סטייבלקוינים מעבירים יותר מ־400 מיליון דולר בשעה, אבל שווי השוק שלהם תקוע על 301 מיליארד

סטייבלקוינים העבירו ברבעון השלישי של 2026 נפח העברות מתוקנן של 891 מיליארד דולר, יותר מפי ארבעה לעומת תחילת 2023. בממוצע זה יותר מ־400 מיליון דולר בכל שעה, ביום ובלילה. הנתונים מגיעים מדוח שהזמינה קוינבייס ושביצעה The Block Research, והם מציגים פער בולט בין התנועה לבין הכמות. הכסף זז הרבה יותר, אבל כמות הכסף בשוק כמעט לא השתנתה. שווי השוק של כל הסטייבלקוינים (טוקנים שמוצמדים לדולר ומגובים בדרך כלל במזומן ובאג״ח קצרות) עמד ביום שלישי על 301.42 מיליארד דולר לפי DefiLlama, ירידה של כ־0.6% לעומת 303.14 מיליארד דולר ב־20 באוקטובר 2025.

אותו דולר דיגיטלי מסתובב מהר יותר

אפשר לבדוק את הנתון השעתי בעצמכם. ברבעון השלישי יש 92 ימים, כלומר 2,208 שעות. כשמחלקים 891 מיליארד דולר ב־2,208 מקבלים כ־403 מיליון דולר לשעה, נתון שתואם את מה שהדוח מתאר.

החישוב המעניין יותר הוא מהירות המחזור. אם שווי השוק עומד על כ־301 מיליארד דולר והנפח הרבעוני על 891 מיליארד, כל דולר דיגיטלי החליף ידיים בממוצע כמעט שלוש פעמים ברבעון (891 חלקי 301 שווה כ־2.96), וכ־12 פעמים בקצב שנתי. לפי The Block, בקצב הצמיחה הנוכחי הנפח הרבעוני עשוי להגיע ל־1.5 טריליון דולר עד סוף 2027. זו עלייה של כ־68% מהרמה הנוכחית. אם שווי השוק יישאר סביב 301 מיליארד, כל דולר יצטרך להסתובב כחמש פעמים ברבעון. הצמיחה בשימוש נשענת אם כן על מחזור מהיר של אותו מלאי, ופחות על הנפקה של מטבעות חדשים.

73% מהכסף זז כשהבנקים סגורים

הדוח מצא ש־73% מנפח ההעברות שנבדק עבר מחוץ לשעות הפעילות של הבנקים בארה״ב: בלילות, בסופי שבוע ובחגים. במקביל, שבעה מעשרת הבנקים הגדולים בארה״ב כבר בחנו סטייבלקוינים או טוקני פיקדון לצורכי סליקה. טוקן פיקדון הוא ייצוג דיגיטלי של כסף שיושב בחשבון בנק רגיל, והוא מאפשר לבנק להעביר ערך על גבי בלוקצ'יין בלי להוציא את הכסף מהמאזן שלו.

כשהסליקה עוברת על בלוקצ'יין, העברה שנשלחת בסוף שבוע לא צריכה לחכות לפתיחת מערכות הסליקה המסורתיות. מבחינת הלקוח, זה מקצר את הזמן שבו הכסף "תקוע בדרך".

החברות כבר שם, הצרכנים מחכים שהבנק יציע

בצד העסקי, 30% מהחברות הבינוניות שפועלות מעבר לגבולות משתמשות בסטייבלקוינים או מריצות פיילוט, לעומת 10% ב־2024. נפח התשלומים בין עסקים עלה ב־36% בשנה. החוקרים ספרו 293 מיליון כתובות בלוקצ'יין שמחזיקות סטייבלקוינים, יותר מסך הכרטיסים שהנפיקו אמריקן אקספרס ודיסקבר יחד, אבל הם עצמם מסייגים שכתובת אינה בהכרח משתמש. אדם אחד יכול להחזיק עשרות כתובות, ובורסה אחת יכולה לרכז מיליוני לקוחות בכתובות בודדות.

