הפד ויפן העלו ריבית, וביטקוין קפץ ל-81 אלף דולר
ההעלאה הראשונה של הפד מאז 2023 הגיעה עם תחזית רכה, והעלאת הריבית ביפן לא פירקה את טרייד הקארי. בדרך חוסלו יותר מ-445 מיליון דולר בפוזיציות שורט.
על הנייר, זה היה אמור להיות שבוע רע לביטקוין. ביום שלישי נכשל חוק CLARITY בסנאט, ביום רביעי העלה הפדרל ריזרב את הריבית לראשונה מאז 2023, וביום שישי לפנות בוקר העלה אותה גם הבנק המרכזי של יפן. ובכל זאת, עד אחר הצהריים של אותו יום שישי נסחר ביטקוין מעל 81 אלף דולר. זו קפיצה של כמעט 6% ביום אחד, ויותר מ-8% מהשפל של אמצע השבוע, שהיה מתחת ל-75 אלף.
חלק מההסבר נמצא בתחזיות שפרסם הפד לצד ההחלטה. את השאר צריך לחפש בשוק הנגזרים ובטוקיו.
העלאה של 0.25% ותחזית רכה
הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח העלתה ביום רביעי את הריבית ב-0.25%, לטווח של 3.75% עד 4%. ההחלטה התקבלה פה אחד, 12 מול 0, והייתה צפויה כמעט לחלוטין: לפי כלי FedWatch של CME, המסחר תמחר הסתברות של 93% להעלאה, לעומת פחות מ-50% חודש קודם.
את הפד הזיזו נתוני האינפלציה של אוגוסט, כפי שדיווחה Decrypt:
| מדד | יולי | אוגוסט |
|---|---|---|
| מדד המחירים ליצרן (PPI), שנתי | 4.8% | 5.4% |
| מדד המחירים לצרכן (CPI), שנתי | 3.4% | 3.4% |
| CPI, שינוי חודשי | 0.1% | 0.4% |
| אינפלציית ליבה, חודשי | 0.2% | 0.3% |
ברקע עמד מחיר הנפט, שעבר את 100 הדולר לחבית לראשונה מאז יולי בעקבות העימות עם איראן. הבנזין לבדו אחראי לשליש מהעלייה החודשית במדד המחירים לצרכן.
ההפתעה של השוק הגיעה מהתחזיות ולא מההחלטה. "תרשים הנקודות", שבו חברי הוועדה מסמנים את התחזית שלהם לריבית העתידית, הצביע על ריבית חציונית של 4.1% עד סוף 2027. המשמעות היא עוד העלאה אחת לכל היותר, ולא מחזור הידוק ארוך. ביטקוין, שנסחר סביב 75,200 דולר לפני ההודעה, בדק את אזור התמיכה, ספג והתחיל לטפס.
ההחלטה גם רגישה פוליטית. היו"ר קווין וורש, שמונה במאי, הגיע לתפקיד אחרי שטראמפ אמר שהוא רוצה מישהו ש"רוצה להוריד ריבית". בשבועיים שלפני ההחלטה לחצו טראמפ, סגן הנשיא ונס ושר האוצר בסנט בפומבי להורדת ריבית, אבל הוועדה בראשות וורש העלתה אותה.
ביטקוין לאורך השבוע, יום אחר יום
| יום | אירוע | ביטקוין |
|---|---|---|
| שלישי, 15.9 | חוק CLARITY נכשל בסנאט, 49 מול 50 | צונח מתחת ל-75 אלף דולר |
| רביעי, 16.9 | הפד מעלה ל-3.75% עד 4% | כ-75,200 לפני ההודעה, מחזיק מעל התמיכה |
| חמישי, 17.9 | זרימה חיובית של 159.5 מיליון דולר לקרנות הסל | כ-76.5 אלף |
| שישי, 18.9 | בנק יפן מעלה ל-1.25%; סחיטת שורטים | מעל 81 אלף דולר |
הריבית ביפן נכנסת לתוקף ב-24 בספטמבר
בנק יפן העלה ביום שישי את הריבית מ-1% ל-1.25%, ברוב של 7 מול 2. ההחלטה חשובה לקריפטו בגלל "טרייד הקארי", שבו משקיעים לווים ין בריבית נמוכה וקונים בכסף נכסים מניבים יותר ברחבי העולם. כשהריבית ביפן עולה או כשהין מתחזק, הטרייד מתפרק, והמשקיעים מוכרים נכסי סיכון כדי להחזיר את ההלוואות.
