ראש המדיניות של TRM Labs: פריצת בייננס היא מלחמת סייבר, והממשלות צריכות לתקוף את צפון קוריאה בחזרה
ארי רדבורד מ־TRM Labs קורא לממשלות לפתוח במבצעי סייבר התקפיים נגד ההאקרים של צפון קוריאה, אחרי גניבה של 6.3 מיליארד דולר מבייננס. לדבריו, כ־40% מהסכום הוקפאו כבר בשלב הראשון.
ארי רדבורד, ראש תחום המדיניות והקשרים הממשלתיים הגלובלי בחברת מודיעין הבלוקצ'יין TRM Labs, מבקש מהממשלות לעבור מהגנה להתקפה. בראיון ל־Cointelegraph הוא קרא לפתוח במבצעי סייבר התקפיים נגד צפון קוריאה, אחרי שהאקרים המזוהים עם המשטר גנבו 6.3 מיליארד דולר מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם. "בכל פעם שצפון קוריאה פורצת, אנחנו צריכים לפרוץ אליהם בחזרה", אמר, והוסיף: "זו מלחמת סייבר".
רדבורד דורש גם פעולה נגד רשתות ההלבנה ונגד הבנקים שדרכם ההאקרים ממירים את השלל לכסף. הדברים נאמרים על ידי בכיר בחברה שהייתה בחזית המאמץ לעצור את הכספים, ושפרסמה דוח על המתקפה זמן קצר אחריה.
מגייס מזויף, מחשב של מהנדס וכלי AI פנימי
TRM הייתה מהראשונות לייחס את המתקפה לקבוצת TraitorTrader הצפון קוריאנית, על סמך ראיות שהגדירה "שאין עליהן עוררין", גם מתוך השרשרת וגם מחוצה לה. אותה קבוצה יוחסה לפריצה ל־Bybit בפברואר 2025, שבה נגנבו 1.5 מיליארד דולר.
בתחקיר שפרסמה בייננס ב־3 בנובמבר תיארה הבורסה את מהלך הפריצה. התוקפים התחזו למגייסי עובדים, הצליחו לשתול נוזקה במחשב העבודה של מהנדס, ומשם ניצלו כלי בינה מלאכותית פנימי שנפרץ כדי להגיע לשירות שחותם על העברות מהארנקים.
37 דקות, 971 מיליון USDT ו־2.67 מיליארד דולר מוקפאים
מהירות התגובה של התעשייה והיקפה היו בין הדברים שבלטו בעיני רדבורד. Tether הקפיאה 971.1 מיליון USDT רק 37 דקות אחרי הריקון המרכזי של הארנקים. לפי TRM, מנפיקות הסטייבלקוין (מטבעות דיגיטליים שצמודים בדרך כלל לדולר, שהגופים שמנפיקים אותם יכולים לחסום כתובות) הקפיאו יחד טוקנים בשווי של כ־2.67 מיליארד דולר. "שום דבר כזה לא נעשה מעולם", אמר רדבורד. "הם הצליחו להחזיר 40% כבר מההתחלה".
החשבון מסתדר עם דבריו. 2.67 מיליארד מתוך 6.3 מיליארד הם כ־42%. החלק של Tether לבדה, 971.1 מיליון דולר, הוא כ־36% מכלל ההקפאות וכ־15% מסך הגניבה. הסכום שלא הוקפא על ידי מנפיקות הסטייבלקוין עומד על כ־3.63 מיליארד דולר.
את התיאום ייחס רדבורד ל־Beacon Network, מערכת לשיתוף מודיעין ש־TRM השיקה ב־2025. היא מאפשרת לחברות לתאם במהירות את שיתוק הכספים, ורק אחר כך לעבוד על התפיסה עצמה. "בדרך כלל אני רואה כמה התראות Beacon ביום", סיפר. "בימים האחרונים ראיתי מאות, אולי אפילו אלף".
