ה-FSB מזהיר לפני פגישת ה-G20: ריצה על סטייבלקוינס אפשרית גם עם רזרבות מלאות

מועצת היציבות הפיננסית (FSB), גוף הפיקוח הפיננסי הבינלאומי, הזהירה בדוח שפורסם ב-12 באוקטובר כי סטייבלקוין עלול להיקלע למשבר פדיונות גם כשהרזרבות שלו מכסות כל טוקן במחזור. לפי הדוח, הבעיה מתעוררת כשהכסף נמצא במקום הלא נכון. כשהגיבוי מפוזר בין כמה מדינות וההעברות ביניהן נתקעות בשעת פאניקה, ישות אחת עלולה לעמוד מול גל משיכות בלי מזומן זמין, בזמן שישות קשורה במדינה אחרת מחזיקה עודף.

שוק הסטייבלקוינס נאמד בכ-300 מיליארד דולר באמצע 2026, ו-99% מערכו צמוד לדולר האמריקאי. הדוח, לצד מכתב של יו״ר ה-FSB אנדרו ביילי, יוגש לשרי האוצר ולנגידי הבנקים המרכזיים של ה-G20 בפגישתם ביום חמישי, 15 באוקטובר. ביילי כתב שמנגנוני הפיקוח וניהול המשברים בין מדינות ״עדיין לא בשלים או שטרם פותחו״.

מנפיקים אחים עם קופות נפרדות

הדוח מתמקד במבנה שבו כמה חברות קשורות מנפיקות את אותו טוקן וחולקות את האחריות לפדיון שלו, אבל כל אחת מחזיקה רזרבות משלה. המחזיק יכול לפדות את הטוקן דרך כל אחת מהן, בלי קשר למקום שבו הונפק במקור. ביום רגיל הגמישות הזו נוחה. ביום של לחץ היא עלולה לרכז את הביקוש לפדיון בתחום שיפוט אחד, בזמן שרוב הבטוחות נמצאות בתחום אחר.

בתנאים רגילים מעבירים כסף בין הישויות והפער נסגר. בזמן פאניקה נכנסים לתמונה מגבלות בנקאיות, עיכובי סליקה והבדלים ברגולציה הלאומית. הטוקנים עוברים גבולות ונסחרים מסביב לשעון, ואילו אגרות החוב של משרד האוצר האמריקאי והפיקדונות הבנקאיים שמגבים אותם כפופים לשעות הפעילות ולהסדרי הסליקה של השווקים המקומיים.

ריצה על מטבע עם כיסוי של 100%

דוגמה מספרית היפותטית ממחישה את המנגנון. נניח טוקן דולרי עם 10 מיליארד דולר במחזור ורזרבות של 10 מיליארד דולר. הישות האמריקאית מחזיקה 6 מיליארד, הישות האירופית 4 מיליארד. בסוף שבוע סוער מגישים מחזיקים באירופה בקשות פדיון של 5 מיליארד דולר דרך הישות האירופית. היא משלמת 4 מיליארד ונשארת חייבת מיליארד. על הנייר אין חור, כי 6 המיליארדים בארה״ב מכסים את 5 המיליארדים שנותרו במחזור ואת המיליארד שממתין. בפועל הכסף הזה לא יגיע לאירופה עד שהבנקים ומערכות הסליקה ייפתחו.

מי שלא רוצה לחכות מוכר בשוק המשני. אם הטוקן נסחר שם ב-0.98 דולר, מחזיק של 50 אלף יחידות מקבל 49 אלף דולר ומפסיד אלף דולר על נכס שאמור להיות שווה דולר בדיוק. לפי ה-FSB, מכירות בהנחה מהסוג הזה עלולות לערער את הצמידות לדולר. ריצה גדולה מספיק עלולה לזלוג גם למערכת הפיננסית המסורתית, אם המנפיק ימכור רזרבות במהירות או ימשוך פיקדונות גדולים מבנקים כדי לעמוד בבקשות.

