הבנק המרכזי של קוריאה בודק 31 מוסדות: מה יקרה להם אם בורסת קריפטו תושבת

הבנק המרכזי של דרום קוריאה (Bank of Korea) שלח שאלון ל-31 מוסדות פיננסיים, 18 בנקים ו-13 בתי השקעות, ומבקש מהם להעריך מה יקרה להם אם בורסת הקריפטו הגדולה במדינה תושבת, אם השוק יצנח וישאר למטה לאורך זמן, או אם מוסד פיננסי אחר יספוג הפסד כבד מאירוע קריפטו. הבדיקה החלה ב-23 באוקטובר, לפי העיתון The Herald Business וסוכנות הידיעות Yonhap, שציטטו מקורות בתעשייה הפיננסית. לפי אותם דיווחים, זו הסקירה הראשונה המדווחת של הבנק המרכזי על השתתפות מוסדות פיננסיים בשוק הנכסים הווירטואליים.

הסקירה החלה לפני פריצת בייננס בהיקף 6.3 מיליארד דולר בשבוע שעבר, אבל האירוע ממחיש בדיוק את סוג הסיכון שהבנק בוחן.

שלושת התרחישים שהבנק המרכזי שולח לבנקים

התרחיש הראשון עוסק בבורסת קריפטו הגדולה בקוריאה לפי נתח שוק, שמשביתה את פעילותה באופן זמני אחרי פריצה גדולה או אירוע דומה. המקורות אינם נוקבים בשם הבורסה. הבחירה בבורסה הגדולה מרמזת שהבנק בוחן ריכוזיות, כי השבתה של פלטפורמה מרכזית עלולה להשפיע על מוסדות רבים שקשורים אליה.

התרחיש השני מתאר צניחה חדה במחירי המטבעות ואחריה תקופה ממושכת של מסחר דל. זה תרחיש שונה מקריסה של יום אחד. מוסד שהקים מחלקת קריפטו, גייס עובדים והשקיע בחברות בתחום יכול לשרוד ירידה של שבוע, אבל הכנסות מסחר שנעלמות לחודשים ארוכים פוגעות במודל העסקי עצמו.

התרחיש השלישי בודק מה קורה למוסד אם מוסד פיננסי אחר מפסיד הרבה כסף מאירוע קריפטו. כאן נכנס המושג הדבקה (contagion), מצב שבו כשל במוסד אחד מתגלגל לאחרים דרך הלוואות, השקעות משותפות או משיכות פאניקה של לקוחות. שאלה כזו עוזרת לבנק מרכזי למפות את הקשרים בין המוסדות לפני שהם נבחנים בפועל.

מה השאלון רוצה לדעת על כל מוסד

מעבר לתרחישים, השאלון מבקש נתונים על כוח האדם המוקצה לפעילות קריפטו, התקציב, הפעילויות העסקיות, הסיבות להיכנס לשוק, וכמה כסף הושקע בחברות קריפטו מקומיות ובחו"ל. השאלה האחרונה רלוונטית במיוחד, כי השקעה בבורסה או בחברת תשתית זרה יוצרת חשיפה שקשה לזהות רק מתוך הפעילות הישירה של המוסד בקריפטו.

18 מתוך 31 הנשאלים הם בנקים, כ-58%. בנקים מחזיקים פיקדונות של הציבור, ולכן אצלם הדבקה נוגעת ישירות ליציבות הפיננסית.

פריצת בייננס הגיעה באמצע הבדיקה

בשבוע שעבר נפרצה בייננס בהיקף של 6.3 מיליארד דולר, ורשויות בארצות הברית מייחסות את התקיפה להאקרים מצפון קוריאה. עבור רגולטור בסיאול, התוקף המיוחס יושב מעבר לגבול, והיעד היה בורסה גלובלית. תרחיש ההשבתה בשאלון קיבל בכך המחשה מוחשית.

