בנק ישראל דוחה את תוכנית הקריפטו של נתניהו, והבורסה עולה בכ־1% כשהדולר מטפס ל־3.117 שקלים
בנק ישראל קבע שקריפטו לא יכול לעקוף סנקציות. מדדי ת״א עלו בכ־1.1% עד 1.2%, והדולר הגיע לרמתו הגבוהה מאז אפריל, יום לפני הבחירות.
בנק ישראל דחה בהודעה רשמית את הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתמש במטבעות קריפטו כדי לעקוף סנקציות בנקאיות על ישראל, ושוק ההון המקומי פתח את השבוע דווקא בעליות. ״מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות״, נכתב בהודעה שפורסמה בשבת. ״הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק״. Decrypt, שהסתמך על הפייננשל טיימס, תיאר את ההודעה כנזיפה פומבית נדירה מצד הבנק המרכזי, ימים ספורים לפני הבחירות של יום שלישי, 27 באוקטובר.
ארבעה ימים מהריאיון בערוץ 10 עד הקלפי
הרצף התחיל ביום שישי, בריאיון של נתניהו לרועי כ״ץ בערוץ 10. ״יכולות להיות סנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת של מטבעות קריפטו. ביקשתי להכין תוכנית לזה״, אמר, והוסיף שבלוקצ'יין (מרשם עסקאות דיגיטלי מבוזר) ״הוא אחת החלופות, בהחלט״. הוא לא פירט מי מכין את התוכנית ובאיזו רשת או מטבע מדובר.
בשבת הגיעה הודעת בנק ישראל, שהסתיימה במשפט שמחזיר את הכדור לממשלה: ״נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו״. ביום ראשון חתמו יותר מ־100 כלכלנים, ביניהם נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וכמה זוכי פרס נובל, על מכתב נגד התוכנית. לפי רויטרס הם הזהירו מאבטלה גבוהה יותר ומקריסה של ההשקעות הזרות, וכינו את הרעיון ״פתרון תמוה, מקובל בארגוני פשיעה, שלא יעזור כהוא זה״. נתניהו לא חזר בו. בערוץ 14 אמר שהוא ״מודה להם על העצות, אני מקשיב, אבל אני עושה מה שאני חושב כדי להמשיך את השגשוג הכלכלי״.
בזירה הפוליטית, גדי איזנקוט, המתמודד העיקרי מול נתניהו, כינה את הרעיון ״טירוף״ ו״מדיניות ביביקוין״ שתבריח חברות לחו״ל, ויאיר לפיד השווה את ״הכלכלה העוקפת״ לזו של איראן, רוסיה וונצואלה. ברקע עומדות הגבלות סחר על ההתנחלויות שעליהן הכריזו או שאליהן התחייבו מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה.
המדדים עלו והשקל נחלש ביום שני
מי שציפה לפתיחה אדומה התבדה. אלה הנתונים מהשעות הראשונות של המסחר:
| נכס | תנועה או שער |
|---|---|
| ת״א 35 | עלייה של 1.23% |
| ת״א 125 | עלייה של 1.24% |
| ת״א 90 | עלייה של 1.08% |
| דולר | 3.115 שקלים בפתיחה, עלייה של 0.1% מול השער היציג |
| יורו | 3.49 שקלים, עלייה של 0.3% |
| ליש״ט | 4.16 שקלים, עלייה של 0.3% |
לגבי הדולר יש הבדלים קלים בין המקורות. לפי TheMarker הוא נסחר ב־3.115 שקלים בפתיחה וטיפס ל־3.117, רמתו הגבוהה מאז אפריל. לפי ynet הוא נסחר בשלב מסוים ב־3.1115 שקלים, מעט מתחת לשער היציג של 3.1120. מתחילת השנה הדולר עדיין ירד ב־2.3% מול השקל, בזמן שמדד הדולר של ICE, שעוקב אחרי הדולר מול מטבעות שש שותפות הסחר הגדולות של ארה״ב, עלה ב־3%.
יוסי פריימן, מנכ״ל פריקו, מייחס את התחזקות הדולר לעודפי ביקוש מצד משקיעים זרים וגופים מוסדיים, ומציין שהירידות בוול סטריט בסוף השבוע גררו התאמות של המוסדיים. לדבריו השוק ביצע לקראת הבחירות התאמות בשיעור נמוך מהציפיות, ולכן ייתכנו תנודות שערים בימים שאחרי פרסום התוצאות. הוא מעריך שהדולר קרוב לרמת יעד של 3.12 עד 3.16 שקלים, ומוסיף שמחיר הברנט צריך לרדת מתחת ל־100 דולר כדי למתן לחצים אינפלציוניים.
