שוק חי
BTC...ETH...SOL...XRP...BNB...ADA...DOGE...BTC...ETH...SOL...XRP...BNB...ADA...DOGE...
רגולציה

תאילנד מבקשת תקרה יומית של 148 אלף דולר להעברות סטייבלקוין, ורק בין ארנקים של אותו אדם

טיוטת כללים בתאילנד מגבילה העברות מסוימות של סטייבלקוינס ל-148 אלף דולר ביום ומחייבת שההעברה תהיה בין חשבונות או ארנקים של אותו אדם, כדי לבלום הלבנת הון.

מערכת ביטקוין ישראל||4 דק' קריאה
שיתוף:
תאילנד מבקשת תקרה יומית של 148 אלף דולר להעברות סטייבלקוין, ורק בין ארנקים של אותו אדם
צילום אילוסטרציה

תאילנד מבקשת להגביל העברות מסוימות של סטייבלקוינס לסכום של 148 אלף דולר ביום. כך דיווח אתר The Block ב-13 בנובמבר 2026, על בסיס טיוטת כללים שמטרתה המוצהרת היא צמצום הלבנת הון. הטיוטה כוללת גם דרישה נוספת: סטייבלקוינס יוכלו לעבור רק בין חשבונות או ארנקים ששייכים לאותו אדם.

סטייבלקוין הוא מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לנכס יציב, בדרך כלל לדולר. בגלל היציבות הזו הוא משמש לתשלומים ולהעברות בין מדינות, ומאותה סיבה הוא נוח למי שרוצה להזיז כסף בלי לספוג תנודות מחיר בדרך.

שתי הדרישות בטיוטה, ומה עדיין לא ידוע

הדרישה הראשונה היא תקרה כמותית של 148 אלף דולר ליום. הדיווח מדבר על "העברות מסוימות", כלומר התקרה לא אמורה לחול על כל תנועה של סטייבלקוין במדינה. אילו סוגי העברות ייכנסו להגדרה, האם התקרה נמדדת לאדם או לחשבון ומי יאכוף אותה, אלה פרטים שלא הופיעו בתקציר הדיווח.

הדרישה השנייה היא כלל הבעלים הזהה. העברה תותר רק כשהצד השולח והצד המקבל שייכים לאותו אדם. הדיווח לא מפרט אילו סוגי ארנקים ייחשבו לגיטימיים בצד המקבל, למשל האם ארנק פרטי של בעל החשבון בבורסת קריפטו ייכלל. מדובר בטיוטה, ולכן הנוסח הסופי עשוי להשתנות לפני שייכנס לתוקף.

למה כלל של אותו בעלים

הלבנת הון באמצעות מטבעות דיגיטליים נשענת פעמים רבות על שכבות: הכסף עובר בין ארנקים של אנשים שונים, לעיתים "אנשי קש" שמשאילים את זהותם, עד שקשה לקשר בין המקור ליעד. כלל שמתיר העברה רק בין ארנקים של אותו אדם נועד לקטוע את השרשרת הזו כבר בהעברה הראשונה.

לכלל כזה יש מחיר מעשי. כדי לאכוף אותו, מי שמבצע את ההעברה יצטרך לדעת למי שייך הארנק בצד השני. עבור ארנק בבורסה אחרת אפשר אולי להסתמך על הזיהוי שהבורסה ביצעה, אבל ארנק פרטי ידרוש כנראה הוכחה מצד הלקוח שהוא אכן שולט בו. אם הנוסח יאושר כפי שהוא, תשלום בסטייבלקוין מאדם לאדם, או מלקוח לבית עסק, לא יעמוד בדרישה.

התקרה היומית פועלת לצד הכלל הזה. גם מי שמעביר כסף בין ארנקים שלו עצמו לא יוכל להזיז סכום גדול בבת אחת, ותנועה גדולה תצטרך להיפרס על פני כמה ימים.