גם הרגולטור הפיננסי הקוריאני, Financial Services Commission, הגביר את הפיקוח על אבטחת סייבר. באוקטובר הוא הציע דרישות אבטחה מחמירות יותר אחרי שמצא ליקויים ב-130 מתוך 555 חברות פיננסיות, כ-23.4% מהן. ההצעות כוללות בדיקות פגיעות תכופות יותר ואחריות רבה יותר של ההנהלה הבכירה, והן הגיעו אחרי אירועי אבטחה ב-16 חברות, ובהן בורסות קריפטו.

בנקים בסיאול כבר בונים סטייבלקוין

הבדיקה מגיעה כשהמוסדות הקוריאניים ממשיכים לנסות שירותי סטייבלקוין למרות עיכובי החקיקה. KB Financial Group השלימה במאי פיילוט של סטייבלקוין נקוב בוון, מטבע דיגיטלי שערכו צמוד למטבע רגיל. בספטמבר חברו Kakao Pay ו-KakaoBank לחברת Fireblocks כדי לבחון תשתית לנכסים דיגיטליים.

הבנק המרכזי עצמו דוחף להנפקת סטייבלקוין בהובלת בנקים, אבל המחלוקת סביב השאלה אילו מוסדות יורשו להנפיק סיבכה את התקדמות הצעת חוק הנכסים הדיגיטליים (Digital Asset Basic Act). "המוסדות הפיננסיים מתכוננים בעצמם, גם כשחקיקת הנכסים הווירטואליים מתקדמת לאט מכפי שהשוק ציפה", אמר גורם בבנק המרכזי ל-The Korea Herald. בנק מרכזי שרוצה שבנקים ינפיקו מטבעות דיגיטליים צריך לדעת קודם עד כמה הם עמידים לזעזוע בשוק שבו המטבעות האלה ייסחרו, והשאלון נותן לו תמונה כזו.

להריץ את השאלון הקוריאני על התיק שלכם

את שלושת התרחישים אפשר להפעיל גם ברמת המשקיע הפרטי. התחילו מהראשון ובדקו איזה חלק מהקריפטו שלכם יושב על בורסה אחת, וכמה זמן תוכלו להסתדר אם היא נעצרת לכמה שבועות. מטבעות שאינכם סוחרים בהם באופן פעיל אפשר להעביר לארנק בשליטתכם, והמדריך לשמירת ביטקוין בארנק חם וקר מסביר איך עושים את זה בלי לאבד את מילות השחזור.

התרחיש השני, דעיכה ממושכת, נוגע גם למס. בישראל הפסד הון ממומש מקוזז מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. נניח שמימשתם השנה רווח של 40,000 שקל ממניות ומכרתם קריפטו בהפסד של 15,000 שקל. הרווח החייב יורד ל-25,000 שקל, והמס בשיעור 25% יורד מ-10,000 שקל ל-6,250 שקל. מכירה ישירה של קריפטו מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. פרטים נוספים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו.

התרחיש השלישי, תלות במוסד אחר, רלוונטי למי שבוחר מסלול השקעה. קרנות מחקות ביטקוין נסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, עם דמי ניהול של כ-0.2% בשנה וניכוי מס במקור על ידי הבנק. זה פרופיל סיכון שונה מהחזקה ישירה בבורסה זרה, עם שכבה מוסדית מקומית ופיקוח של רשות ניירות ערך.

מי שמתכנן למשוך כסף מבורסה זרה לחשבון בישראל צריך להכיר גם את חוזר בנק ישראל 2862. החל מ-1 במאי 2027 הבנקים יעברו לבדיקה מבוססת סיכון, שבה ספק מורשה בישראל, או ספק זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, מוריד את רמת הסיכון, ובורסות לא מוסדרות מעלות אותה. עד אז חלה עדיין חובת הבדיקה מעל 100,000 שקל בשנה. בנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות קריפטו זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים, ולכן מסמכים מסודרים יכולים לקצר לכם את ההמתנה, במיוחד אחרי אירוע כמו השבתת בורסה.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.