גם וול סטריט תרמה לפתיחה. המניות הדואליות, שנסחרות גם בתל אביב וגם בארה״ב, חזרו עם פערי ארביטראז' חיוביים, ובראשן פאלו אלטו עם 8% ונייס עם 5.3%, בעקבות עליות במניות הסייבר בוול סטריט ביום שישי. אלה אלקלעי, יו״רית אי.בי.אי קרנות נאמנות, אמרה ל־TheMarker שההצהרה מגדילה לדעתה את פרמיית הסיכון, אבל ״זה לא רציונלי להגיב בצורה דרמטית, בהינתן שהדברים נאמרו ימים בודדים לפני בחירות״. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, אמר בפודקאסט שלו שסנקציות אינן תרחיש הבסיס, ושעצם הדיון בהן ברמה הזאת מחייב מעקב. יוסי מנשה, מייסד ומנכ״ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, הזהיר שהעלאת האפשרות לסנקציות בנקאיות עלולה ״להכביד על השקל ועל עלויות המימון״. מזרחי טפחות והפועלים לא התייחסו לריאיון בסקירות השבועיות שפרסמו ביום ראשון.
השקיפות של הרשת עובדת נגד התוכנית
הטענה המקצועית שחוזרת אצל המבקרים נוגעת למבנה הטכנולוגיה עצמה. ״העברת עסקה לרשת בלוקצ׳יין או שימוש באסימון דיגיטלי אינם מאפשרים לעקוף סנקציות... אינם מבטלים איסור משפטי ואינם משנים את חובות הצדדים לעסקה״, אמר המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן. גלי אינגבר, ראש תחום לימודי המימון במסלול האקדמי המכללה למינהל, הסבירה ל־Times of Israel שהרשת פתוחה ושקופה, ולכן כל העברה נרשמת וניתנת למעקב עד מקורה.
ישראל עצמה כבר השתמשה במעקב כזה. ביולי חתם שר הביטחון ישראל כ״ץ על צווי סנקציות נגד 37 ארנקי קריפטו שהחזיקו יותר מ־24 מיליון שקל, ולפי ישראל השתייכו למשמרות המהפכה האיראניים.
ההודעה מגיעה פחות משלושה שבועות אחרי שבנק ישראל פרסם את חוזר 2862, שמתקן את הוראה 411 החל מ־1 במאי 2027 ואוסר על בנקים לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו. הבנק המרכזי מוכן לשלב קריפטו במערכת הבנקאית תחת בדיקה מבוססת סיכון, אבל לא כתחליף לקשרים עם שותפות הסחר.
משקיעי קריפטו ישראלים בין שער הדולר ליום הבחירות
אם אתם מחזיקים בביטקוין דרך קרן סל אמריקאית, החשבון מתחיל בשקל. נניח השקעה של 10,000 דולר. בשער 3.115 היא שווה 31,150 שקל. אם הדולר יגיע לקצה העליון של הטווח של פריימן, 3.16, השווי יעלה ל־31,600 שקל, תוספת של 450 שקל בלי שהביטקוין זז. באותו אופן, הירידה של 2.3% בדולר מתחילת השנה שחקה חלק מהתשואה השקלית של מי שקנה בינואר.
כמה נקודות מעשיות לימים הקרובים:
- ביום שלישי לא יתקיים מסחר בבורסה בתל אביב, כך שפקודה בקרן מחקה ביטקוין מקומית שתינתן באותו יום תבוצע רק כשהמסחר יתחדש. הביטקוין עצמו נסחר מסביב לשעון, וכל תנודה סביב תוצאות הבחירות תגיע לקרנות באיחור.
- רווח ממכירה מחויב במס רווח הון של 25%. בקרנות המקומיות ובקרנות הסל האמריקאיות הבנק או הברוקר מנכים את המס, ובמכירה ישירה של מטבעות צריך לדווח בטופס 1399 תוך 30 יום. הפרטים במדריך המס שלנו.
- אם אתם מתכננים להעביר כספים מבורסה זרה לחשבון בנק ישראלי, הכינו מסמכים על מקור הכסף. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה חובת הבדיקה מעל 100,000 שקל בשנה. ראו גם את המדריך למכירת ביטקוין לשקלים.
- הפסדים שמומשו השנה מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, גם מניירות ערך, ואם אתם מוכרים כדי לצמצם חשיפה לפני הבחירות אפשר לשלב את זה בתכנון המס.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
