כבר 16 חברות, ובהן מיקרוסופט, אלפבית וגולדמן זאקס, מתנגדות למסחר המטוקן של OKX ובעלת הבורסה בניו יורק

שבע חברות נוספות, ובהן מיקרוסופט, אלפבית (חברת האם של גוגל) וגולדמן זאקס, הודיעו שהן מתנגדות למסחר במניות שלהן ב־OKXICE TSV, פלטפורמת המניות המטוקנות של בורסת הקריפטו OKX ושל Intercontinental Exchange (ICE), בעלת הבורסה של ניו יורק. לפי הודעה ציבורית מעודכנת של המיזם מ־19 באוקטובר, מספר החברות המתנגדות עומד כעת על 16, לעומת תשע בהודעה הקודמת מ־15 באוקטובר. כלומר, בתוך ארבעה ימים הרשימה כמעט הוכפלה.

שבע מצטרפות בארבעה ימים, וכרבע מהמניות ברשימת המתנגדות

לצד מיקרוסופט, אלפבית וגולדמן הצטרפו לרשימה קוואלקום, קטרפילר, מקדונלד'ס ו־Western Digital. בקבוצה הראשונה היו, בין היתר, ורייזון, ברודקום, UnitedHealth Group, CoreWeave ו־Rocket Lab. אף אחת משתי ההודעות לא מפרטת את נימוקי החברות, וגם לא מבהירה אם התנגדות של מנפיקה מורידה בפועל את המניה מהפלטפורמה.

היחס מעניין יותר מהשמות. כשהגישו OKX ו־ICE את הבקשה ל־SEC מוקדם יותר באוקטובר, אמר היו"ר המשותף של המיזם, מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, שהפלטפורמה תציע מניות של יותר מ־60 חברות. לפי Cointelegraph מדובר ב־62 חברות. 16 מתוך 62 הם כ־25.8%, כרבע מהרשימה המקורית. תשע מתנגדות, כפי שהיה ב־15 באוקטובר, היו כ־14.5%. בתוך ארבעה ימים שיעור ההתנגדות עלה אפוא בכ־11 נקודות אחוז.

השם שבולט ברשימה הוא גולדמן זאקס, בנק שמשקיע בעצמו בשווקים מבוססי בלוקצ'יין. קואומו מציג את המהלך אחרת. לדבריו, ה־SEC נפתחת לשוק גלובלי שפועל מסביב לשעון, והחברות המתנגדות דומות למי שעומד על שפת הבריכה ומחכה שאחרים יקפצו ראשונים ויבדקו את המים. מומחה ששוחח עם Cointelegraph העריך שהחשש של החברות קשור ל"אי ידיעה מה יקרה למחיר שלהן" בפלטפורמה.

איך אמור לעבוד המסחר ב־OKXICE

במודל של צד שלישי, גורם חיצוני שמכונה "מטקן" קונה ומחזיק מניות אמיתיות ביחס של אחד לאחד, דרך ברוקר־דילר רשום, ומנפיק טוקנים שאמורים לשאת את אותן זכויות לדיבידנד ולהצבעה. הטוקנים ייסחרו 24/7 בבריכות נזילות מורשות (permissioned) של Uniswap v4, שייפרסו על XLayer, הבלוקצ'יין של OKX. בבריכת נזילות אין ספר פקודות קלאסי, והמחיר נקבע לפי היחס בין הנכסים שבבריכה.

כל מניה מטוקנת תיסחר מול סטייבלקוין, מטבע דיגיטלי שצמוד לדולר. לפי Cointelegraph יהיו שלוש אפשרויות: USDT של טת'ר, USDC של סירקל ו־Global Dollar (USDG). ב־Decrypt מוזכרים USDC ו־USDT כדוגמאות.

