דרום קוריאה מבקשת לדחות בפעם הרביעית את מס הקריפטו של 22%, והיעד החדש הוא 2029

מפלגת השלטון בדרום קוריאה הגישה בתחילת נובמבר הצעה רשמית לדחות שוב את המס על רווחי מטבעות דיגיטליים, וימים ספורים לאחר מכן הממשלה יישרה קו. שר האוצר לי היונג־איל הודיע ביום חמישי שהממשלה תתייעץ עם המחוקקים על הזזת מועד התחולה מינואר 2027 לשנת 2029. אם ההצעה תעבור, זו תהיה הדחייה הרביעית של מס שהיה אמור להיכנס לתוקף כבר בינואר 2022.

המהלך הופך עמדה שהוצגה רק לפני כחצי שנה. במאי אמר בכיר במשרד האוצר הקוריאני שהיישום יתקדם כמתוכנן ב־2027. מאז נפגשו פקידי האוצר עם הבורסות הגדולות במדינה, על רקע קריאות גוברות לדחייה, ומנהיג מפלגת השלטון אמר שהמדינה צריכה קודם לחוקק את חוק היסוד לנכסים דיגיטליים (Digital Asset Basic Act), מסגרת חקיקה כוללת לתחום הקריפטו.

מה בדיוק אמור להיגבות, ובכמה

המס המתוכנן עומד על 22%, שמורכבים מ־20% מס הכנסה ועוד 2% מס מקומי. הוא חל רק על רווח שנתי שעובר 2.5 מיליון וון, סכום שמתורגם לכ־1,860 דולר. משקיע קוריאני קטן שהרוויח כמה מאות דולרים בשנה לא אמור לשלם דבר גם אחרי שהמס ייכנס לתוקף.

קחו משקיע שהרוויח 10,000 דולר במהלך שנה. לפי המודל הקוריאני, הוא מנכה את הסף של 1,860 דולר ונשאר עם רווח חייב של 8,140 דולר. כפול 22%, יוצא מס של כ־1,791 דולר. משקיע ישראלי שמכר ישירות עם אותו רווח בדיוק ישלם 25% על רווח ההון, כלומר 2,500 דולר. הפער עומד על כ־709 דולר, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון שבקוריאה, נכון להיום, מס על רווחי קריפטו עדיין לא נגבה בכלל.

לצד הדחייה, הממשלה הציגה גם שינוי במבנה המס עצמו, קיזוז הפסדים לשלוש שנים קדימה. משקיע שהפסיד בשנה מסוימת יוכל להפחית את ההפסד מרווחים שירשום בשלוש השנים שאחריה.

ארבע דחיות ומועד שעדיין לא הגיע

לוח הזמנים שהממשלה פרסמה כולל שני שלבי ביניים. תיקונים למבנה המס יוגשו במושב הסדיר של הפרלמנט ב־2027, והנחיות מס מפורטות צפויות במחצית הראשונה של 2028, כלומר לפני מועד התחולה המוצע.

CARF, חוק הנכסים הדיגיטליים ולחץ הבורסות

הנימוק המרכזי של סיאול הוא CARF (Crypto-Asset Reporting Framework), מסגרת דיווח בינלאומית לחילופי מידע אוטומטיים בין רשויות מס על חשבונות קריפטו. חילופי המידע של דרום קוריאה עם ארה״ב במסגרת הזו צפויים להתחיל ב־2029. לפי הממשלה, הטלת מס לפני כן עלולה להעמיד את השוק המקומי בעמדת נחיתות מול שווקים בחו״ל. כל עוד רשות המס רואה בעיקר את מה שקורה בבורסות הקריפטו המקומיות, מס על הפעילות שם עלול לדחוף משקיעים לפלטפורמות זרות.

הבורסות עצמן הוסיפו טיעונים טכניים. נציגי התעשייה אמרו שהכללים לסוגי עסקאות שונים עדיין לא הוסדרו, ושאין מספיק זמן לבנות את התשתית הנדרשת. הממשלה גם רוצה להתחשב בשינויים שיביא חוק הנכסים הדיגיטליים המתוכנן.

גם בצרפת הביצוע מתעכב. שם עלתה הצעה לחייב דיווח על ארנקי קריפטו, ולפי Cointelegraph, דחיית התקציב הצרפתי הורידה בינתיים מהשולחן גם את מס הסטייבלקוינים וגם את חובת הדיווח על ארנקים.

25% בישראל מול 22% שעוד לא נגבים בסיאול

בזמן שבקוריאה מתווכחים על מועד, בישראל המס כבר כאן. רווחי קריפטו של יחיד ממוסים כרווח הון בשיעור 25%, ומי שמוכר מטבעות ישירות (לא דרך קרן) צריך לדווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום ממועד המכירה. הפירוט המלא, כולל דוגמאות, מופיע במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

בנושא ההפסדים, המשקיע הישראלי נמצא דווקא בעמדה נוחה יותר מזו שמתוכננת בקוריאה. הפסדי הון שמומשו מקוזזים מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות מול רווחי הון עתידיים, בעוד שבהצעה הקוריאנית הקיזוז מוגבל לשלוש שנים.

הפסדים, טופס 1399 וקרנות: הצד המעשי למשקיע הישראלי

נניח שמכרתם השנה ביטקוין ברווח של 10,000 דולר, ובאותה שנה מכרתם מניות בהפסד של 4,000 דולר. הרווח החייב יורד ל־6,000 דולר, והמס יוצא 1,500 דולר במקום 2,500. מי שמחזיק פוזיציות בהפסד לקראת סוף השנה יכול לשקול את התזמון של המימוש, אבל כדאי לבדוק את זה מול רואה חשבון לפני שפועלים.

מי שלא רוצה להתעסק בדיווח עצמי יכול לקבל חשיפה למחיר הביטקוין דרך קרנות מחקות ביטקוין, שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה, או דרך קרנות סל ביטקוין אמריקאיות בחשבון ברוקר ישראלי רגיל. בשני המסלולים הבנק או הברוקר מנכה את המס במקור.

למי שעוקב אחרי ההתפתחויות בקוריאה, הנקודה הרלוונטית היא CARF. ככל שחילופי המידע בין מדינות יתרחבו, החזקה בבורסה זרה תהיה שקופה יותר לרשויות המס, ולכן כדאי לשמור כבר עכשיו תיעוד מסודר של מחירי קנייה, מכירות והעברות בין ארנקים.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.