יוון מאשרת מס של 10% על רווחי קריפטו מ־2027, בזמן שבישראל משלמים 25%

הפרלמנט של יוון אישר ביום חמישי מס של 10% על רווחים ממכירת מטבעות דיגיטליים, שייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027. משקיעים שהרווח השנתי הנקי שלהם לא עובר 500 יורו (כ־560 דולר) יהיו פטורים ממנו. למי שמוכר ביטקוין ברווח בישראל, המספר הזה נשמע רחוק. כאן רווח הון של יחיד מקריפטו ממוסה ב־25%, פי שניים וחצי מהשיעור היווני.

המס עבר כחלק מחוק רחב יותר שעוסק בפיקוח על הלוואות, בהגנה על חייבים ובהסדרת שוק ההון. את פרטי המסגרת החדשה פרסם העיתון הכלכלי היווני Oikonomikos Tachydromos. משרד הכלכלה הלאומית והאוצר של יוון הציג את הצעת המס באוקטובר, כלומר עברו שבועות ספורים בין הפרסום לאישור במליאה.

מה בדיוק ממוסה ביוון, ומה נשאר מחוץ לרשת

החוק היווני מבחין בין סוגי פעילות. רווח ממכירת נכס קריפטו ממוסה ב־10%. הכנסה מסטייקינג (נעילת מטבעות לצורך אבטחת רשת תמורת תגמול), מהלוואת מטבעות ומאספקת נזילות לפרוטוקולים מבוזרים (DeFi) ממוסה בשיעור גבוה יותר, 15%.

לכלל ההמרות יש משמעות מעשית גדולה לסוחרים פעילים. סוחר יווני שמעביר חלק מהתיק מביטקוין לאת'ר וחזרה לא ייצור אירוע מס בכל החלפה. החבות תיווצר כשהוא מוכר את הנכס, ולפי הדיווח ייתכן שגם כשהוא משלם בקריפטו על מוצר או שירות. מנגד, תגמולי סטייקינג וריבית על הלוואות מוגדרים בחוק כהכנסה וממוסים ב־15%, בנפרד מהרווח שנוצר מעליית ערך.

לגבי הפטור, הדיווח מתאר אותו כחל על משקיעים שהרווח השנתי שלהם לא עובר 500 יורו. הוא לא מפרט אם מי שחוצה את הסף משלם על כל הרווח או רק על החלק שמעליו.

חלון של 12 חודשים לגילוי רווחים ישנים

לצד המס העתידי, החוק פותח ערוץ לגילוי מרצון. משקיעים שלא דיווחו בעבר על רווחי קריפטו יקבלו 12 חודשים להצהיר עליהם, ואחרי הגשת ההצהרה יהיו להם 60 יום לשלם את המס שנובע ממנה כדי להימנע מקנסות ומריבית.

לוח הזמנים, לפי מה שפורסם עד כה:

• אוקטובר: משרד הכלכלה הלאומית והאוצר מציג את הצעת המס.
• נובמבר 2026: הפרלמנט מאשר את החוק ביום חמישי, במסגרת חוק פיננסי רחב.
• 1 בינואר 2027: המסגרת החדשה נכנסת לתוקף.
• 12 חודשים: חלון ההצהרה מרצון על רווחים שלא דווחו.
• 60 יום מההגשה: מועד אחרון לתשלום המס בלי קנסות וריבית.

החשבון של משקיע ישראלי מול שכנו היווני

קחו שני משקיעים שקנו ביטקוין ומכרו אותו ב־2027 ברווח נקי של 20,000 יורו. המשקיע ביוון ישלם 10%, כלומר 2,000 יורו. המשקיע הישראלי ישלם 25%, כלומר 5,000 יורו. הפער עומד על 3,000 יורו על אותה עסקה בדיוק.

בקצה הקטן הפער בולט עוד יותר. משקיע שהרוויח 450 יורו בשנה לא ישלם ביוון דבר, כי הוא מתחת לסף הפטור. בישראל אותו רווח יחויב ב־25%, כ־112.5 יורו, ואם המכירה נעשתה ישירות ולא דרך קרן, הוא גם יידרש לדווח עליה.

הדיווח הוא חלק מהמחיר. מי שמוכר קריפטו ישירות בישראל צריך להגיש לרשות המסים טופס 1399 בתוך 30 יום מהמכירה. בצד החיובי, הפסדי הון שמומשו מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. כל הפרטים מופיעים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.

איך משקיעים בישראל מנהלים את חבות המס בלי שיעור מופחת

ההחלטה ביוון לא משנה את השיעור הישראלי, ולכן הכלים שבידיכם הם בעיקר ניהול נכון של התיק והניירת.

• תעדו מחיר קנייה, תאריך ועמלה לכל רכישה. בלי תיעוד כזה קשה לחשב רווח נכון בטופס 1399, ובנקים שואלים לא פעם על מקור הכספים כשמגיעה העברה מבורסה בחו"ל.
• אם יש בתיק מטבעות בהפסד ובאותה שנה מימשתם רווח ממניות או מקריפטו אחר, מימוש ההפסד באותה שנת מס יקטין את הרווח החייב.
• קרנות מחקות ביטקוין שנסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה, וקרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר דרך חשבון מסחר רגיל, פוטרות אתכם מהדיווח הנפרד כי הבנק או הברוקר מנכים את המס במקור. השיעור נשאר 25%, אבל החיכוך הבירוקרטי קטן.
• מי שמקבל תגמולי סטייקינג או ריבית מפרוטוקולים מבוזרים צריך לבדוק עם יועץ מס איך ההכנסה הזו מסווגת אצלו, לפני שמגיע מועד הדוח השנתי.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.