בינתיים זה לא קרה. לפי CryptoSlate, הין דווקא נחלש לשפל של שבועיים, 157.84 ין לדולר, כי שני המתנגדים וההנחיה הזהירה של הנגיד אואדה אכזבו את מי שציפה למסר ניצי יותר. ביטקוין עלה מ-76,961 דולר ברגע ההודעה ל-77,383 כעבור 36 דקות, והמשיך משם. אבל הריבית החדשה נכנסת לתוקף רק ב-24 בספטמבר. התחזקות חדה של הין לצד ירידה במניות ובקריפטו תהיה הסימן לכך שהפירוק התחיל.
445 מיליון דולר בשורטים: איך נראה חיסול במספרים
לפי Decrypt, בתוך יממה חוסלו יותר מ-445 מיליון דולר בפוזיציות שורט בשוק הקריפטו, מתוכם כ-230 מיליון בביטקוין. שורט הוא הימור על ירידה, ורובו נעשה במינוף. כשהמחיר עולה, הבורסה סוגרת בכוח את הפוזיציות של מי שנגמרו לו הביטחונות, וסגירת שורט פירושה קנייה. הקנייה הכפויה דוחפת את המחיר למעלה ומחסלת את השכבה הבאה של השורטים.
נניח סוחר שפתח שורט על ביטקוין אחד בפתיחת יום שישי, במחיר 76,355 דולר:
| מינוף פי 10 | מינוף פי 20 | |
|---|---|---|
| ביטחונות שהופקדו | 7,636 דולר | 3,818 דולר |
| עלייה שמוחקת את כל הביטחונות | כ-10% | כ-5% |
| הפסד כשביטקוין הגיע ל-80,846 | 4,491 דולר (59% מהביטחונות) | 4,491 דולר, יותר מכל הביטחונות |
| התוצאה | שורד, בקושי | חוסל, בפועל עוד לפני 80 אלף |
בפועל החיסול מגיע מוקדם עוד יותר, כי הבורסות דורשות "ביטחונות שימור" מינימליים. כשאלפי סוחרים נסגרים כך בזה אחר זה, נוצר נר ירוק כמו זה של יום שישי.
זרימות לקרנות הסל מול תשואות אג"ח עולות
קרנות הסל האמריקאיות של ביטקוין חזרו ב-17 בספטמבר לזרימה חיובית של 159.5 מיליון דולר, בהובלת IBIT של בלאקרוק, אחרי יומיים של יציאות (לפי Farside Investors). ממוצע 50 הימים עדיין מעל ממוצע 200 הימים, "צלב הזהב" שנוצר בסוף השבוע הקודם. מדד ה-RSI עומד על 63.3, חיובי אבל עוד לא ב"קנייה-יתר" שמעל 70. גם זאק פנדל מ-Grayscale והאנליסט ג'יימס צ'ק חזרו השבוע על ההערכה שהשפל של 58 אלף דולר מוקדם יותר השנה היה תחתית המחזור.
מנגד, יום אחד של זרימות חיוביות עדיין רחוק ממגמה. נתוני הכלכלה האמריקאית ביום שישי היו חלשים, והייצור התעשייתי לא זז באוגוסט מול צפי לעלייה של 0.3%, אבל התשואה על אג"ח ל-10 שנים דווקא עלתה ל-4.976%. חלק מהעלייה בביטקוין נבנה על סגירת שורטים ולא על קונים חדשים, וכשהדלק הזה ייגמר יידרש ביקוש אמיתי כדי להמשיך.
