ה־CFTC פותחת את וול סטריט לחוזים פרפטואליים על מניות, וסיטדל ו־Cboe כבר בבית המשפט
הרגולטור האמריקאי אישר מסחר בחוזים עתידיים ללא פקיעה על מניות בודדות, מוצר שנולד בבורסות הקריפטו, ובאותו יום הוגשה נגדו תביעה.
ועדת המסחר בחוזים עתידיים של ארה״ב (CFTC) הודיעה ביום שלישי, 3 בנובמבר, שחוזים עתידיים פרפטואליים על מניות בודדות יכולים להיסחר בבורסות אמריקאיות מוסדרות. לפי Cointelegraph ו־Decrypt, זו הפעם הראשונה שהמכשיר הזה, שצמח בבורסות קריפטו, נכנס לשוק המניות המוסדר בארה״ב. יו״ר הוועדה, מייקל סליג, כתב בהודעתו שהחוזים נחשבים מאושרים לפי תקנה 40.3 של ה־CFTC, ושיוכלו להיסחר בבורסות הרשומות גם ב־CFTC וגם ב־SEC כמוצרי חוזים עתידיים על ניירות ערך.
חוזה פרפטואלי, או בקיצור perp, מאפשר לקחת פוזיציה על מחיר נכס בלי להחזיק בו ובלי תאריך פקיעה. כל עוד אתם עומדים בדרישות הביטחונות ובתשלומי המימון (funding, העברות תקופתיות בין הצד הארוך לצד הקצר שמצמידות את מחיר החוזה למחיר הנכס), הפוזיציה הממונפת יכולה להישאר פתוחה ללא הגבלה. בורסת BitMEX הפכה את המכשיר לפופולרי ב־2016, ומאז הוא אחד מכלי המסחר הנפוצים בשוק הביטקוין והאלטקוינים. לפי Decrypt, עד עכשיו הוא היה ברובו מחוץ להישג ידם של סוחרים אמריקאים.
מ־BitMEX לאפל ואנבידיה: איך נבנה האישור
האישור הנוכחי הוא חוליה בשרשרת צעדים שה־CFTC עשתה בחודשים האחרונים. סליג מתאר אותם כחלק ממדיניות מוצהרת להביא את המוצרים הפרפטואליים אל תוך ארה״ב.
| מועד | מה קרה |
|---|---|
| 2016 | BitMEX מפיצה את החוזים הפרפטואליים בשוק הקריפטו |
| מרץ | ה־CFTC וה־SEC חותמות על מזכר הבנות לפיקוח משותף |
| מאי | אישור חוזים פרפטואליים על ביטקוין ל־Kalshi |
| יוני | CME תובעת את ה־CFTC בגלל אישור החוזים על קריפטו |
| 19 באוגוסט | טראמפ אומר שה־CFTC פועלת להכניס את Hyperliquid לארה״ב |
| ספטמבר | קוינבייס, Kalshi ו־Bitnomial מגישות בקשות לחוזים על מניות |
| 3 בנובמבר | אישור החוזים על מניות, ובאותו יום תביעה נגדו |
המפתח המשפטי הוא הסיווג. החוזים אושרו כמוצרי חוזים עתידיים על ניירות ערך לפי חוק המודרניזציה של החוזים העתידיים על סחורות משנת 2000, ולכן הם תחת פיקוח משותף של שתי הרשויות. סליג ייחס למזכר ההבנות ממרץ את סיום חוסר הבהירות בשאלת הסמכות, מצב שיו״ר ה־SEC פול אטקינס תיאר כ״שטח הפקר״ רגולטורי.
חוזה עתידי או סוואפ: על מה נלחמים CME, סיטדל ו־Cboe
חלק מהשחקנים הוותיקים בשוק לא מקבלים את הפרשנות של ה־CFTC. ביוני תבעה הבורסה המרקנטילית של שיקגו, השייכת ל־CME Group, את הרגולטור בטענה שחוזים פרפטואליים על קריפטו צריכים להיות מוסדרים כסוואפים ולא כחוזים עתידיים, ושהוועדה חרגה מסמכותה. להבחנה יש משמעות מעשית, כי על סוואפים עשויות לחול דרישות דיווח, ביטחונות ורישום מחמירות יותר, ואילו חוזים עתידיים נסחרים במסגרת הקיימת של בורסות החוזים. לפי Cointelegraph, ה־CFTC ביקשה בספטמבר לדחות את התביעה בטענה ש־CME לא הוכיחה נזק כספי ויכולה להציע חוזים דומים בעצמה. Decrypt מתאר את התביעה כבר כנדחית.