צילום אילוסטרציה

דוגמה מספרית: חצי מיליון דולר בארבעה ימים

נניח שמשקיע מחזיק 500 אלף דולר בסטייבלקוין בבורסה תאילנדית ורוצה להעביר את כולם לארנק אחר שלו, ושההעברה נכנסת להגדרה של הטיוטה. עם תקרה של 148 אלף דולר ביום, החשבון נראה כך:

יום הועבר באותו יום (דולר) מצטבר (דולר)
1 148,000 148,000
2 148,000 296,000
3 148,000 444,000
4 56,000 500,000

שלושה ימים מלאים מכסים 444 אלף דולר (148,000 כפול 3), והיתרה של 56 אלף דולר עוברת ביום הרביעי. בכל אחד מהימים האלה חלק מהכסף ממשיך לשבת בפלטפורמה. למי שמחזיק סכום כזה בארנק חם של בורסה, משך החשיפה הזה הוא שיקול של ממש.

ישראלים עם סטייבלקוינס: בין טיוטה בתאילנד לבנק בישראל

בישראל הרגולציה הבנקאית נעה כרגע בכיוון אחר. חוזר 2862 של בנק ישראל, שמתקן את הוראת ניהול בנקאי 411, ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027. הוא מבטל את חובת בדיקת מקור הכספים ונתיב המטבעות מעל 100 אלף שקל בשנה, ומחליף אותה בבדיקה מבוססת סיכון. לפי החוזר, בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שהכסף מגיע מקריפטו, וגם לא להחזיק רשימה סגורה של מטבעות מותרים. עד 1 במאי 2027 הכלל הישן של 100 אלף שקל עדיין בתוקף. הפירוט המלא נמצא בכתבה שלנו על החוזר.

המשותף לשני המשטרים הוא השאלה שהבנק או הבורסה ישאלו אתכם: מאיפה הכסף ולמי שייך הארנק. בתאילנד, לפי הטיוטה, הבעלות על הארנק תהיה תנאי להעברה עצמה. בישראל היא חלק מבדיקת הסיכון של הבנק. בנקים ישראליים כבר היום נוטים לעכב העברות שמגיעות מבורסות קריפטו בחו"ל ולבקש תיעוד של מקור הכספים. לפי החוזר, ספק ישראלי מורשה, או ספק זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה, מוריד את רמת הסיכון, ואילו מיקסרים, מטבעות אנונימיים ובורסות לא מפוקחות מעלים אותה.

כמה צעדים מעשיים למי שמחזיק סטייבלקוינס, בארץ או בחשבון בחו"ל:

  • שמרו תיעוד שמקשר בין הארנקים הפרטיים שלכם לחשבונות בבורסות, כמו צילומי מסך של כתובות והיסטוריית הפקדות ומשיכות. אותו תיעוד ישמש אתכם מול בורסה שמיישמת כלל בעלים זהה וגם מול פקיד בנק בישראל.
  • אם אתם מתכננים להעביר סכום גדול דרך פלטפורמה שכפופה לתקרה יומית, חשבו מראש כמה ימים זה ייקח וכמה כסף יישאר בפלטפורמה בכל יום.
  • הימנעו מלקבל סטייבלקוינס מארנקים של אנשים אחרים בלי מסמך שמסביר את העסקה. שרשרת פשוטה של העברות קלה יותר להסבר מול הבנק.
  • לפני המרה לשקלים, קראו את המדריך למכירת ביטקוין והעברת הכסף לבנק, שמפרט את המסמכים שבנקים מבקשים.

בצד המיסוי, רווח של יחיד מקריפטו בישראל חייב במס רווח הון של 25%. מכירה ישירה של מטבע, שלא דרך קרן, מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדי הון ממומשים מקוזזים מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. פרטים נוספים במדריך המס שלנו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.

אהבתם את הכתבה? שתפו אותה

שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.

מקורות

  1. 1.The Block

הכתבה מבוססת על דיווחים בתקשורת הכלכלית בעולם ואינה מהווה ייעוץ השקעות.

  • סטייבלקוין
  • תאילנד
  • הלבנת הון
  • רגולציה

עוד ברגולציה