הברנט מתקרב ל-112 דולר אחרי דיווח על תוכניות אמריקאיות וישראליות לתקוף שוב באיראן

חוזי הברנט עלו ביום חמישי ב-2.7% ל-111.80 דולר לחבית (נכון ל-8:39 בבוקר שעון החוף המזרחי בארה"ב), אחרי שהניו יורק טיימס דיווח כי צבאות ארה"ב וישראל גיבשו תוכניות מפורטות לסבב תקיפות חדש באיראן. הנפט האמריקאי מסוג WTI טיפס באותה שעה ב-2.21% ל-99.30 דולר. לפי פקידים אמריקאים שדיברו עם העיתון בעילום שם, התכנון למבצע "קצר אך אינטנסיבי" מתקדם, והתקיפות מתוכננות לאחר בחירות האמצע בארה"ב, שייערכו בחודש הבא.

אם אתם מחזיקים קריפטו או מניות בתל אביב, יש כאן שני ערוצי סיכון שפועלים במקביל. האחד הוא הסלמה ביטחונית שנוגעת ישירות לישראל. השני הוא מחיר אנרגיה שמזין את האינפלציה העולמית ועלול לדחות הורדות ריבית.

מה דווח בניו יורק טיימס ומה הבהירה מחלקת המדינה

לצד הדיווח על התוכניות הצבאיות, ארה"ב הורתה לעובדי ממשל שאינם חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב את סעודיה. דובר מחלקת המדינה, טומי פיגוט, כתב ב-X שההוראה חלה על סעודיה בלבד, ודחה דיווחים לפיהם ארה"ב הורתה גם לחלק מהעובדים במדינות נוספות במפרץ לעזוב. הוא הצביע על התגברות התקיפות של החות'ים, הנתמכים בידי איראן, נגד יעדים אזרחיים בממלכה.

ההבהרה של פיגוט מצמצמת את התמונה הגיאוגרפית. ובכל זאת, השוק מגיב בעיקר לתרחיש שעוד לא התממש, תקיפה יזומה באיראן ותגובה אפשרית שתפגע באספקה.

הפרמיה הגאופוליטית במחיר החבית

כדי להבין כמה נוסף ביום אחד, אפשר לשחזר את המחיר שלפני העלייה מתוך אחוזי השינוי:

החישוב פשוט: 111.80 חלקי 1.027 נותן כ-108.86, כלומר כמעט 3 דולר לחבית ביום מסחר אחד. הפער בין הברנט, מדד הייחוס לנפט שנסחר בשוק העולמי, ל-WTI האמריקאי עומד על 12.50 דולר. לפי הדיווחים, הדאגה של המשקיעים נוגעת בעיקר למזרח התיכון, ולכן אין זה מפתיע שהברנט מגלם פרמיה גבוהה יותר.

MarketWatch מוסיף נתון שמסבך את התמונה. לפי האתר, יותר נפט זורם שוב מהמפרץ הפרסי, והיצוא מתקרב לרמות שלפני המלחמה, ועדיין המחירים נשארים גבוהים בעקשנות. התקיפות החדשות בסעודיה, כך לפי MarketWatch, מראות שהסיכונים לא נעלמו. כשהאספקה משתפרת והמחיר לא יורד, סביר שחלק מהמחיר משקף פרמיית סיכון, כלומר תוספת שהשוק משלם בגלל החשש לשיבוש עתידי. פרמיה כזו יכולה להצטמק מהר אם המתיחות נרגעת, ולזנק אם מתקן מרכזי נפגע.

הצרכן האמריקאי עמיד יותר, הבנקים המרכזיים פחות

דייוויד וגנר, ראש תחום המניות ומנהל תיקים ב-Aptus Capital Advisors, טוען שהנזק הכלכלי עשוי להיות מתון יותר מבעבר. "נפט ב-100 דולר היום שונה מאוד מנפט ב-100 דולר לפני 20 או 30 שנה", אמר, וציין שהמחיר עדיין נמוך בהרבה מהשיאים ההיסטוריים במונחים מותאמי אינפלציה. לפי נתוני ממשל אמריקאים שהביא, הבנזין היה לפני עשור כ-5% מההכנסה הפנויה של האמריקאי הממוצע, והיום בערך מחצית מזה.

דוגמה היפותטית ממחישה את ההבדל. משק בית עם הכנסה פנויה של 5,000 דולר בחודש היה מוציא בשיעור של 5% כ-250 דולר על בנזין. בשיעור של כ-2.5% ההוצאה יורדת לכ-125 דולר. עלייה של 10% במחיר הבנזין מוסיפה לו אז כ-12.5 דולר בחודש, לעומת 25 דולר בעבר.

העמידות של הצרכן לא פותרת את הבעיה של הבנקים המרכזיים. נפט יקר מחלחל למדדי המחירים דרך תחבורה, שינוע וייצור, ובנק מרכזי שרואה אינפלציה עקשנית יתקשה להוריד ריבית. גם בישראל, שבה האינפלציה רגישה למחירי האנרגיה והדלק, זה משתנה שכדאי לעקוב אחריו לקראת החלטות הריבית הבאות.

ביטקוין מול חלון הסיכון של אחרי הבחירות

ביטקוין נסחר בשנים האחרונות במידה רבה כנכס סיכון שרגיש לנזילות. כשהשוק מתמחר ריבית גבוהה לאורך זמן, הדולר נוטה להתחזק ותשואות האג"ח עולות, וכסף שזרם לנכסים תנודתיים נוטה לצאת מהם. נפט סביב 110 דולר יחד עם סבב לחימה מתוכנן דוחף בכיוון הזה.

למשקיע הישראלי יש שכבה נוספת. תקיפה באיראן עלולה להוביל לתגובה נגד ישראל, ובימים כאלה המסחר המקומי מגיב גם לסיכון הביטחוני וגם לשער השקל. אם אתם מחזיקים ביטקוין דרך קרן מחקה שנסחרת בשקלים, אתם חשופים לשני משתנים יחד: מחיר המטבע בדולרים ושער הדולר מול השקל. השוואה בין קרנות מחקות, תעודות סל אמריקאיות וקנייה ישירה תמצאו במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

הדיווח גם מסמן מסגרת זמן. אם הפקידים צודקים, התקיפות עצמן מתוכננות לאחר הבחירות, כך שהשבועות הקרובים עשויים להתאפיין בכותרות, הכחשות ותנודות בנפט עוד לפני שמשהו קורה בשטח.

היערכות של משקיע ישראלי לסבב הסלמה

אם אתם מחזיקים מטבעות ישירות ושוקלים למכור לפני תקופה תנודתית, מכירה ישירה של קריפטו (שלא דרך קרן) מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום, והרווח ממוסה כרווח הון בשיעור 25%. הפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל, ותהליך ההמרה לשקלים מוסבר במדריך למכירת ביטקוין לשקלים.

אם אתם בהפסד על פוזיציה כלשהי, הפסד הון שמומש מקוזז מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והיתרה עוברת לשנים הבאות. ירידה חדה סביב אירוע ביטחוני עשויה לאפשר קיזוז כזה, אבל ההחלטה צריכה להישען קודם כול על שיקול השקעתי.

כשכותרת אחת מזיזה את הנפט בכמה אחוזים, מינוף בקריפטו מסוכן במיוחד. כדאי לבדוק מראש איזה חלק מהתיק אתם מוכנים לראות יורד בחדות בלי למכור בלחץ, ולהתאים את גודל הפוזיציה עוד לפני בחירות האמצע בארה"ב.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.