ביום ההכרזה עצמו, אחר הצהריים, הגישה Capital Markets Alliance תביעה חדשה. בקואליציה חברות Cboe, סיטדל סקיוריטיז ו־Healthy Markets, והן טוענות שהחוזים על מניות הם סוואפים מבוססי ניירות ערך שנמצאים בסמכות ה־SEC. לפי כתב התביעה, ה־CFTC הפרה את חוק הסדרי המינהל כשלא הסבירה כראוי את החלטתה ולא בחנה את ההשפעה על משקיעים. הקואליציה מבקשת גם למנוע מהאישורים להיכנס לתוקף עד להכרעה, ובקשה כזו, אם תתקבל, עלולה לעכב את המסחר עוד לפני שהתחיל.
קוינבייס, Kalshi ו־Hyperliquid בתור למסחר
סליג לא ציין אילו בורסות יציעו את החוזים ולא נתן לוח זמנים. רשימת המתעניינים ידועה בכל זאת. קוינבייס הגישה בקשה לחוזים על מניות כמו אפל, טסלה ואנבידיה. Kalshi, שכבר מחזיקה אישור לחוזים פרפטואליים על ביטקוין ומוכרת כפלטפורמת חוזי אירועים, הגישה בקשה משלה, וכך גם Payward, חברת האם של קרקן, דרך הבורסה Bitnomial. ימים אחריהן הצטרפה OG.com עם הצעה לחוזים שייסחרו מסביב לשעון בימי חול.
סליג חזר על הטיעון שמוטב שסוחרים אמריקאים ייגשו למוצרים האלה תחת הפיקוח של ה־CFTC, במקום ״להיאלץ לפנות לזירות אופשור, שלרוב אינן מפוקחות״. לפי Decrypt, בשבוע שעבר הוא השתמש בפריצה לבייננס כדי לטעון שבורסות אופשור צריכות פיקוח אמריקאי. ברקע עומדת גם הצהרתו של טראמפ מ־19 באוגוסט שה־CFTC פועלת להביא את Hyperliquid, בורסה מבוזרת שמזוהה בעיקר עם חוזים פרפטואליים, לארה״ב ״באופן חוקי ותואם לחלוטין״. אז לא הוצגה תוכנית רשמית מצד ה־CFTC או Hyperliquid.
עבור חברות הקריפטו האמריקאיות יש כאן הזדמנות עסקית. מוצר שצמח בעיקר בזירות אופשור יכול לעבור לבורסות מוסדרות כמו אלה של קוינבייס ו־Kalshi, שיוכלו להציע אותו גם לסוחרי מניות שעד היום לא נחשפו למכשיר ממונף ללא פקיעה.
חוזה פרפטואלי על אנבידיה בחשבון של סוחר ישראלי
כדי להבין את הסיכון, נניח שאתם פותחים פוזיציית לונג בשווי 10,000 דולר על מניה כמו אנבידיה, במינוף פי 5. הביטחונות שתפקידו הם 2,000 דולר. עלייה של 10% במניה מוסיפה לפוזיציה 1,000 דולר, רווח של 50% על ההון שלכם. ירידה של 10% מוחקת 1,000 דולר, מחצית הביטחונות, וירידה של 20% מוחקת את כולם, עוד לפני עמלות (ובפועל החיסול מגיע בדרך כלל מוקדם יותר). נניח בנוסף שיעור מימון של 0.01% שמשולם שלוש פעמים ביום (מבנה נפוץ בבורסות קריפטו, השיעור בפועל משתנה): זה דולר לתשלום, 3 דולר ליום וכ־90 דולר בחודש של אחזקה, כ־4.5% מהביטחונות. בחוזה ללא פקיעה העלות הזו מצטברת כל עוד הפוזיציה פתוחה.
אם תגיעו למוצרים האלה, דרך ברוקר אמריקאי או דרך פלטפורמת קריפטו, בדקו קודם אם הגישה פתוחה לתושבי חוץ ומי הגוף המפקח על הזירה. מבחינת מס, רווחי קריפטו של יחידים בישראל ממוסים כרווח הון בשיעור 25%, והפסדים ממומשים מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל מניירות ערך. לגבי נגזרים על מניות זרות כדאי לברר את אופן הדיווח מול יועץ מס לפני שאתם פותחים פוזיציה. הפרטים על קריפטו, כולל דיווח בטופס 1399 על מכירות ישירות, מופיעים במדריך המס על קריפטו בישראל. ומי שרוצה חשיפה לביטקוין בלי מינוף ובלי מנגנון מימון יכול להסתפק בקרנות המחקות שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה ועם ניכוי מס במקור. אפשרויות נוספות מפורטות במדריך לקניית ביטקוין בישראל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
