אחרי פריצת בייננס: הפד בודק את הבנקים והודו מזהירה מהאקרים שפועלים במהירות מכונה
הפד וה־OCC פונים לבנקים האמריקאים אחרי פריצת 6.3 מיליארד הדולר לבייננס, והודו מזהירה מקמפיין שנעזר ב־AI וגונב מפתחות ארנקים מבורסות קריפטו.
הרגולטורים של הבנקים בארצות הברית נכנסו לתמונה. לפי רויטרס, נציגי הפדרל ריזרב ומשרד המפקח על המטבע (OCC, הגוף שמפקח על הבנקים הלאומיים) החלו ביום שני לפנות לבנקים שבפיקוחם ולשאול על "פעילות חריגה" או שיבושים בשירות, בעקבות הפריצה לבייננס ב־29 באוקטובר. באותו שבוע פרסמה סוכנות הסייבר הלאומית של הודו אזהרה על קמפיין פריצות שנעזר בבינה מלאכותית ופוגע גם בבורסות קריפטו. בדרום קוריאה ובווייטנאם הרגולטורים מהדקים את דרישות האבטחה מהבורסות, ובתאילנד הרשות עומדת לחסום את Bitget.
הפד וה־OCC רוצים לדעת איפה יושבת החשיפה
לפי דוח האירוע שבייננס פרסמה ב־3 בנובמבר, נכסים דיגיטליים בשווי של כ־6.34 מיליארד דולר נפגעו בתקיפה, ו־2.85 מיליארד דולר הוקפאו או יורטו עד מועד הדוח. מדובר בכ־45% מהסכום, כך שנכון לאותו יום כ־3.49 מיליארד דולר עוד לא הוקפאו ולא יורטו. לפי הבורסה, השרשרת התחילה ביוני, כשמהנדס התקין תוכנה פגועה. בהמשך השתמשו התוקפים בהנדסה חברתית, בפרטי גישה גנובים ובנוזקה כדי להגיע למערכות הארנקים ולבצע העברות לא מורשות. בייננס מסרה מאז שחיזקה את בקרות האבטחה ושהיא מביאה מומחי סייבר בלתי תלויים לבחון את התקיפה.
רויטרס דיווחה שצוות הסייבר של אחד הבנקים הגדולים בארה״ב פנה לבייננס בתוך שעות מהפריצה. דובר הבורסה אישר ל־Cointelegraph שדוח האירוע הועבר לכל השותפים הבנקאיים, ושבייננס לא מכירה פגיעויות שמשפיעות עליהם. הפד מסר שאין לו מה לשתף, וה־OCC לא הגיב עד מועד הפרסום.
סטפן מולבאואר, ראש קשרי הממשל בארה״ב בחברת האבטחה CertiK, מעריך שהפניות עשויות להוביל לבחינה צמודה יותר של האופן שבו בנקים מנהלים משמורת קריפטו, חשיפה לצדדים נגדיים ותגובה לאירועים. "אחרי אירוע בהיקף כזה, היה מפתיע אם הפד וה־OCC לא היו בודקים מה קורה בבנקים שבפיקוחם", אמר. לדבריו, כך אמורה לעבוד מסגרת פיקוח מתבגרת, ואין בכך סימן לנסיגה של הרגולטורים מהתעשייה. באפריל 2025 ביטל הפד את הדרישה מבנקים חברים ברמת המדינה להודיע לו מראש לפני כניסה לפעילות קריפטו, והודיע שימשיך לפקח על הפעילות הזו דרך תהליך הפיקוח השוטף.
דרן וויליאמס, מייסד ומנכ״ל חברת הסייבר BlackFog, מזהיר שהשיטות שהופעלו נגד בייננס מסכנות גם בנקים שמציעים משמורת ותשלומי קריפטו. "התוקפים כבר לא צריכים לשבור הצפנה או לגנוב מפתחות פרטיים אם הם יכולים להשתלט על המערכות והאנשים המורשים להזיז כסף", אמר. לדבריו, האקרים יכולים להיעזר במכשירים או בחשבונות של עובדים ובשירותי צד שלישי שנפרצו כדי להעביר כספים בלי להפעיל התראות, והשימוש הגובר בסוכני AI (מערכות שמבצעות פעולות באופן עצמאי) בתפעול פיננסי עלול להגדיל את הסיכון עוד יותר.
CRAFTY FALCON: האזהרה של CERT-In
ב־4 בנובמבר פרסם צוות החירום הממוחשב של הודו (CERT-In) את ההתראה הקריטית CIAD-2026-0058, עדכון להתראה מ־9 באוקטובר על העברות כספים לא מורשות דרך ממשקי תשלום. צוות התגובה הפיננסי CSIRT-Fin כינה את הגורם שמאחורי הקמפיין CRAFTY FALCON, ולפי הסוכנות הוא "סוקר את מטרותיו בבינה של מכונה, פועל במהירות של מכונה ותוקף באמצעות הפעלת ממשקי התשלום וההעברות של הקורבן עצמו".