הפטור של ה־SEC, והטענה של נאסד"ק

OKXICE אמורה לפעול תחת פטור החדשנות של ה־SEC, שמאפשר לפלטפורמות לסחור במניות אמריקאיות מטוקנות בלי להירשם כבורסה. ההודעה של המיזם מציינת שהוא אינו כפוף ל־Regulation NMS, מערכת הכללים שמחייבת בארה"ב ביצוע פקודות במחיר הטוב ביותר בשוק, וגם לא לכללי הגישה ההוגנת.

כאן נכנסת נאסד"ק. הבורסה, שקיבלה אישור מה־SEC לפיילוט משלה של ניירות ערך מטוקנים, הודיעה שתוציא את המניה שלה מתחולת הפטור. דובר שלה אמר ל־Wall Street Journal שנאסד"ק לא רוצה שהמניה שלה תיסחר בזירה שאינה מציגה את המחירים הטובים ביותר בזמן אמת ואינה מדווחת עסקאות ל־consolidated tape, הפיד שמרכז את העסקאות בבורסות בארה"ב. הטענה הזו קרובה להסבר של המומחה, שכן חברה שהמניה שלה נסחרת בלילה בבריכה נפרדת, בלי דיווח לפיד המרכזי, לא יודעת איזה מחיר ייקבע שם. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה לאחרונה ששווקי מניות מטוקנות נותרים תנודתיים ודלי נזילות, למרות ביקוש אמיתי.

הסעיף שהשתנה בשקט בין שתי ההודעות

בנוסח של 15 באוקטובר נכתב שהפלטפורמה תציע מניות שטוקנו בידי צדדים שלישיים שאינם קשורים לחברות. בנוסח של 19 באוקטובר נכתב שהטוקניזציה יכולה להתבצע בידי גורם חיצוני או בידי המנפיקה עצמה. השינוי עשוי לתת לחברות תפקיד ישיר בדרך שבה המניות שלהן מופיעות על הבלוקצ'יין. אפשר לקרוא בו גם ניסיון לענות לחלק מהחששות, כי חברה שמטקנת בעצמה שולטת במבנה הטוקן, במקום להשאיר זאת לגורם שאין לה קשר אליו. ההודעה עצמה לא קושרת בין השינוי להתנגדויות.

משקיעים ישראלים מול מניה מטוקנת של מיקרוסופט

מי שרוצה חשיפה למיקרוסופט או לאלפבית יכול לקנות אותן היום דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר ישראלי. הגרסה המטוקנת מוסיפה מסחר בסופי שבוע ובלילות וסליקה בסטייבלקוינים, אבל המקורות לא מפרטים מי יוכל לסחור בפלטפורמה ומאילו מדינות. אם היא תיפתח, כדאי לבדוק כמה דברים לפני שאתם מעבירים כסף:

• בדקו מי מחזיק את המניה שמאחורי הטוקן, דרך איזה ברוקר־דילר, והאם הדיבידנד וזכות ההצבעה מגיעים אליכם בפועל.
• השוו את מחיר הטוקן למחיר הסגירה בניו יורק. בלי כללי המחיר הטוב ביותר, פער בין השניים אפשרי, בעיקר בשעות שהבורסה סגורה.
• בדקו אם החברה נמצאת ברשימת 16 המתנגדות. ההודעות לא מבהירות מה יקרה למניות האלה.
• קחו בחשבון את מסלול הכסף. כדי לסחור תצטרכו סטייבלקוין כמו USDT או USDC, ובנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות קריפטו זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים. החל מ־1 במאי 2027 ההנחיה החדשה של בנק ישראל מחליפה את בדיקת החובה מעל 100 אלף שקל בשנה בבדיקה מבוססת סיכון, ועד אז הכלל הישן בתוקף.

בצד המס, רווח מקריפטו אצל יחיד בישראל חייב במס רווחי הון של 25%, ומכירה ישירה של קריפטו מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. האופן שבו רשות המסים תסווג טוקן שמייצג מניה אמריקאית לא מופיע במקורות, ולכן כדאי לברר את זה עם יועץ מס לפני העסקה הראשונה. פירוט נוסף תמצאו במדריך המס על קריפטו בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.