הסעיף בתקנון הפדיון של Circle

המקרה של USDC מראה שהתרחיש כבר מופיע במסמכים רשמיים. Circle מנפיקה את המטבע במשותף דרך הישות הצרפתית שלה, עבור האזור הכלכלי האירופי, ודרך הישות האמריקאית עבור השווקים שמחוץ לאזור. מדיניות הפדיון שעודכנה בספטמבר מאפשרת ל-Circle צרפת להתאים או לדחות חלק מבקשות הפדיון באירוע לחץ מוגדר, כשהשתיים לא מצליחות להשלים איזון רזרבות. הצעדים האפשריים כוללים מגבלות פדיון זמניות לנותני שירותי קריפטו אירופיים, תוך שמירה על זכות המחזיקים לפדיון לפי הערך הנקוב.

לפי CryptoSlate, הסעיפים מתארים הסדר חירום ואין כאן כשל נזילות בפועל. המודל של Circle גם כפוף לכללי פדיון לפי תחום שיפוט, השונים מהמודל הפתוח שה-FSB מתאר. נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד הזהירה כבר ב-2025 מסיכוני פדיון דומים בסטייבלקוינס שמונפקים בתוך האיחוד ומחוצה לו.

ה-FSB מצביע על שתי בעיות נוספות. מכיוון שעסקאות בבלוקצ'יין הן פסאודו-אנונימיות, מנפיקים מתקשים לדעת היכן מוחזקים הטוקנים שלהם, ולכן גם איזו ישות אחראית לאיזו התחייבות. הבדלים בדיני חדלות הפירעון בין מדינות משאירים פתוחה את השאלה איזה רגולטור מוסמך להתערב ואיך יחולקו הרזרבות שנותרו.

מה יונח על שולחן ה-G20 ב-15 באוקטובר

לפי הדוח, הפערים ביישום ההמלצות מאפשרים למנפיקים לפזר את פעילותם בין מדינות עם דרישות פיקוח שונות. ה-FSB מבקש הסדרי שיתוף מידע הדוקים יותר, מעקב אחר המקומות שבהם הסטייבלקוינס מסתובבים ונפדים ואחר מיקום נכסי הרזרבה, בחינה של עומק הנזילות בשוק המשני וגישה מתואמת לטיפול במנפיק במצוקה או בחדלות פירעון.

הקושי מתחיל בנתונים. חברות ניתוח בלוקצ'יין משתמשות בשיטות שונות כדי להעריך פעילות, וקשה לקבוע באופן אמין היכן יושבים המחזיקים ואילו עסקאות חוצות גבולות. ההמלצות נשענות על אלה מ-2023 ואינן מחייבות, כך שהיישום נשאר בידי כל מדינה בנפרד, וה-FSB לא קבע לוח זמנים לנהלים משותפים לקריסת מנפיק שפועל בכמה מדינות. באותו מכתב ביקש ביילי מחברות ה-G20 לתמוך בפרקטיקות שגובשו לאימוץ אחראי של בינה מלאכותית במגזר הפיננסי, והזהיר מאיומי סייבר מתוחכמים שהטכנולוגיה מאפשרת נגד מוסדות ותשתיות שוק קריטיים.

למי שמחנה דולרים דיגיטליים בבורסות זרות

אם אתם מחזיקים USDT או USDC בין עסקה לעסקה, או כתחליף לפיקדון דולרי, הדוח נוגע ישירות ליתרה שלכם. כמה צעדים מעשיים:

• בדקו איזו ישות הנפיקה את הטוקן שבידיכם ומה כתוב בתנאי הפדיון שלה. מי שמחזיק USDC דרך נותן שירות אירופי, למשל, עשוי להיות מושפע מהסעיף של Circle צרפת.
• שקלו לפזר את היתרה בין כמה מנפיקים ופלטפורמות במקום להשאיר אותה בטוקן אחד ובחשבון אחד.
• אם היעד הסופי הוא שקלים, תכננו את היציאה מראש. בנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות קריפטו זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים, ובזמן לחץ בשוק העיכוב הזה עלול להצטרף לעיכוב בפדיון. המדריך איך מוכרים ביטקוין ומעבירים את הכסף לחשבון הבנק מפרט את המסלולים והמסמכים.
• מבחינת מס, רווחי קריפטו של יחיד בישראל ממוסים ב-25% כרווח הון, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על קריפטו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.