סביבות בדיקה ו־staging (סביבות הרצה שלפני ייצור) שהיו חשופות לאינטרנט שימשו נקודת כניסה, ומשם עברו התוקפים לסביבות הייצור דרך פרטי גישה, טוקנים או חיבורי רשת משותפים. גרסאות משונות של אפליקציות שימשו לשליחת קריאות API לא מורשות, ושירותי ענן כמו AWS Systems Manager ו־Lambda נוצלו להרצת פקודות ולפריסת קבצים זדוניים. לפני העברות גדולות בוצעו עסקאות ניסיון זעירות, למשל של רופי אחד, וחלק מהתקיפות תוזמנו לסופי שבוע ולחגים. הסוכנות ממשיכה לקבל דיווחים על תקיפות מוצלחות גם בגופים שכבר קיבלו את ההתראות הקודמות וביצעו תיקונים, ומצביעה על תקיפות חוזרות אחרי ניקוי שלא הושלם.
הכלים שזוהו בקמפיין הם ARTEX, PentAGI, Cairn ו־CyberStrikeAI. כבר באוקטובר דיווחה CrowdStrike שתוקף לא מזוהה השתמש ב־ARTEX לצד Claude Code ומודלים נוספים כדי לפרוץ לחברות פיננסיות בדרום קוריאה ולגנוב מידע. CERT-In לא ציינה שמות של בורסות שנפגעו ולא כימתה את הנזק, אבל דיווחה על מפתחות ארנקים שנגנבו וכספים שרוקנו. להגנה על משמורת קריפטו היא ממליצה על מודולי אבטחת חומרה (HSM) או משמורת קרה, אישורי משיכה בחתימה מרובה, ניטור חריגות והחלפת מפתחות מיידית בכל חשד לפריצה.
סיאול סופרת ארנקים קרים, האנוי ובנגקוק מהדקות
ועדת השירותים הפיננסיים של דרום קוריאה כינסה ישיבת חירום עם רגולטורים, סוכנויות סייבר וספקי קריפטו. בישיבה נבחנו בקרות גישה, נהלי אישור וחתימה של משיכות והרשאות מנהלים, והוועדה דחקה בבורסות להגדיל את שיעור הנכסים בארנקים קרים, כלומר ארנקים שאינם מחוברים לרשת. החוק הקוריאני כבר מחייב שמירה של 80% לפחות מנכסי הלקוחות במשמורת קרה, ובורסות מקומיות מדווחות על שיעורים גבוהים מהרף:
| בורסה | שיעור הנכסים בארנק קר |
|---|---|
| Upbit | 99.17% |
| Bithumb | 94.76% |
| Coinone | 85% |
בנק קוריאה סוקר במקביל 31 מוסדות פיננסיים, ואחד התרחישים שנבחנים הוא השבתה זמנית של הבורסה הגדולה במדינה לפי נתח שוק אחרי פריצה או אירוע דומה. בווייטנאם, משרד האוצר מחייב בורסות מורשות לדווח על אירוע אבטחה ועל תוכנית תיקון בתוך 24 שעות. רשות ניירות הערך של תאילנד הגישה תלונה פלילית נגד BG Limited, מפעילת Bitget, בטענה לפעילות ללא רישיון, ותחסום את האתר והאפליקציה החל מ־5 בדצמבר.
איך מחזיק ישראלי מקטין את הסיכון של פריצה לבורסה
גם בבייננס וגם בקמפיין ההודי התוקפים פגעו במערכות הפנימיות של הגוף הפיננסי. הסיסמה החזקה שלכם לא תעזור אם התוקף כבר יושב בתוך מערך המשיכות. ההחלטה שבשליטתכם היא כמה כסף אתם משאירים בבורסה בכל רגע נתון, ועדיף שזה יהיה רק הסכום שאתם צריכים למסחר שוטף. אחזקות לטווח ארוך אפשר להעביר לארנק בשליטתכם, והמדריך לשמירת ביטקוין בבטחה מסביר את ההבדל בין ארנק חם לקר ואיך מגבים את מילות השחזור.
אם אתם רוצים חשיפה למחיר בלי לנהל מפתחות, קרנות מחקות ביטקוין נסחרות בישראל מאז 31 בדצמבר 2024 בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה, והמס מנוכה במקור בבנק. אפשרות נוספת היא קרנות סל ספוט אמריקאיות דרך חשבון מסחר ישראלי רגיל, שגם בהן הבנק או הברוקר מנכה את המס. כשאתם בוחרים בורסה, בדקו אם היא מפרסמת את שיעור הנכסים שבמשמורת קרה, והשוו לנתונים הקוריאניים שבטבלה.
ספקי שירותי קריפטו בישראל מקבלים רישיון מרשות שוק ההון. חוזר 2862 של בנק ישראל, שייכנס לתוקף ב־1 במאי 2027, מגדיר ספק ישראלי מורשה כגורם שמוריד את רמת הסיכון בעיני הבנק. עד אז נשאר בתוקף הכלל הישן, שמחייב בדיקת מקור כספים מעל 100 אלף שקל בשנה, ובנקים מבקשים לא פעם תיעוד מקור כספים על העברות מבורסות בחו״ל. שמרו אישורי הפקדה ומשיכה, במיוחד אם בורסה מקפיאה משיכות אחרי אירוע אבטחה.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