שיתוף הפעולה בתעשייה לא תמיד עבד חלק. ב־4 בנובמבר דיווח בלומברג שיחידת T3 Financial Crime Unit, ש־TRM הקימה עם טרון ו־Tether בספטמבר 2024, פורקה בסוף אוגוסט. לפי המקורות של בלומברג, הסיבות היו תגובות איטיות ותיאום לקוי. Tether הודיעה שתמשיך לעבוד עם TRM דרך Beacon.
| מועד | אירוע |
|---|---|
| ספטמבר 2024 | הקמת T3 על ידי TRM, טרון ו־Tether |
| פברואר 2025 | פריצת Bybit, 1.5 מיליארד דולר, מיוחסת ל־TraitorTrader |
| 2025 | השקת Beacon Network |
| סוף אוגוסט | פירוק T3, לפי בלומברג |
| 29 באוקטובר | הגניבה מבייננס, 6.3 מיליארד דולר |
| 3 בנובמבר | בייננס מפרסמת תחקיר |
| 4 בנובמבר | הדיווח של בלומברג על פירוק T3 |
כשליש מהתמ"ג של פיונגיאנג בפריצה אחת
כאן נמצא הלב של הטיעון של רדבורד. לדבריו, הגניבה מ־29 באוקטובר שקולה לכשליש מהתמ"ג של צפון קוריאה, והיא לבדה מחצית מ־12.5 מיליארד הדולר שגנבו האקרים בחסות מדינות מאז 2017. כל שאר הפריצות הממשלתיות מאז הסתכמו אפוא יחד בסכום דומה לזה של המבצע האחד הזה.
גם אם התוקפים יצליחו לממש בסוף רק מיליארד דולר, הוא טוען, התמורה האפשרית עדיין עצומה. לכן הוא מעריך שתיאום טוב יותר עשוי שלא להרתיע את התקיפות הבאות. "צפון קוריאה תמשיך לעשות את זה כל עוד זה עובד", אמר. לדבריו, למרות שתגובת התעשייה הייתה מתואמת כפי שלא נראה קודם, "אנחנו הולכים לראות עוד הרבה מזה".
דוח פער היכולות של TRM מוסיף שכבה נוספת. לפי הדוח, הפער בין התוקפים למגינים ממשיך להתרחב, בין היתר משום שההאקרים מאמצים מוקדם טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית. רדבורד אמר שגופי האכיפה וצוותי הציות צריכים AI משלהם כדי למצוא ולתקן פרצות באותה מהירות שבה התוקפים מנצלים אותן. במקרה של בייננס, כלי AI פנימי היה חוליה בשרשרת הפריצה עצמה.
הקפאות, בנקים ומשמורת: מה מחזיק קריפטו בישראל יכול לעשות עכשיו
הכלי שאפשר להחזיר כ־40% מהשלל הוא היכולת של מנפיקה מרכזית להקפיא טוקנים בכתובת מסוימת. אותה יכולת חלה על כל מי שמחזיק USDT. אם אתם קונים סטייבלקוין בעסקה ישירה מול צד לא מוכר, אתם חשופים לסיכון שהמטבעות עברו בכתובות מסומנות. עדיף לקנות דרך גוף מפוקח (בישראל, נותני שירותים בקריפטו מקבלים רישיון מרשות שוק ההון) ולשמור תיעוד של כל העברה.
התיעוד הזה יעזור גם מול הבנק. בנקים בישראל נוטים לעכב או לתחקר העברות שמגיעות מבורסות זרות, ולבקש הוכחת מקור כספים. חוזר 2862 של בנק ישראל ישנה את הכללים החל מ־1 במאי 2027, ויחליף את הבדיקה החובה מעל 100,000 ש"ח בשנה בבדיקה מבוססת סיכון, אבל עד אז הכלל הישן עדיין בתוקף. כאן פירטנו מה משתנה. לפי החוזר, מיקסרים, מטבעות אנונימיות ובורסות לא מפוקחות מעלים את רמת הסיכון בעיני הבנק, ולכן כדאי להכין מראש היסטוריית עסקאות מלאה לפני שאתם ממירים לשקלים.
מי שמחזיק סכומים משמעותיים בבורסה לאורך זמן צריך לשקול שוב את המשמורת. העברה לארנק בשליטתכם מצמצמת את התלות באבטחה של הבורסה, והמדריך שלנו לשמירת ביטקוין מפרט איך עושים את זה בלי ליצור סיכון חדש. מי שרוצה חשיפה למחיר בלי להחזיק מפתחות יכול לבחון את קרנות המחקות ביטקוין שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה ועם ניכוי מס במקור דרך הבנק.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
