MSCI סיכמה את כללי החברות הלא תפעוליות, ו־Strategy, מטאפלאנט ו־SharpLink בסכנת החרגה מהמדדים
לפי The Block, הכללים החדשים של MSCI לחברות לא תפעוליות עלולים להוציא מהמדדים את Strategy, מטאפלאנט ו־SharpLink. הרשימה הסופית צפויה ב־11 בנובמבר.
ספקית המדדים MSCI סיכמה את הכללים החדשים לטיפול ב"חברות לא תפעוליות", ולפי דיווח של The Block מ־15 באוקטובר הם עלולים להוציא מהמדדים שלה את Strategy, את מטאפלאנט היפנית ואת SharpLink. הרשימה הסופית של החברות שהכללים יחולו עליהן צפויה להתפרסם ב־11 בנובמבר. מי שמחזיק את המניות האלה, ישירות או דרך קרנות, נמצא עכשיו בחלון של פחות מארבעה שבועות שבו השוק מנסה לנחש את התוצאה ולתמחר אותה מראש.
חברה שהנכס העיקרי שלה הוא מטבע דיגיטלי
מדדי מניות נועדו למדוד עסקים שמוכרים מוצרים ושירותים. חברת אוצר קריפטו (crypto treasury) בנויה אחרת. היא מגייסת הון במניות, באג"ח להמרה או במניות בכורה, וקונה בו ביטקוין או את'ר שנשארים במאזן. ככל שהמאזן מתנפח, הפעילות התפעולית (אם יש כזו) הופכת לשולית ביחס לערך האחזקות, והחברה מתנהגת יותר כמו קרן השקעות. הכללים של MSCI לחברות לא תפעוליות נוגעים בדיוק בקבוצה הזו, ולפי הדיווח הם עלולים להוציא חלק מהחברות האלה מהמדדים.
הדיווח לא מפרט את הספים המדויקים שנקבעו. לכן עוד לא ברור אילו חברות נוספות, מעבר לשלוש שהוזכרו, ייכנסו לרשימה של 11 בנובמבר.
| חברה | הנכס המרכזי במאזן | מעמד לפי הדיווח |
|---|---|---|
| Strategy | ביטקוין | בסיכון להחרגה |
| Metaplanet | ביטקוין | בסיכון להחרגה |
| SharpLink | את'ר | בסיכון להחרגה |
המוכרים שלא בוחרים את המחיר
קרנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי מדדי MSCI לא מפעילות שיקול דעת. כשחברה יוצאת מהמדד, הן צריכות למכור את המניה סביב מועד העדכון, בלי קשר למחיר ובלי קשר לשאלה אם מנהל הקרן מאמין בחברה. משקיע מאוכזב מוכר מתי שהוא מחליט, ואילו מכירה פסיבית כזו ידועה מראש, ולכן המסחר האקטיבי נוטה להקדים אותה. סוחרים שמצפים לגל מכירות עשויים למכור, או למכור בחסר (כלומר להמר על ירידה באמצעות מניות שאולות), עוד לפני המועד. כך חלק מהלחץ עלול להופיע כבר לפני פרסום הרשימה.
היקף המכירות תלוי במשקל של כל חברה בכל מדד ובכמות הכסף שעוקבת אחריו. הנתונים האלה לא הופיעו בדיווח, ולכן כל הערכה מספרית שתיתקלו בה ברשתות ראויה לבדיקה. גם מועד הכניסה לתוקף של ההחרגות לא פורט.
איך זה מגיע למחיר הביטקוין
הקשר לשוק הקריפטו עובר דרך מנגנון המימון. Strategy קונה ביטקוין בעיקר בכסף שהיא מגייסת בשוק ההון, והביקוש למניה שלה כולל גם קונים פסיביים שמחזיקים אותה רק משום שהיא חלק ממדד. אם הביקוש הזה נעלם, המניה עלולה להיסחר בפרמיה נמוכה יותר מעל שווי הביטקוין שבמאזן (הפרמיה היא הפער בין שווי החברה בבורסה לשווי המטבעות שהיא מחזיקה), וגיוס כסף חדש נעשה יקר יותר. פחות גיוסים פירושם פחות רכישות ביטקוין מצד קונה גדול בשוק.
אותו היגיון חל על מטאפלאנט ביפן ועל SharpLink בשוק האת'ר. החרגה לא מחייבת את החברות למכור את המטבעות שבידיהן, והלחץ הישיר נופל על המניה. אבל אם מניה של חברת אוצר יורדת מתחת לשווי האחזקות שלה, ההנהלה עלולה לשקול צעדים כמו מכירת חלק מהמטבעות כדי לממן רכישה עצמית של מניות. מדובר בתרחיש אפשרי בלבד, ואף אחת מהחברות לא הודיעה על צעד כזה.
לוח הזמנים עד 11 בנובמבר
- 15 באוקטובר 2026: The Block מדווח ש־MSCI סיכמה את הכללים לחברות לא תפעוליות, ושהם מעמידים את Strategy, מטאפלאנט ו־SharpLink בסיכון.
- עד 11 בנובמבר: השוק מתמחר את הסבירות להחרגה, והתנודתיות במניות המושפעות עלולה לעלות.
- 11 בנובמבר: פרסום הרשימה הסופית של החברות שהכללים חלים עליהן.
- אחרי הפרסום: מועד הביצוע בפועל, שבו הקרנות הפסיביות מעדכנות את ההחזקות, צפוי להיקבע לפי לוח הזמנים של MSCI.
החזקה במניית Strategy מחשבון ישראלי
משקיעים רבים קונים מניה של חברת אוצר כתחליף לביטקוין, דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או בבית השקעות. ההחלטה של MSCI ממחישה שהחזקה כזו חושפת אתכם גם להחלטות של החברה עצמה, למבנה ההון שלה, ועכשיו גם לכללים של ספקית מדדים. החזקה ישירה במטבע לא כוללת את השכבות האלה. אם המטרה שלכם היא חשיפה למחיר הביטקוין עצמו, יש מסלולים שעוקבים אחריו ישירות. אפשר לקנות קרן סל ביטקוין אמריקאית דרך חשבון מסחר ישראלי, והבנק או הברוקר ינכו את המס. מאז 31 בדצמבר 2024 נסחרות גם קרנות מחקות ביטקוין ישראליות של מגדל, מור, אילון, הפניקס (קסם), מיטב ו־IBI, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה ועם ניכוי מס במקור. השוואה בין המסלולים מופיעה במדריך לקניית ביטקוין בישראל.
אם אתם מחזיקים קרן מחקה על מדד MSCI רחב, ההשפעה עליכם כנראה קטנה, משום שהמשקל של חברות כאלה במדד עולמי מפוזר נמוך. מי שמחזיק את המניות עצמן ושוקל מכירה צריך לבדוק את השלכות המס. הפסד הון שמומש מקזז רווחי הון מאותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, ואם לא נוצל הוא עובר לשנים הבאות. רווחים מקריפטו של יחיד ממוסים כרווח הון בשיעור 25%, והפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל. מי שמתכנן לפעול כדאי שיגבש עמדה לפני 11 בנובמבר, כי ביום הפרסום עצמו המחיר עשוי כבר לשקף חלק גדול מהמידע.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
