CoreWeave, ברודקום וורייזון בין תשע החברות שמתנגדות למסחר טוקני במניותיהן ב־OKXICE

תשע חברות ציבוריות, ובהן ספקית תשתיות הבינה המלאכותית CoreWeave, יצרנית השבבים ברודקום וחברת התקשורת Verizon, מתנגדות למסחר בגרסאות טוקניות של מניותיהן ב־OKXICE. הדיווח פורסם ב־17 באוקטובר 2026 ב־The Block. הוא מעלה לדיון צד שמדברים עליו פחות כשעוסקים במניות שנסחרות על בלוקצ'יין: החברות עצמן, שהמניה שלהן נסחרת כטוקן והן מביעות התנגדות לכך.

תשע מתנגדות, ורק נימוק אחד מפורט בדיווח

מבין תשע החברות, הנימוק המפורש שמופיע בדיווח מגיע מ־Applied Optoelectronics, יצרנית רכיבים אופטיים לתקשורת נתונים. החברה אמרה לוול סטריט ג'ורנל שהתנגדה מפני שאינה בטוחה כיצד הטוקניזציה תשפיע על מחיר המניה שלה, על הנזילות ועל התנודתיות. שמות שאר החברות ברשימה, מעבר לשלוש הגדולות, לא פורטו במקור שעמד לרשותנו.

החשש של Applied Optoelectronics מובן כשמסתכלים על האופן שבו מוצרים כאלה פועלים בדרך כלל. טוקן שנסחר בבורסת קריפטו יכול לפעול גם כשהבורסה המקורית סגורה, בלילות ובסופי שבוע. אם זה המצב, מחיר הטוקן הופך לאות שמשקיעים רואים לפני שהמסחר הרגיל נפתח, והחברה לא שולטת בו. כשהמסחר מתפצל בין הבורסה המקורית לפלטפורמה נוספת, גם הנזילות עשויה להתחלק בין שני מקומות. בבורסות קריפטו נפוץ גם מסחר במינוף, שעלול להגדיל תנודות בטווח הקצר.

מה בעצם מחזיק מי שקונה מניה טוקנית

במבנים הנפוצים בשוק, מניה טוקנית היא אסימון דיגיטלי שמשקף את מחיר המניה. גוף שלישי מחזיק את המניות האמיתיות או חשיפה כלכלית אליהן, ומנפיק מולן טוקנים. מחזיק הטוקן מקבל חשיפה למחיר, אבל בדרך כלל אינו רשום בפנקס בעלי המניות של החברה ואין לו זכות הצבעה באסיפה הכללית. הדיווח אינו מפרט את המבנה המדויק של המוצר ב־OKXICE, ולכן כדאי לקרוא את תנאי המנפיק לפני כל קנייה.

מכאן מגיעה אי הנוחות של החברות. מחלקות קשרי המשקיעים בחברות ציבוריות משקיעות מאמץ בניהול המסחר במניה, למשל בבחירת הבורסה ובתזמון פרסום הדוחות. טוקן שנסחר בפלטפורמה נוספת יוצר זירה שבה מתהווה מחיר, ושבה לחברה אין מעמד פורמלי.

החיכוך המשפטי: מי מחליט על המסחר במניה

בשלב הזה מדובר בהתנגדות פומבית ולא בהכרעה של בית משפט או רגולטור. השאלה המשפטית שברקע היא אם צד שלישי רשאי ליצור מוצר שעוקב אחרי מניה של חברה ציבורית בלי הסכמתה, ומה מעמדו של מוצר כזה בדיני ניירות הערך. הדיווח אינו מפרט צעדים משפטיים שננקטו. פלטפורמה שרוצה לעבוד מול רגולטורים וגופים מוסדיים תצטרך בכל זאת להתחשב בכך שחברות בסדר גודל של ברודקום ו־Verizon מביעות התנגדות למוצר.

דוגמה מספרית, היפותטית לגמרי, ממחישה את הסיכון שהחברות מתארות, והיא נוגעת גם למשקיע. נניח שמניה נסגרה ביום שישי ב־100 דולר, ובמהלך סוף השבוע הטוקן שלה עלה ל־103 דולר בעקבות חדשות. משקיע שקנה 10 טוקנים שילם 1,030 דולר. ביום שני המניה האמיתית נפתחת ב־100 דולר בלבד, והטוקן מתיישר איתה. ההפסד הוא 30 דולר, כ־2.9% מההשקעה, אף שהמניה עצמה לא זזה. פער כזה בין מחיר הטוקן למחיר המניה ממחיש את סוג ההשפעה על המחיר והתנודתיות שמטריד את Applied Optoelectronics.

לפני שאתם קונים מניה טוקנית בבורסה זרה

משקיעים בישראל יכולים לקנות את המניות האמריקאיות עצמן דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר מקומי, שם המס מנוכה במקור. מי שבוחר בגרסה טוקנית בבורסת קריפטו זרה לוקח על עצמו כמה דברים נוספים.

אחריות הדיווח עוברת אליכם. רווח של יחיד מקריפטו ממוסה בישראל במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה של נכס קריפטו מחייבת דיווח בטופס 1399 תוך 30 יום. איך רשות המסים תסווג מניה טוקנית היא שאלה שכדאי לברר מול יועץ מס לפני הקנייה, ולא אחרי. פירוט נוסף תמצאו במדריך המס על קריפטו בישראל.

בחישוב פשוט, ובהנחה שהרווח ממוסה כרווח הון, אם קניתם טוקנים ב־2,000 דולר ומכרתם ב־2,400 דולר, הרווח הוא 400 דולר והמס עליו לפי 25% הוא 100 דולר. אם באותה שנת מס מימשתם הפסד הון של 400 דולר בנייר ערך אחר, ההפסד מקזז את הרווח והמס יורד לאפס. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות, מול רווחי הון עתידיים.

גם הכסף צריך לחזור לישראל. בנקים ישראליים מעכבים לא פעם העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ודורשים מסמכים על מקור הכספים, ולכן כדאי לשמור אישורי קנייה ומכירה מסודרים מהיום הראשון. על כך נוסף סיכון שאינו קיים במניה הרגילה: אם הלחץ מצד החברות יגבר, פלטפורמה עלולה להגביל מסחר בטוקן מסוים, ומחזיקי הטוקן יצטרכו להתמודד עם תנאי הפדיון שקבע המנפיק.

מי שרוצה חשיפה לחברות כמו CoreWeave או ברודקום יקבל אותה גם דרך המניה הרגילה בחשבון ברוקר ישראלי, עם זכויות בעלי מניות וניכוי מס אוטומטי. היתרון של המסחר הטוקני הוא בעיקר שעות מסחר מורחבות וגישה מחשבון בבורסת קריפטו, ומולו עומדים פערי מחיר אפשריים ואי ודאות משפטית שההתנגדות של תשע החברות רק מחדדת.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.