ארה"ב מתכננת לתפוס קריפטו בשווי מיליארד דולר הקשור לאיראן

הצהרה דרמטית מוושינגטון

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודיע השבוע כי משרד האוצר האמריקאי מתכנן לתפוס נכסי קריפטו בשווי כמיליארד דולר, הקשורים לרשתות המסייעות לאיראן לעקוף סנקציות בינלאומיות. ההודעה, שפורסמה דרך Cointelegraph, מצטרפת לסדרת תפיסות דיגיטליות שמשרד האוצר ביצע לאחרונה כחלק ממדיניות הלחץ הכלכלי המתמשכת על טהרן.

משרד האוצר לא פרסם עדיין פירוט מלא של הארנקים, הפלטפורמות או הגורמים המעורבים, אבל עצם הסכום, מיליארד דולר, הופך את הפעולה לאחת מפעולות האכיפה הגדולות ביותר נגד שימוש בקריפטו לעקיפת סנקציות שתועדו עד כה.

איך איראן בכלל מגיעה לקריפטו

איראן נמצאת תחת מערך סנקציות אמריקאי כבד כבר שנים, שמגביל את גישתה למערכת הבנקאות הדולרית ולסליקה בינלאומית. זה דוחף גורמים הקשורים למשטר, כולל רשתות מסחר בנפט בצל ותאגידי קש, לחפש ערוצים חלופיים להעברת כספים. קריפטו, עם היכולת להעביר ערך בין ארנקים בלי מתווך בנקאי, הפך לכלי נוח יחסית לכך, בעיקר כשמשלבים אותו עם בורסות שאינן אוכפות בדיקות הדוקות של זהות לקוח (KYC).

בפועל, לרוב מדובר בשרשרת: המרת רווחים ממכירת נפט או סחורות לסטייבלקוינים (מטבעות יציבים הצמודים לדולר), העברתם דרך מספר ארנקים כדי לטשטש את המקור, ולבסוף פדיון למזומן דרך בורסות או מתווכים בפריפריה הפיננסית. בדיוק את סוג הפעילות הזו משרד האוצר האמריקאי, ובפרט משרד הביקורת על נכסים זרים (OFAC), מנסה לאתר ולחסום.

ציר הזמן של האכיפה

התפיסה המתוכננת לא מגיעה משום מקום. היא חלק מדפוס פעולה שמתגבש בחודשים האחרונים:

• משרד האוצר הרחיב רשימות סנקציות נגד גורמים איראניים שזוהו כמעורבים במימון באמצעות קריפטו.
• רשויות אכיפה אמריקאיות ביצעו מספר תפיסות דיגיטליות קטנות יותר הקשורות לרשתות דומות, לפני ההכרזה הנוכחית.
• בסנט עצמו ציין כי התפיסה של כמיליארד דולר צפויה להתבצע "השבוע", מה שמעיד על פעולה שכבר בשלבי ביצוע מתקדמים ולא רק הצהרת כוונות.

העיתוי אינו מקרי. ארה"ב ממשיכה להדק את הלחץ הכלכלי על טהרן במקביל למתיחות גיאופוליטית אזורית, וקריפטו הפך לזירה שבה נלחמת מלחמת החתול והעכבר בין רשתות עקיפת סנקציות לבין יכולות המעקב המתקדמות של רשויות אמריקאיות וחברות ניתוח בלוקצ'יין.

הפרדוקס של השקיפות

יש כאן נקודה שלרוב מוחמצת בדיון הציבורי: בלוקצ'יין של ביטקוין או אתריום הוא ברירת מחדל שקוף לחלוטין. כל עסקה רשומה לצמיתות ונגישה לכל מי שמסתכל. זה בדיוק מה שמאפשר לחברות כמו Chainalysis ול-OFAC לעקוב אחרי שרשראות העברה ולזהות ארנקים הקשורים לפעילות אסורה, גם שנים אחרי שהעסקה בוצעה.

זה ההבדל המרכזי מול מערכת בנקאית מסורתית, שבה מעקב חוצה גבולות דורש שיתוף פעולה בין רגולטורים ובנקים במדינות שונות ולעיתים נתקל בחומה של סודיות בנקאית. ארנק קריפטו לא נעלם, הוא רק עובר, וזה מה שהופך תפיסות בסדר גודל של מיליארד דולר לישימות מבחינה טכנית, גם אם מורכבות מבחינה משפטית ודיפלומטית.

המשמעות עבור המשקיע הישראלי

בישראל, הנושא הזה לא תיאורטי. גופי אכיפה ישראליים, בשיתוף עם רשות שוק ההון ורשות ני"ע, עובדים מול בורסות קריפטו בינלאומיות בנוגע לדיווח על חשבונות הקשורים לאיראן וחיזבאללה, ומשרד הביטחון פרסם בעבר רשימות ארנקים חשודים שקשורים למימון טרור.

עבור משקיע ישראלי פרטי שמחזיק ביטקוין או אתריום בבורסה בינלאומית, ההשלכה המעשית היא עקיפה אבל אמיתית: ככל שהאכיפה נגד רשתות איראניות מתהדקת, בורסות הפועלות מול לקוחות אמריקאים וישראלים כאחד מחויבות להקשיח את נהלי ה-KYC ואת בדיקות מקור הכספים. זה אומר יותר שאלות בעת הפקדה או משיכה גדולה, ולעיתים עיכובים בפדיון כספים בזמן שהבורסה מוודאת שהארנק שלכם לא הצטלב, אפילו בטעות, עם כתובת שסומנה ברשימת סנקציות.

נקודה נוספת שרלוונטית למי שסוחר בסטייבלקוינים: חברות כמו Tether כבר הקפיאו בעבר ארנקים שזוהו כקשורים לסנקציות, כולל איראן. מי שמחזיק USDT או USDC כחלק מאסטרטגיית מסחר צריך להיות מודע לכך שהנכס הזה, בניגוד לביטקוין, ניתן להקפאה מרכזית על ידי המנפיק אם הרשויות האמריקאיות דורשות זאת. זו לא סכנה יומיומית למשקיע הממוצע, אבל היא מסבירה למה דווקא סטייבלקוינים הם לעיתים קרובות הערוץ שבו רשתות עקיפת סנקציות נתפסות ראשונות, ולמה הנושא ימשיך להופיע בכותרות בחודשים הקרובים.

עדכון, 11 באוקטובר: מה כבר נתפס, ומה עדיין הצהרה

עד יום ראשון בערב לא פורסמה הודעה רשמית של משרד האוצר על תפיסה חדשה. בסנט אמר את הדברים ביום חמישי, 8 באוקטובר, בכנס של Newsmax בוושינגטון, והגדיר את המהלך כחלק מ"קמפיין בידוד מוחלט" שכולל גם חסימה במצר הורמוז, הגבלות על טיסות וסגירת נתיבים יבשתיים. הוא לא פירט אילו ארנקים מדובר, ולא אמר אם הסכום מתווסף לתפיסות קודמות.

הנתונים הקודמים לא מסתדרים זה עם זה, ולכן כדאי לקרוא את המספר בזהירות:

לפי The Block, הנכסים המעורבים הם בעיקר USDT ברשת טרון וביטקוין. על הסנקציות נגד BitBank ותשלומי המעבר במצר הורמוז כתבנו כאן, ועל דוח הסנאט שמצא ש-84% מארנקי איראן ושלוחותיה עבדו ב-USDT כאן.