לפי הניתוח הטכני של Decrypt, ההתנגדות נמצאת ב-82,281 דולר, וסגירה מעליה תאשר פריצה. התמיכה הראשונה ב-75,569, והמשמעותית יותר ב-68,858. שבירה שלה תעמיד בספק את כל המבנה השורי.
HYPE בשיא, סולאנה עלתה 12%
העלייה לא נעצרה בביטקוין. לפי נתוני Cointelegraph, ביום שישי אחר הצהריים נסחר את'ריום סביב 2,630 דולר (עלייה של יותר מ-7%), סולאנה סביב 113 דולר (כ-12%), ו-XRP סביב 1.40 דולר. הבולט מכולם היה HYPE של Hyperliquid, ששבר שיא חדש מעל 90 דולר אחרי שהפלטפורמה השיקה שירות הלוואות מובנה. מדד הפחד והחמדנות, שעמד על 69 יום לפני החלטת הפד, צנח ביום ההחלטה ל-51, אזור ניטרלי.
ביטקוין מגיב למאקרו, והמינוף מחמיר את זה
השבוע הזה הדגים למחזיקים לטווח ארוך עד כמה ביטקוין מגיב היום בעיקר למאקרו: ריביות, אינפלציה, נפט וין. מי שמכר ביום שלישי בגלל כותרת על הסנאט קנה בחזרה ביוקר ביום שישי.
לסוחרים במינוף, הטבלה למעלה מתארת מה שקרה בפועל. מינוף פי 20 על ביטקוין אומר שתנועה של 5%, תנועה של יום רגיל, מוחקת את הפוזיציה. התאריך שכדאי לסמן הוא 24 בספטמבר, כשהריבית ביפן נכנסת לתוקף.
שער הדולר-שקל והמס על הרווח
ביטקוין מתומחר בדולרים, ולכן גם אם המחיר עולה ב-10%, התשואה בשקלים תלויה גם בשער הדולר-שקל באותה תקופה. מי שמחזיק דרך קרן נאמנות ישראלית עוקבת ביטקוין חשוף לאותו אפקט.
רווח ממכירה ממוסה במס רווח הון של 25% ברוב המקרים, ומי שסוגר פוזיציות נגזרים ברווח צריך לדווח גם עליהן. הפירוט המלא במדריך המס שלנו.
עדכון, 23 בספטמבר: ההתנגדות נפרצה והזרימות הוכפלו
שלוש הנקודות שסומנו כאן למעקב קיבלו תשובה תוך ארבעה ימי מסחר.
ההתנגדות ב-82,281 דולר נפרצה ביום שני, 21 בספטמבר. ביטקוין עבר את 85 אלף הדולר, כ-648 מיליון דולר בפוזיציות שורט חוסלו, וביום רביעי הוא נגע לזמן קצר ב-87 אלף לפני שנסוג לאזור 84 אלף. בשלב הזה נמחקו גם כ-280 מיליון דולר בפוזיציות לונג, כלומר המינוף שתואר כאן פעל לשני הכיוונים באותו שבוע.
הזרימות לקרנות הסל לא רק נמשכו, הן קפצו. ביום שני נכנסו 999 מיליון דולר נטו, הזרימה היומית הגבוהה מאז 6 באוקטובר 2025, וביום שלישי עוד 715 מיליון. סך הנכסים בקרנות הספוט האמריקאיות הגיע לכ-111 מיליארד דולר.
הריבית ביפן עדיין נכנסת לתוקף ב-24 בספטמבר, ומבחן טרייד הקארי שתואר כאן נותר פתוח. יום אחריו, ב-25 בספטמבר, פוקעות בדריביט אופציות ביטקוין בהיקף כ-16 מיליארד דולר. הפירוט המלא נמצא בכתבה על הפריצה וזרימות קרנות הסל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה מהווה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
