רגולטור הבנקים האמריקאי קורא לבנקים הקהילתיים להנפיק סטייבלקוינים לקראת כניסת חוק GENIUS לתוקף

משרד המפקח על המטבע בארצות הברית (OCC), הרגולטור הפדרלי של הבנקים הלאומיים, פנה ביום שני לבנקים הקהילתיים במדינה וקרא להם להיכנס לשוק הסטייבלקוינים של תשלומים. הפנייה פורסמה ברשת X, כמה ימים אחרי שהרגולטור השלים את הכללים ליישום חוק GENIUS, החוק הפדרלי שמסדיר סטייבלקוינים המיועדים לתשלומים ושאכיפתו מתחילה בינואר הקרוב.

"בנקים קהילתיים מעוניינים מוזמנים לשקול הגשת בקשה להפוך, או שחברה בת שלהם תהפוך, למנפיק מורשה של סטייבלקוין תשלומים, בהתאם לנסיבות", כתב ה־OCC. לדבריו, הוא "מעודד פיתוח של יכולות סטייבלקוין תשלומים בתוך מגזר הבנקאות הקהילתית".

בנקים קהילתיים הם הבנקים המקומיים והאזוריים הקטנים של ארה"ב, אלה שמממנים עסקים קטנים, חקלאים ומשכנתאות בעיירות. אם מספיק בנקים כאלה ייכנסו לשוק הסטייבלקוינים, הם עשויים לאתגר את נתח השוק של חברות הקריפטו והמוסדות הפיננסיים שפועלים בו כיום.

לוח הזמנים של GENIUS

השם המלא של החוק הוא Guiding and Establishing National Innovation for US Stablecoins. הוא קובע מסגרת שבה סטייבלקוין לתשלומים מונפק בידי "מנפיק מורשה", והכללים של ה־OCC מגדירים בפועל איך בנק או חברה בת שלו יכולים להגיש בקשה למעמד הזה.

מבחינת לוח הזמנים, נותרו כשלושה חודשים עד תחילת האכיפה. בנק שישקול להיענות לקריאה יצטרך להחליט אם להגיש בקשה בעצמו או דרך חברה בת.

הרגולטור מחזר אחרי בנקים שתובעים אותו

הפנייה מגיעה על רקע יחסים מתוחים. מוקדם יותר החודש הגיש ה־ICBA (Independent Community Bankers of America) תביעה נגד ה־OCC בגלל אישור בקשות רישיון בנקאי (charter) של חברות קריפטו. לפי התביעה, לחברות הקריפטו יש יתרון על פני הבנקאים הקהילתיים משום שהן אינן כפופות לאותן דרישות רגולטוריות.

במקביל, קבוצות רבות שמייצגות את ענף הבנקאות התנגדו לכללים שה־OCC הציע בנוגע לתשואה על סטייבלקוינים, כלומר האפשרות שמחזיקי האסימון יקבלו ריבית או תגמול על היתרה. חלק מהן טענו שהכללים המוצעים סותרים את כוונת הקונגרס בחקיקת GENIUS. בענף הבנקאות נשמע לא פעם החשש שאסימון דולר שמשלם תשואה ימשוך כסף מפיקדונות, שעליהם נשענות ההלוואות של בנקים קטנים.

אפשר לקרוא את הקריאה של ה־OCC כהזמנה לבנקים הקהילתיים להצטרף לשוק שעליו הם מתווכחים איתו.

החוק עצמו ממשיך לעורר מחלוקת בוושינגטון. לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, יועץ קריפטו לשעבר של טראמפ הרוויח אחרי שסייע להעביר את החוק.

אפקט GENIUS מחוץ לארה"ב

החוק האמריקאי כבר משמש נקודת ייחוס לרגולטורים אחרים. קנדה פתחה התייעצות ציבורית על סטייבלקוינים וציינה את GENIUS כחלק מהנימוקים. באירופה, בכיר בבנק המרכזי האירופי הציג את היורו הדיגיטלי ככלי מרכזי להגנה על "הריבונות" של האיחוד.

מה כדאי לבדוק אם אתם מחזיקים דולרים דיגיטליים מישראל

הקריאה של ה־OCC היא הזמנה להגיש בקשות, ועדיין לא ידוע אילו בנקים יגישו, מתי יופיעו אסימונים כאלה ואילו בורסות או ארנקים יתמכו בהם. אם אתם משתמשים בסטייבלקוינים כדי לחנות כסף בין עסקאות או כדי להעביר דולרים, יש כמה דברים שכדאי לעקוב אחריהם:

• מי המנפיק ומי מפקח עליו. עם תחילת האכיפה של GENIUS, למעמד של "מנפיק מורשה" צפויה להיות משמעות. כשמופיע אסימון חדש, בדקו מי עומד מאחוריו לפני שאתם מעבירים אליו סכום משמעותי.
• הוויכוח על התשואה. מוצרים שמציעים היום ריבית על יתרות דולר דיגיטליות עשויים להיות מושפעים מהאופן שבו יוסדר נושא התשואה על סטייבלקוינים בארה"ב.
• ההעברה חזרה לבנק בישראל. בנקים ישראליים נוטים לעכב או לתחקר העברות שמגיעות מבורסות קריפטו בחו"ל ומבקשים מסמכים על מקור הכספים. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה חובת בדיקת מקור הכספים ונתיב המטבעות מעל 100,000 ש"ח בשנה. מאותו מועד, לפי חוזר 2862 של בנק ישראל, הבדיקה תהיה מבוססת סיכון, ושימוש בספק מורשה (ישראלי, או זר ממדינה שאינה בסיכון גבוה) מוריד את רמת הסיכון. המדריך שלנו על מכירת ביטקוין והעברת הכסף לחשבון הבנק מפרט אילו מסמכים כדאי להכין.
• מס. רווחי הון ממטבעות דיגיטליים של יחיד בישראל ממוסים ב־25%, ומכירה ישירה מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. הפרטים נמצאים במדריך המס על קריפטו בישראל.

נותר לראות כמה בנקים קהילתיים יגישו בקשות עד ינואר, ואיך התביעה של ה־ICBA והוויכוח על התשואה ישפיעו על קצב הכניסה שלהם לשוק.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.