 שקל מס על רווח אחר. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות.

מי שקונה מטבעות ישירות, ולא דרך קרן, צריך לדווח על מכירה לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. כל הפרטים נמצאים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל. מי שמתכנן להעביר כסף מבורסה זרה לחשבון בנק ישראלי צריך לדעת שעד 1 במאי 2027 עדיין חלה בדיקת מקור הכספים מעל 100,000 שקל בשנה, ושבנקים נוטים לעכב העברות כאלה ולבקש מסמכים על מקור הכסף.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.