סקר נפרד של National Cryptocurrency Association שפורסם ביום שני בודק את הצד הצרכני. 42% מהמבוגרים בארה״ב, כ־112 מיליון איש, אמרו שיהיו נוטים יותר לפתוח חשבון בבנק שמציע שירותי קריפטו או להשתמש בו לצרכים פיננסיים נוספים. 18% רוצים לקנות או להשתמש בסטייבלקוינים דרך הבנק העיקרי שלהם. מנגד, 64% דיווחו שהבנק, איגוד האשראי או היועץ הפיננסי שלהם מעולם לא העלו את נושא הקריפטו, ו־43% לא יודעים אם הבנק שלהם מציע שירותי קריפטו בכלל.

155 מיליארד דולר על הנייר, ותחזית שנדחתה בשנתיים

הדוח מעריך שהעברת 80% מהעסקאות הבינלאומיות לרשתות סטייבלקוין יכולה להוסיף 155 מיליארד דולר בשנה לתמ״ג העולמי ולשחרר כ־3 טריליון דולר של נזילות שהבנקים מחזיקים היום לטובת תשלומים חוצי גבולות. אלה תרחישים היפותטיים ולא רווחים שנמדדו בפועל. החוקרים גם מודים שאימוץ רחב עלול לצמצם את האשראי הבנקאי, ובכך לקזז חלק מהתועלת של תשלומים מהירים וזולים יותר.

גם התחזיות לשווי השוק עצמו מתעדכנות. בשבוע שעבר דחתה סטנדרד צ'רטרד את התחזית שלה לשוק סטייבלקוינים של 2 טריליון דולר מ־2028 ל־2030, בנימוק של צמיחה איטית יותר בהיצע. סיטי מעריכה בתרחיש הבסיס שוק של 1.9 טריליון דולר ב־2030, ובתרחיש האופטימי 4 טריליון. התחזיות האלה מניחות שווי שוק גדול פי שש עד פי 13 מהיום, בזמן שבשנה האחרונה הוא ירד מעט.

סטייבלקוין בחשבון ישראלי: שבת, העברות לבנק ומס

אם אתם מחזיקים USDT או USDC בבורסה כחניה בין עסקאות, הנתון על 73% מחוץ לשעות הבנקים מוכר לכם מהשטח. ההעברה בבלוקצ'יין תעבור גם בשבת, אבל ההמרה לשקלים וההפקדה בחשבון הישראלי ממתינות ליום עסקים. בנקים בישראל נוטים לעכב או לשאול שאלות על העברות שמגיעות מבורסות זרות ולבקש מסמכים על מקור הכספים, ולכן כדאי להכין מראש את היסטוריית הקנייה והמכירה מהבורסה.

חוזר 2862 של בנק ישראל, שמתקן את הוראה 411, ייכנס לתוקף ב־1 במאי 2027. לפיו בנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שהמקור הוא קריפטו, והבדיקה המחייבת של מקור הכספים ומסלול המטבעות מעל 100 אלף שקל בשנה תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון. עד אז הכלל הישן בתוקף. הפירוט נמצא בכתבה על ביטול סף 100 אלף השקל, ואת המסלולים המעשיים להמרה תמצאו במדריך למכירת ביטקוין והעברה לבנק.

בצד המס, רווחי קריפטו של יחיד בישראל ממוסים ב־25% כרווח הון, ומכירה ישירה מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. שמרו תיעוד של כל המרה, גם לסטייבלקוין, ובדקו עם יועץ מס איך מסווגת כל פעולה במקרה שלכם. הרחבה תמצאו במדריך המס על ביטקוין וקריפטו. סטייבלקוין נועד לשמור על ערך הדולר, ולכן הסיכון העיקרי בו קשור לגוף המנפיק ולפלטפורמה שבה הוא מוחזק.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.