ריפל קיבלה אישור סופי מה־OCC לבנק נאמנות לאומי שינהל את רזרבות RLUSD

ריפל קיבלה ביום שני את האישור הסופי של משרד המפקח על המטבע האמריקאי (OCC, הרגולטור הפדרלי של הבנקים הלאומיים בארה"ב) להפעלת בנק נאמנות לאומי בשם Ripple National Trust Bank, או בקיצור RNTB. האישור משלים תהליך רישוי שבמסגרתו קיבלה החברה אישור מותנה בדצמבר 2025. הוא מאפשר לבנק לנהל את הרזרבות שמגבות את RLUSD, הסטייבלקוין הדולרי של ריפל, ולהציע שירותי משמורת לנכסים דיגיטליים תחת פיקוח פדרלי.

מנכ"ל ריפל, בראד גרלינגהאוס, כתב ב־X: "תמיד אמרנו שקריפטו ובנקים עובדים טוב יותר יחד, כך זה נראה. חדשנות אמיתית, אחריות אמיתית, פיקוח פדרלי".

שלוש הסמכויות של RNTB

לפי ריפל, הבנק החדש קיבל שלוש הרשאות מוגדרות. הראשונה היא ניהול הרזרבות של RLUSD, כלומר הנכסים שאמורים לעמוד מאחורי המטבעות שהונפקו. השנייה היא תפקיד של נאמן בטוחות (collateral trustee) לטובת מחזיקי RLUSD. במונחים פשוטים, הבנק מחזיק את הבטוחות בנאמנות עבור מי שמחזיק את המטבע. השלישית היא משמורת על נכסים דיגיטליים עבור לקוחות.

ההרשאה השנייה היא הרגישה מבחינת מחזיקים. ערכו של סטייבלקוין תלוי באמון שהרזרבות שלו יהיו זמינות לפדייה גם ביום רע. כשגוף בפיקוח פדרלי משמש נאמן לטובת המחזיקים, השאלה מי זכאי לכסף אם משהו משתבש עשויה לקבל מענה ברור יותר.

ההנפקה נשארת בניו יורק

הבנק הפדרלי לא יחליף את מנפיקת המטבע. RLUSD ימשיך להיות מונפק על ידי Standard Custody & Trust Company, חברת נאמנות ייעודית של ריפל שנמצאת בפיקוח מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק (NYDFS).

התוצאה היא מבנה כפול. את המטבע מנפיקה חברה בפיקוח מדינתי, ואת הרזרבות שמגבות אותו מנהל בנק בפיקוח פדרלי. כך נוספת שכבת פיקוח בלי לשנות את הגוף שמנפיק את RLUSD כיום. למוסדות פיננסיים ששוקלים להשתמש במטבע, פיקוח פדרלי על ניהול הרזרבות עשוי להקל על בדיקות הציות.

סירקל כבר בפנים, קוינבייס עדיין ממתינה

ריפל מצטרפת לסירקל, מנפיקת USDC, שקיבלה אישור סופי מה־OCC ביולי. חברות קריפטו אחרות עדיין נמצאות בשלב המותנה:

אצל ריפל עברו כעשרה חודשים בין האישור המותנה לסופי. אין ערובה שהקצב יהיה דומה אצל חברות אחרות, ולכן קשה לדעת מתי קוינבייס, שקיבלה אור ירוק מקדמי באפריל, תגיע לשלב הסופי. ברקע מתנהל גם מאבק משפטי: Cointelegraph מדווח על ארגון סנגור שיוצא נגד תביעה שהגישו בנקים נגד ה־OCC בעניין הרישיונות האלה.

מה בנק נאמנות לאומי לא עושה

השם "בנק" עלול להטעות. לפי ה־OCC, בנק נאמנות לאומי הוא מוסד בעל רישיון פדרלי שעיסוקו המרכזי הוא החזקה וניהול של נכסים עבור לקוחות. בשונה מבנק מסחרי רגיל, רוב בנקי הנאמנות הלאומיים לא מקבלים פיקדונות, לא נותנים הלוואות ואינם מבוטחים על ידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC).

לכן RLUSD לא הופך לפיקדון בנקאי מבוטח בעקבות האישור. מי שמחזיק את המטבע לא מקבל חשבון עם ביטוח ממשלתי. הפיקוח הפדרלי מוסיף שכבת אחריות על ניהול הרזרבות, ועדיין כדאי לבחון את הסיכון כמו בכל סטייבלקוין אחר.

בשוק עצמו התמונה פחות חגיגית. לפי Cointelegraph, תזרימי XRP לבורסות ב־30 הימים האחרונים עברו 6 מיליארד טוקנים, בזמן שלווייתנים (מחזיקים גדולים) עומדים מהצד. העברת מטבעות לבורסות נקראת בדרך כלל כהכנה אפשרית למכירה.

מחזיקים XRP או RLUSD מישראל

האישור ניתן לחברת ריפל ולא למטבע XRP. הוא נוגע לאמון במערך הסטייבלקוין ובשירותי המשמורת של החברה, ולא משנה את הכלכלה של הרשת עצמה. כדאי להפריד בין השניים לפני שאתם מגיבים לכותרת. את המחיר העדכני תוכלו לבדוק בשער הריפל המלא.

הקרנות המחקות שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024 עוקבות אחרי מחיר הביטקוין, כך שמי שרוצה להחזיק XRP יצטרך בדרך כלל לקנות את המטבע עצמו. אחת האפשרויות בתוך המערכת הבנקאית היא הוריזון, חברת הבת של אלטשולר שחם, שמוכרת מטבעות בפועל בעמלה של 2% עד 4.95% לפעולה. בדקו מראש אילו מטבעות זמינים אצל כל ספק.

מבחינת מס, רווח ממכירת XRP מחויב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. נניח שקניתם XRP ב־10,000 שקל ומכרתם ב־14,000 שקל. הרווח הוא 4,000 שקל, והמס עליו 1,000 שקל. אם באותה שנה מימשתם הפסד הון של 1,500 שקל על נכס אחר, הרווח החייב יורד ל־2,500 שקל והמס ל־625 שקל. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על קריפטו.

כשאתם מעבירים כסף מבורסה בחו"ל לחשבון בישראל, צפו לבקשות לתיעוד מקור הכספים. חוזר בנק ישראל 2862 מבטל את חובת הבדיקה מעל 100,000 שקל בשנה ומחליף אותה בבדיקה מבוססת סיכון, אבל רק החל מ־1 במאי 2027. עד אז הכלל הישן בתוקף. במסגרת החדשה, שימוש בספק מורשה מוריד את רמת הסיכון שהבנק מייחס להעברה.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.