דיווח: Bits of Gold קיבלה אישור להנפיק את BILS, סטייבלקוין שקלי המגובה ברזרבות בישראל
לפי פרסומים שצוטטו ב-ice, Bits of Gold קיבלה אישור להנפיק את BILS, מטבע דיגיטלי צמוד לשקל עם רזרבות בישראל. אילו פרטים כבר פורסמו, אילו עדיין חסרים, ואיך זה נוגע למי שמחזיק דולרים דיגיטליים.
לפי פרסומים שצוטטו באתר ice ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, חברת Bits of Gold קיבלה אישור להנפיק את BILS, סטייבלקוין הצמוד לשקל ומגובה ברזרבות בישראל. סטייבלקוין הוא אסימון דיגיטלי שערכו מקובע למטבע רגיל, ובמקרה של BILS כל יחידה אמורה לייצג שקל אחד. הידיעה התפרסמה ביום הבחירות, כשישראלים הגיעו לקלפיות, ועל רקע התחזקות של השקל מול המטבעות המרכזיים. ב-ice בחרו לכותרת את הצירוף "ישראל בוחרת קריפטו", ושאלו אם מדובר בצעד ראשון בדרך לשימוש רחב בשקלים ברשתות הבלוקצ'יין.
הניסוח בדיווח זהיר: לפי ice, "פרסומים מעידים" על האישור, ולא מדובר בהודעה רשמית מפורטת. לכן כדאי להפריד בין מה שכבר נאמר לבין מה שעדיין פתוח.
מה ידוע על BILS ומה עדיין חסר
| נושא | מה פורסם | מה לא פורסם |
|---|---|---|
| המנפיקה | Bits of Gold | מבנה החברה המנפיקה בפועל |
| הצמדה | לשקל | מנגנון שמירת היחס 1:1 |
| גיבוי | רזרבות בישראל | באילו נכסים ואצל איזה גוף |
| אישור | התקבל, לפי הדיווח | מי הרגולטור שאישר |
| טכנולוגיה | מטבע בבלוקצ'יין | על איזו רשת או רשתות |
| השקה ופדייה | לא צוין | מועד, עמלות ותנאי המרה חזרה לשקלים |
שורת הרזרבות ראויה לתשומת לב מיוחדת. רוב הסטייבלקוינים הגדולים בשוק צמודים לדולר, והנכסים שמגבים אותם מוחזקים בדרך כלל מחוץ לישראל. מיקום הרזרבות משפיע על המערכת המשפטית שאליה יפנה מחזיק אם המנפיק ייקלע לקשיים, ולכן גיבוי מקומי עשוי לקרב את המוצר לסביבה המשפטית והבנקאית שהמשקיע הישראלי מכיר. עד שיפורסם אצל מי בדיוק יושבים הנכסים, ההבטחה הזו נשארת ברמת הכותרת.
שקל על בלוקצ'יין מול דולר דיגיטלי: חשבון של שער חליפין
ישראלים רבים שמחזיקים כסף "בצד" בתוך עולם הקריפטו עושים זאת בסטייבלקוינים דולריים. זה נוח למסחר, אבל מכניס חשיפה לדולר שלא תמיד שמים לב אליה. כשהשקל מתחזק, כפי שדווח ב-ice, הערך השקלי של הדולרים הדיגיטליים נשחק גם אם לא נגעתם בהם.
דוגמה להמחשה, עם שערים היפותטיים: נניח שאתם מחזיקים 20,000 יחידות של סטייבלקוין דולרי, והדולר יורד מ-3.30 ל-3.15 שקלים. לפני הירידה ההחזקה שווה 66,000 שקל (20,000 כפול 3.30). אחריה היא שווה 63,000 שקל (20,000 כפול 3.15). ההפסד בשקלים הוא 3,000 שקל, כ-4.5% מהסכום, בלי שום תנודה במחיר של הקריפטו עצמו. אותו סכום שהיה מוחזק ב-66,000 יחידות של אסימון שקלי היה נשאר 66,000 שקל, לפני עמלות.
