JPMorgan, קוקה קולה ודל מצטרפות: כבר 33 חברות מתנגדות לטוקנים של מניותיהן ב־OKXICE

JPMorgan צ'ייס, הבנק הגדול בארצות הברית, הצטרף לרשימת החברות שמסרבות שמניותיהן ייסחרו כטוקנים בפלטפורמה המתוכננת OKXICE TSV. לפי הודעה של הפלטפורמה מ־27 באוקטובר, יחד איתו נוספו קוקה קולה, דל טכנולוגיות, AMD, אדובי, Applied Materials וסנדיסק. שבע החברות האלה מעלות את מספר המתנגדות ל־33, לעומת 26 יום אחד קודם לכן.

המיזם, שותפות של 50-50 בין Intercontinental Exchange (הבעלים של הבורסה של ניו יורק) לבין חברת האחזקות האמריקאית של OKX, מתכנן לאפשר למשתמשים מאושרים לסחור מסביב לשעון במניות אמריקאיות מטוקנות. כל התנגדות נוספת מורידה מניה מהרשימה שהפלטפורמה תוכל להציע.

מ־9 ל־33 בתוך 12 ימים

הרשימה גדלה מהר. כך היא התפתחה לפי ההודעות שפרסמה הפלטפורמה:

בין 15 ל־27 באוקטובר עברו 12 ימים, ובהם נוספו 24 חברות, כלומר ממוצע של שתי התנגדויות ביום. בהודעה המקורית מ־4 באוקטובר הציעה הפלטפורמה 63 מניות מטוקנות של 62 חברות. אי אפשר לחלק פשוט 33 ב־62, כי חלק מהמתנגדות, למשל Wells Fargo ו־Arm, לא הופיעו ברשימה הראשונית. ובכל זאת, מספר המתנגדות כבר מתקרב למחצית מההיצע שהוצג בהודעה הראשונה.

בין המתנגדות הקודמות נמצאות מיקרוסופט, אלפבית, גולדמן סקס, Wells Fargo, אינטל ואורקל. JPMorgan הוא הבנק הגדול השלישי שמתנגד, אחרי גולדמן ו־Wells Fargo.

איך עובד הפטור של ה־SEC, ולמה מכתב אחד מספיק

רשות ניירות הערך האמריקאית פרסמה בספטמבר את מה שמכונה "פטור החדשנות", אחרי שחוק Clarity נתקע בסנאט. לפי הצו, פלטפורמה שרוצה להציע גרסה מטוקנת של מניה, שיצר צד שלישי שאינו קשור לחברה, חייבת להודיע לחברה מראש. אם החברה מתנגדת בכתב בתוך 30 יום, המניה לא תיסחר שם.

למנגנון יש מגבלה מובנית: ההתנגדות חלה רק על הפלטפורמה שקיבלה אותה. פלטפורמות אחרות אינן מושפעות ממנה. ההודעות שפרסמה OKXICE לא חשפו את הנימוקים של החברות, כך שקשה לדעת אם מדובר בהסתייגות עקרונית מטוקניזציה של מניות על ידי צד שלישי או בהתנגדות ספציפית למבנה של המיזם הזה.

נאסד"ק, שקיבלה אישור מה־SEC לפיילוט משלה בתחום ניירות הערך המטוקנים, כבר הודיעה שתוציא את המניות שלה מתחולת הפטור.

מי עדיין שותקת

חלק מהשמות הגדולים בשוק האמריקאי, אנבידיה, טסלה, אפל ואמזון, לא הגישו התנגדות עד עכשיו. עבור פלטפורמה שמבוססת על מסחר מסביב לשעון, מניות טכנולוגיה גדולות שמגיבות לחדשות גם כשוול סטריט סגורה הן חלק מרכזי מהעניין, ולכן ההחלטה שלהן תשפיע מאוד על האטרקטיביות של המוצר.

מה ייסחר בפלטפורמה, ואיזו הגנה חסרה

המבנה הטכני של המיזם שואב מעולם ה־DeFi. העסקאות אמורות להתבצע בבריכות Uniswap v4 עם הרשאות, כלומר פתוחות רק למשתמשים מאושרים, על הבלוקצ'יין XLayer של OKX. המניות המטוקנות ייסחרו מול סטייבלקוינים כמו USDC, מטבעות דיגיטליים שערכם צמוד לדולר.

בהודעות קודמות של הפלטפורמה הופיעה אזהרה מהותית: לא ברור אם מניות מטוקנות שמוחזקות בארנק בשליטה עצמית יהיו מכוסות על ידי SIPC, הגוף האמריקאי שמגן על לקוחות כאשר ברוקר קורס, במקרה שהברוקר־דילר של מנפיק הטוקן ייכשל. מי שמחזיק מניה רגילה בחשבון אצל ברוקר אמריקאי נהנה מהגנה מוכרת. מי שמחזיק טוקן בארנק משלו עלול לגלות שההגנה הזו לא חלה עליו.

משקיעים ישראלים מול מניות מטוקנות

אם אתם עוקבים אחרי טוקניזציה כדי להחזיק את אפל או מיקרוסופט מחוץ לשעות המסחר, כדאי לדעת שכבר היום אפשר לקנות מניות אמריקאיות, וגם קרנות סל ביטקוין ואת'ריום אמריקאיות, דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר ישראלי, והמס מנוכה במקור. המסחר שם מוגבל לשעות הבורסה, אבל המסגרת המשפטית ברורה.

כמה נקודות שכדאי לבדוק לפני שאתם מתקרבים לפלטפורמה כזו, אם וכאשר תיפתח:

• האם המניה שמעניינת אתכם בכלל זמינה, או שהחברה כבר הגישה התנגדות.
• מי מנפיק הטוקן, ואיזו זכות משפטית יש לכם על המניה שמאחוריו.
• מה קורה להחזקה שלכם אם מנפיק הטוקן או הברוקר שלו נכשל, בהתחשב באזהרה לגבי SIPC.
• איך תתעדו את העסקאות לצורך דיווח מס בישראל. רווחים ממטבעות דיגיטליים ממוסים ב־25% מס רווח הון, אבל הסיווג של מניה מטוקנת שנסחרת מול סטייבלקוין אינו מובן מאליו, ושווה להתייעץ עם יועץ מס לפני שמתחילים.

מי שמוכרים קריפטו ישירות כדי לממן מסחר כזה צריכים לדווח על המכירה בטופס 1399 בתוך 30 יום, כמוסבר במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.