ציפיות האינפלציה טיפסו ל-1.7% ערב החלטת הריבית, וכלכלן הראל צופה עצירה אחרי שלוש הורדות

ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, כפי שהן משתקפות בשוק ההון, עלו ל-1.7%. בספטמבר הן עמדו על 1.6% ובאוגוסט על 1.2%. העלייה נרשמה למרות שמדד המחירים האחרון היה שלילי, והיא מגיעה יום לפני החלטת הריבית של בנק ישראל. הציפיות לטווח הארוך, לעומת זאת, נותרו יציבות.

ציפיות עולות על רקע מדד שלילי

הציפיות שנגזרות משוק ההון מחושבות מהפער בין התשואה על אג"ח ממשלתיות שאינן צמודות לבין התשואה על אג"ח צמודות מדד. כשהמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על אג"ח לא צמודות, הם בעצם מתמחרים אינפלציה גבוהה יותר. הנתון מתעדכן מדי יום לפי המסחר בפועל, ולכן הוא אחד המדדים שהבנק המרכזי בוחן לפני כל החלטה.

בתוך חודשיים הציפיות עלו ב-0.5 נקודת אחוז. במונחים יחסיים מדובר בקפיצה של כ-42% (0.5 חלקי 1.2). רוב התנועה התרחשה בין אוגוסט לספטמבר, ואוקטובר הוסיף רק עשירית אחוז. אפשר לקרוא את זה כהתייצבות ברמה גבוהה יותר, ואפשר לקרוא את זה כמגמה שעוד לא נעצרה. היציבות בציפיות הארוכות נוטה לחזק את הקריאה הראשונה, כי היא מרמזת שהשוק מתמחר לחץ מחירים בשנה הקרובה בלי לאבד אמון ביכולת של בנק ישראל להחזיר את האינפלציה ליעד בהמשך.

למה קליין מהראל מעריך שהנגיד ימתין

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, כתב בסקירה שפרסם ערב ההחלטה ש"להערכתנו הריביות יישארו החודש ללא שינוי". לדבריו, אחרי שלוש הפחתות רצופות בנק ישראל צפוי להמתין עם ההורדה הבאה.

כדי להבין את ההיגיון צריך להכיר את המושג ריבית ריאלית, שהיא הריבית הנומינלית פחות האינפלציה הצפויה. כשהציפיות עולות והריבית הנומינלית נשארת במקומה, הריבית הריאלית יורדת מעצמה. המדיניות נעשית מרחיבה יותר גם בלי שהנגיד הזיז דבר. ועדה מוניטרית שכבר הורידה שלוש פעמים ברצף ורואה ציפיות קצרות מטפסות מ-1.2% ל-1.7% עשויה להעדיף לבחון את השפעת ההורדות הקודמות לפני שתוסיף עוד אחת.

דוגמה מספרית תמחיש את הנקודה. מי שמחזיק 100,000 ש"ח בפיקדון ומצפה לאינפלציה של 1.2% מעריך שהכסף יאבד כ-1,200 ש"ח מכוח הקנייה שלו בתוך שנה. באינפלציה צפויה של 1.7%, השחיקה הצפויה עולה ל-1,700 ש"ח. ההפרש של 500 ש"ח בשנה נוצר רק מהשינוי בציפיות, בלי שום שינוי בריבית שהבנק משלם על הפיקדון.

השקל, נכסי סיכון וביטקוין

מחזור של הורדות ריבית מוזיל אשראי, מקטין את האטרקטיביות של פיקדונות ושל אג"ח קצרות, ודוחף חלק מהחוסכים לחפש תשואה בנכסים מסוכנים יותר. עצירה במחזור, אם אכן תגיע, לא מבטלת את ההורדות שכבר נעשו, אבל גם לא מוסיפה עליהן.

עבור משקיעים ישראלים שמחזיקים ביטקוין, המחיר נקבע בדולרים בשוק העולמי, אבל הרווח וההפסד נמדדים בשקלים. החלטת ריבית מקומית משפיעה בעיקר על הצד השקלי של המשוואה: על המשיכה של אפיקים סולידיים בשקל לעומת נכסי סיכון, ועל הכסף שמחפש תשואה בבורסה המקומית.

מחיר הביטקוין בדולרים רגיש בדרך כלל יותר למדיניות הפדרל ריזרב ולתשואות האג"ח בארה"ב מאשר להחלטות של בנק ישראל. לכן ההחלטה מחר רלוונטית אליכם פחות בשאלת כיוון המחיר, ויותר בשאלה מתי להכניס שקלים לשוק או להוציא אותם.

מחזיקי קריפטו מול החלטת מחר: מה כדאי לבדוק

אם אתם שוקלים להגדיל חשיפה, השוו קודם את עלות הערוץ. קרנות מחקות ביטקוין ישראליות נסחרות מאז 31 בדצמבר 2024, דמי הניהול בהן סביב 0.2% בשנה, והבנק מנכה את המס במקור. אפשרות נוספת היא קרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ספוט דרך חשבון מסחר ישראלי רגיל, גם שם הבנק או הברוקר מנכה את המס. קנייה ישירה של מטבעות מחייבת אתכם לנהל את הדיווח בעצמכם. הפירוט המלא נמצא במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

אם אתם שוקלים לממש רווחים ולהעביר אותם לאפיק שקלי, החשבון שונה. רווח הון על קריפטו אצל יחיד ממוסה ב-25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. על רווח של 10,000 ש"ח תשלמו 2,500 ש"ח מס, ויישארו לכם 7,500 ש"ח. הפסדים שמומשו באותה שנת מס מקזזים רווחי הון, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. כל הפרטים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל, ותהליך ההמרה עצמו מוסבר במדריך למכירת ביטקוין לשקלים.

מי שמתכנן להחזיק את הכסף בשקלים אחרי מימוש צריך להכניס לחישוב את הציפיות החדשות. ריבית שנשארת במקום מול אינפלציה צפויה של 1.7% מקטינה את התשואה הריאלית על פיקדון, והפער הזה עשוי להשפיע על ההחלטה אם לממש עכשיו או להמתין.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.