הכיוון ההפוך נכון באותה מידה: אם השקל ייחלש, מי שהחזיק דולרים דיגיטליים ירוויח מהפרש השער. אסימון שקלי מתאים למי שחושב בשקלים, משלם הוצאות בשקלים ורוצה לחנות בין עסקאות בלי להמר על שער הדולר.
ציר הזמן מול הבנקים בישראל
הדיווח על BILS מגיע כשלושה שבועות אחרי שינוי מהותי ביחס של הבנקים לכספים שמקורם בקריפטו:
- 7 באוקטובר 2026: בנק ישראל פרסם בנוסח סופי את חוזר 2862, המתקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411.
- 27 באוקטובר 2026: פרסומים על אישור להנפקת BILS.
- 1 במאי 2027: התיקון להוראה 411 נכנס לתוקף.
עד 1 במאי 2027 עדיין חל הכלל הישן, שמחייב בדיקת מקור כספים ומסלול המטבעות מעל 100,000 שקל בשנה. אחרי התאריך הזה בנק לא יוכל לסרב לתת שירותי תשלום רק משום שהכסף הגיע מקריפטו, הבדיקה הקשיחה תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון, והבנקים לא יוכלו להחזיק רשימה סגורה של מטבעות מותרים. עבור אסימון חדש כמו BILS, המשמעות היא שבנק לא יוכל להסתמך על רשימה סגורה כדי לפסול אותו. לפי החוזר, עבודה מול נותן שירות ישראלי מורשה (או נותן שירות זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה) מורידה את רמת הסיכון בעיני הבנק, בעוד שמיקסרים, מטבעות אנונימיות, בורסות לא מפוקחות ומדינות בסיכון גבוה מעלים אותה. הפירוט המלא נמצא בכתבה שלנו על תיקון הוראה 411.
בישראל, נותני שירותים בנכסים דיגיטליים מקבלים רישיון מרשות שוק ההון, ורשות ניירות ערך מפקחת על קרנות וניירות ערך. הדיווח של ice לא מציין איזה גוף נתן את האישור ל-BILS, ובלי המידע הזה קשה לדעת באיזו מסגרת פיקוחית בדיוק יפעל המטבע.
לפני שאתם ממירים שקלים ל-BILS
כל עוד פרטי ההשקה לא פורסמו, אלה השאלות שכדאי להציב מול המנפיקה ומול עצמכם:
- ודאו שקיים מנגנון פדייה ישיר בשער של שקל ליחידה, ובדקו מי זכאי לו, באיזה מינימום ובאיזו עמלה.
- בקשו לדעת אצל איזה גוף מוחזקות הרזרבות, באילו נכסים, והאם יפורסמו דוחות ביקורת תקופתיים.
- בררו על איזו רשת מונפק האסימון ואם הארנק שלכם תומך בה. העברה לכתובת ברשת הלא נכונה עלולה להיגמר באובדן הכסף.
- שמרו תיעוד של כל העברה מהבנק ואליו. עד 1 במאי 2027 סכומים מצטברים מעל 100,000 שקל בשנה עדיין מחייבים בדיקת מקור כספים.
- בדקו את ההשלכות המיסויות. רווח של יחיד ממכירת קריפטו חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה (שלא דרך קרן) מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. השאלה אם המרה של ביטקוין לאסימון שקלי נחשבת אירוע מס לא נדונה בפרסומים, ולכן כדאי לשאול רואה חשבון לפני שמבצעים המרה גדולה. פירוט נוסף תמצאו במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.
הפסדי הון ממומשים מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסדים שלא נוצלו עוברים לשנים הבאות. מי שמתכנן להמיר החזקות קריפטו לשקל דיגיטלי לפני סוף השנה יכול לשלב את התכנון הזה עם מימוש הפסדים קיימים.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
