פטריק וויט עוזב את תפקיד יועץ הקריפטו בבית הלבן, וחוק Clarity נשאר תקוע

פטריק וויט מסיים את תפקידו כיועץ הקריפטו הבכיר של הבית הלבן. את הידיעה פרסם אתר The Block ב-14 באוקטובר 2026, ובאותה כותרת צוין גם ההקשר: חוק Clarity, הצעת החוק שאמורה להסדיר את מבנה שוק הקריפטו בארה״ב, נתקע. ב-The Block תיארו את המהלך כשינוי נוסף בהנהגה, כלומר תיק הקריפטו בבית הלבן מחליף ידיים שוב.

עוד תחלופה בתיק הקריפטו של הממשל

יועץ קריפטו בבית הלבן משמש בדרך כלל גורם מתווך בין הממשל, הקונגרס והתעשייה. הוא מתאם עמדות, דוחף הצעות חוק ומשכנע חברי קונגרס לתמוך בהן. כשמי שמחזיק במשרה מתחלף, הקשרים האישיים שנבנו עם צוותי הוועדות ועם נציגי הענף עלולים להיקטע.

הניסוח של The Block, שלפיו ההנהגה משתנה "שוב", מרמז שאין כאן אירוע בודד. תחלופה חוזרת בתפקיד כזה מקשה על משקיעים וחברות להעריך עד כמה הממשל מחויב לסדר העדיפויות שהציג בתחום. בשלב זה אין בידינו מידע מאומת על הסיבות לעזיבה, על זהות מי שיחליף את וויט או על מועד הכניסה של מחליף.

מה מונח על הכף בחוק Clarity

חקיקת "מבנה שוק" היא המונח האמריקאי למסגרת שקובעת מי מפקח על מה בעולם המטבעות הדיגיטליים. השאלה המרכזית היא מתי טוקן נחשב נייר ערך שנמצא תחת פיקוח רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), ומתי הוא סחורה שבסמכות הרשות לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים (CFTC). מההגדרה הזו נגזרות חובות הרישום של בורסות, כללי הגילוי של מנפיקי טוקנים והאופן שבו מתווכים יכולים להציע מוצרים ללקוחות.

בלי חוק כזה, השוק האמריקאי ממשיך לפעול בעיקר על בסיס פרשנות של רגולטורים ופסיקות בתי משפט, שיכולות להשתנות עם כל החלפת ממשל. הביטקוין עצמו נחשב בארה״ב סחורה כבר שנים, ולכן הוא חשוף פחות לשאלת הסיווג. הלחץ מורגש יותר אצל טוקנים של פרויקטים, אצל פלטפורמות מסחר אמריקאיות ואצל חברות שמחכות לכללים ברורים לפני שהן משיקות מוצרים חדשים. גם סוגיות סביב סטייבלקוינס ותשתיות מסחר נקשרות לעיתים קרובות לדיון על מבנה השוק.

כשהיועץ הבכיר של הממשל עוזב בדיוק כשהחוק תקוע, גדל הסיכון שהצעת החוק תאבד מומנטום. מצד שני, מחליף עם קשרים טובים בקונגרס יכול להחיות אותה. כרגע אין מספיק מידע כדי לקבוע לאיזה כיוון זה ילך.

מה ידוע ומה עדיין פתוח

מי שעוקב אחרי הנושא יכול לשים לב לשני סימנים בשבועות הקרובים: מינוי מחליף ומידת הבכירות שלו, והאם ראשי הוועדות הרלוונטיות בקונגרס קובעים מועדים לדיונים על הצעת החוק.

המשקיע הישראלי מול העיכוב בוושינגטון

למשקיע בישראל אין חשיפה ישירה לחוק אמריקאי, אבל חלק מהמוצרים שהוא קונה קשורים לשוק האמריקאי. קרנות הסל של ביטקוין שנסחרות בארה״ב זמינות דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר ישראלי, והקרנות המחקות ביטקוין שנסחרות כאן מאז 31 בדצמבר 2024 עוקבות אחרי מחיר שנקבע בשווקים הגלובליים. כשהרגולציה בארה״ב מתעכבת, תנודתיות סביב חדשות מוושינגטון עלולה להגיע גם לתיק שלכם.

בתקופה כזו כדאי לבדוק כמה אתם משלמים על החשיפה. נניח שאתם משקיעים 40,000 ש״ח. בקרן מחקה ביטקוין עם דמי ניהול של כ-0.2% בשנה, העלות השנתית היא כ-80 ש״ח. בהוריזון, חברת הבת של אלטשולר שחם שמוכרת מטבעות בפועל בתוך המערכת הבנקאית, העמלה נעה בין 2% ל-4.95% לפעולה. על אותם 40,000 ש״ח מדובר ב-800 עד 1,980 ש״ח על הקנייה בלבד, ועוד עמלה ביום שתמכרו. לאלטשולר שחם אין קרן מחקה ביטקוין. את הגל הראשון של הקרנות האלה השיקו מגדל, מור, איילון, הפניקס (קסם), מיטב ו-IBI.

גם המס משתנה לפי המסלול. נניח שהשקעה של 40,000 ש״ח עולה ל-50,000 ש״ח ואתם מממשים. הרווח הוא 10,000 ש״ח, והמס בשיעור 25% על רווח הון הוא 2,500 ש״ח. בקרן מחקה או בקרן סל אמריקאית הבנק מנכה את המס במקור. במכירה ישירה של מטבעות תצטרכו לדווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. אם התנודתיות הובילה אתכם להפסד ממומש, הוא מתקזז מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, ויתרה שלא נוצלה עוברת לשנים הבאות. הפירוט המלא נמצא במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

מי שמחזיק טוקנים שמעמדם בארה״ב שנוי במחלוקת יכול לשקול מחדש את משקלם בתיק לאור העיכוב בחקיקה, בהתאם לטווח ההשקעה ולסבילות הסיכון שלו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.